ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- נסיונות, קשיים והתמודדויות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
והנה ידוע שהנסיון כולל שלשה דברים:א. עושר.ב. עוני.ג. יסורין. כלומר שהוא יתב"ש מנסה את האדם בזה שנותן לו עושר או עוני או יסורין, להראות אם יבעוט ח"ו, או ישאר איתן באמונתו ויראתו. וברור הדבר שאין זה נובע מחסרון והעדר ידיעה ח"ו ממנו יתב"ש, אשר ידיעתו מקיפה וחובקת זרועות עולם וכל סתרי אנוש ומחשבותיו גלויים וצפויים לפניו יתב"ש, אלא שלש סיבות לזה:א. להראות לפמליא של מעלה תוקף קדושתם ומעלתם של ישראל לעומת שאר העמים, וכח עמידתם האיתנה בקיום המצוות בכל הנסיבות והמצבים.ב. לסתום פי המקטרגים והמשטינים למיניהם (ראה גאון עוזנו בספר דבש לפי מערכת נון אות ד').ג. כדי שיהיה שכרו כפול ומכופל כי אין דומה שכר האדם בכח אמונה שלו כשכרו בפועל ומעשה (ראה הרמב"ן בשער הגמול).
ורבותינו הקדושים דרשו עה"פ ה' צדיק יבחן ורשע ואוהב חמס שנאה נפשו, א"ר יונתן היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים שאינו מספיק לקוש עליהם פעם אחת עד שהוא שוברם, ובמי הוא בודק, בקנקנים יפים שאפילו מקיש עליהם כמה פעמים אינם נשברים, כך אין הקב"ה מנסה את הרשעים, אלא את הצדיקים, שנאמר ה' צדיק יבחן, וכתיב והאלהים נסה את אברהם. א"ר יוסי בן חנינא הפשתני הזה, בשעה שהוא יודע שהפשתן שלו יפה, כל שהוא כותשה היא משתבחת, וכל זמן שהוא מקיש עליה היא משתמנת, ובשעה שהוא יודע שהפשתן שלו רעה אינו מספיק לקוש עליה פעם אחת עד שהיא פוקעת, כך אין הקב"ה מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים, שנאמר ה' צדיק יבחן. אר"א משל לבעל הבית שהיו לו שתי פרות, אחת כחה יפה ואחת כחה רע, על מי נותן את העול, לא על זאת שכחה יפה? כך הקב"ה מנסה את הצדיקים, שנאמר ה' צדיק יבחן, לנח, שנאמר ויאמר ה' לנח כי אותך ראיתי צדיק לפני (ב"ר פל"ב פ"ג).
המשלים הנ"ל הם רמז לשלשת הדברים שהם עושר, עוני, יסורים, שבהם מנסה הקב"ה את האדם.א. משל ההקשה בקנקנים, רמז על הנסיון בעושר.ב. הכתישה בפשתן, רמז על הנסיון בעוני, וכמ"ש רז"ל יאה עניותא ליהודאי כי ברזא סומקא לסוסיא חיורא (חגיגה ט' ע"ב).ג. העול על הפרה, רמז על הנסיון ביסורין. ובכלם אין הקב"ה מנסה אלא את הצדיקים, שיודע בהם שהם מוכנים למסור נפשם על קדושת שמו יתברך, ויש להם הכח הנפשי לעמוד בנסיון, ולא יהרהרו ח"ו אחר מדותיו יתב"ש, וזה לשלש סיבות הנ"ל כאמור.
תכלית הדברים, על האדם השלם בדיעותיו ובמדותיו, להאמין באמונה שלימה ומוחלטת שכל הנסיונות בחייו עלי אדמות, הם רק לטובתו ולתועלתו, לצרפו ולזקקו בכור המבחן, וכמ"ש שאין הקב"ה מנסה אלא את הצדיקים. ולכן עליו לעמוד איתן בכל הנסיונות ולהיות חזק כצור חלמיש ביראתו ואמונתו הטהורה, וכדברי המשורר הקדוש ה' צדיק יבחן (תהלים י"א ה').
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
