ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- מידת הענווה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
א. התועלת לגוף. הרודף אחר הכבוד, בלי משים הורס את בריאות גופו ומכלה אותו וסופו יצא מן העולם לפני זמנו, מפני שכל חייו צער ומרורים, כעס והקפדה, חיי מתח ועצבנות בלתי פוסקים. ובכלל חייו אינם חיים, כי לפי דעתו הנבערה רואה, בכל דבר קטן וקל ערך, פגיעה בכבודו. ולעולם לא יגיע לתכלית שאיפתו, כי אוהב כבוד לא ישבע כבוד, ואפילו בתוך ביתו ובחוג משפחתו, לא ימצא מנוחה ומרגוע לנפשו הסוערת והצמאה לכבוד ולתהלה. וכאמרם ז"ל במתק לשונם, כל המחזיר על הגדולה, גדולה בורחת ממנו (עירובין י"ג ע"ב). ומכאן הפתגם הידוע, כל הרודף אחר הכבוד, הכבוד בורח ממנו.
לעומת זה, האיש העניו השלם במדותיו ובדיעותיו, לא רק שאינו רודף כבוד, אלא גם אם אחרים חולקים לו כבוד בגלל מעשיו הטובים, וידיעותיו הרבות, ויראתו הקודמת לחכמתו, מצטער בתוך תוכו צער נפשי עמוק, ביודעו חסרונותיו ומגרעותיו, ואומר לעצמו כדברי המשורר "חטאי לו יריחון בם שכני, אזי ברחו ורחקו מגבולי". ולכן חייו מתנהלים על מי מנוחות שלוים וצנועים ללא מתיחות עצבים, וללא שאיפה לגדולות. וכמ"ש רז"ל מה יעביד איניש ויחיה? ימית עצמו (תמיד ל"ב ע"ב), דהיינו ישפיל עצמו. וכן אמרו הוי קבל וקיים (סנהדרין י"ד ע"א), כלומר היה עניו ושפל ותחיה. הרי מבואר שהעניו מאריך ימים, והכונה פשוטה כמ"ש.
ב. התועלת לנשמה. אין ספק שבלי מדת הענוה, א"א לקיים שום מצוה ממצוות התוה"ק כהלכתה ללא כל פניה זרה ופסולה במחשבה בדיבור ובמעשה. כי העניו רואה את עצמו כעבד נאמן העומד הכן למלאות את תפקידו ולעשות רצון אדונו, ותמיד מודה ומשבח לשמו יתברך, שבחר בו לשרתו ולקיים מצוותיו, וכל חפצו ותשוקתו רק לעשות רצונו יתב"ש שלא על מנת לקבל פרס.
והנה, שני דברים מסוגלים לנטוע ולהחדיר בלב האדם את המדה היקרה של הענוה שהיא ראש לכל המצוות, כמ"ש רז"ל מה שעשתה חכמה עטרה לראשה עשתה ענוה עקב לסולייתה, בחכמה נאמר ראשית חכמה יראת ה', ובענוה נאמר עקב ענוה יראת ה' (ירושלמי שבת פ"א ה"ג, תוספות יבמות ק"ג ע"ב ד"ה המסוליים). ורצונם ז"ל בזה להורות לנו, שמי שזכה להגיע למדה זו של ענוה, הוא יר"ש אמיתי צדיק בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו. ואלה הם שני דברים הקשורים זה בזה, והשני תוצאה מהראשון.
א. ידיעת המצווה. אם המלך צוה למי שהוא לעשות איזה פעולה, כמה ישמח אותו אדם וירוץ כצבי וכאיל למלאות אותה פעולה במסירות ובשלימות, למען יפיק רצון מהמלך. ואם במלך בו"ד כך, במלך מלכי המלכים יתב"ש על אחת כמה וכמה. ואמנם כאשר יתבונן האדם בדעתו וישים אל לבו, כי המלך העליון אשר לו דומיה תהלה, צוה לעשות או להמנע מלעשות, מחשבה טהורה ונכונה זו היא בלבד תביא אותו לידי מדת הענוה, והיא ידיעת המצווה יתב"ש.
ב. הכרת ערך המצוה. כאשר יכיר האדם בחולשותיו ומגבלותיו, בשפלותו ואי יכולתו להגשים כל שאיפותיו ומאוויו שזה מראה על כחו המוגבל, ועכ"ז בחר בו השי"ת לשרתו ולברך בשמו, בהכרח שיגיע למדת הענוה האמיתית. כידוע יש ענוה אמיתית, וענוה מזוייפת. הענוה האמיתית, היא זאת הנובעת מפחד ה' ומהדר גאונו יתב"ש, עד כדי ביטול היש שבאדם, והכרת אפסותו המוחלטת לעומת הנבראים הנכבדים והשכלים הנבדלים שהם כאין מול גדולתו ורוממותו יתב"ש, והוא האדם כאין וכאפס לעומתם, ושאינו אלא כגרגיר של חול תוך הים הגדול. הענוה המזוייפת מראה תומה, ותחתיה ערמה, כלפי חוץ מראה שהוא עניו ושפל ברך, ובקרבו בוערת אש התאוה והתשוקה לכבוד המדומה ולהדר הבלי העולם, וכל כונתו לגנוב דעת הבריות ולהשלותם בכדי לקנות לו שם של עניו (ראה תוספות ערכין ט"ז ע"ב ד"ה וענוה שלא לשמה).
והמבחן לזה בין לעצמו בין לאחרים, לדעת אם היא ענוה אמיתית או מזוייפת, אם אינו נמשך אחר הבלי העולם תאותיו ומותרותיו, ואין להם כל ערך בעיניו, ואינו מגיב על שום פגיעה או עלבון בכבודו. וכמ"ש רז"ל הנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים, עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו (שבת פ"ח). וזה מתוך מצפון שקט ורוגע ולב טהור ונקי, זאת היא ענוה אמיתית. אבל אם רודף אחר תענוגות בני אדם ונפשו משתוקקת להשיגם, ודמו מתרתח בקרבו למשמע כל פגיעה קלה בכבודו, זאת היא ענוה מזוייפת.
ולכן רבותינו הקדושים היודעים היטב את טבע האדם ונטייתו לכבוד, הזהירונו באמרם, מאד מאד הוי שפל רוח בפני כל אדם, שתקות אנוש רמה (אבות פ"ד מ"ד). וכונתם ז"ל בזה, שאעפ"י שבכל המדות יש להתנהג בדרך האמצעית, במדת הענוה יש לאחוז בקצה האחרון, לפי שכל שאיפותיו הגשמיים של האדם הבל ורעות רוח.
וברור הדבר, שדברי רז"ל במאמריהם הנ"ל, המרימים על נס את מדת הענוה ושפלות רוח, מיועדים בראש וראשונה לנושאי דגל התורה ולומדיה, שלא להקפיד על שום פגיעה או עלבון בכבודם האישי, ובענותם יהיו סמל ודוגמא לאחרים, וכדברי רבינו הקדוש הרמב"ם זיע"א, וז"ל: ואם הכריחו הזמן והענין והצריכו לדבר ולומר שאיני בעל דת ולא בעל מעשים טובים יאמר זה. וכל זה כולו בעיני, חי השי"ת, לא יזיקני ולא יכעיסני, ואפילו ראיתיו בעיני ושמעתיו באזני או עשה לפני, לא הייתי חושש, אלא אדרבה הייתי נכנע אליו ומשיבו דברים טובים נאים ורכים, או אשתוק, או אשיב לפי הענין דברים נאים ודברי ענוה כפי הצורך והשעה, עכלה"ק (אגרות הרמב"ם, י"ב ע"א ד"ה ואני מאמת). וזהו עומק מאמרם ז"ל קדושה מביאה לידי ענוה, וענוה מביאה לידי יראת חטא (ע"ז כ' ע"ב, סוף סוטה).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








