ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
לאחר מכן אנחנו רואים ירידה שנייה בדור הפלגה, כי חינוכו של שם בן נח הועיל לפחות לתקן את החטא של "ותימלא הארץ חמס", בתחום שבין אדם לחברו, שהרי אנחנו מוצאים ששם היו שפה אחת ודברים אחדים, כלומר, שררו ביניהם אהבה ואחווה. אומנם החטא של דור הפלגה לא מוזכר מפורשות מה היה החטא, אבל המפרשים מבארים שהם רצו לפעול נגד המגמה האלוקית, שהקדוש ברוך הוא אשר ברא את האדם, רצה שהוא יישב את כל כדור הארץ, אבל הם רצו לשבת במקום אחד, "פן נפוץ על פני כל הארץ", לכן נבנה מגדל. מה דור הפלגה רצו בבניית מגדל אחד? הם רצו שיהיה פיקוח רעיוני על כל האנשים, שמישהו לא יצא ממחשבתם. זה כמו שהקומיסרים הבולשביקים ברוסיה הסובייטית שלטו על חשיבתם של ההמונים. אבל המגמה האלוקית היא, שכל אדם שיש לו שכל, יוכל לפתח את הרעיונות שלו לטובתו ולטובת בניין העולם. בניגוד לצמצום, בניגוד לכך שאחד ישלוט על מחשבתו של השני. אנחנו רואים שאת אברהם אבינו הם דנו למיתה, וזרקו אותו לתוך כבשן האש, משום שהוא האמין אמונה אחרת נגד כל העולם האלילי. כפי שהמפרשים אומרים, שהתורה רומזת לנו את גודל הנס, מה שאירע לאברהם אבינו, בכך שכשהיא כותבת שהם בנו את המגדל, היא מתארת מאיזה חומר הם בנו. הרי כתוב גם לפני זה בפסוקים שקין בנה עיר, ועוד כמה אנשים בנו עיר, אבל לא כתוב מאיזה חומר הם בנו. אלא פה ישנו רמז, שהרשעים הללו כשהם דנו את אברהם אבינו למיתה, הם לא הלכו לבנות במיוחד את כבשן האש בשביל לזרוק אותו, אלא היה להם את הכבשן הגדול שסיפק את הלבנים לצורך בניין המגדל, ולתוך אותו כבשן זרקו את אברהם אבינו.
בענין זה שואל הרמב"ן: אם הצלתו של אברהם מכבשן האש זהו נס כ"כ גדול, מפני מה התורה לא כותבת אותו? יש לזה הסבר נפלא של אחד מגדולי האחרונים, הנצי"ב מוולוז'ין: אברהם אבינו אז היה בראשית דרכו, הוא עדיין לא התגדל לאותה מעלה ולאותה רמה גבוהה של רוחניות, שהוא היה דבוק אליה במשך כל ימי חייו. הזכות של אברהם אבינו הצילה אותו, שהוא ניצל מתוך כבשן האש, אבל אותם הרשעים שזרקו אותו, להם לא קרה כלום. לעומתו אנחנו מוצאים בספר דניאל, בזמן שזרקו את מישאל, חנניה ועזריה לתוך כבשן האש, במלכות בבל, חז"ל אומרים וגם בפסוק זה מוזכר, שלא רק שהם ניצולו, אלא גם אלה שזרקו אותם נשרפו. מכיוון שזכותם היתה כל-כך גדולה, היתה להם זכות של התורה. היות וזה לא לפי דרגתו של אברהם אבינו, התורה לא כותבת את זה, מכיוון שזה לא מתאים לדרגתו בה חי כל ימיו, זה כאילו לא מכובד. ואילו בפרשת לך לך נקרא, שכשפרעה הרשע עיכב את שרי, כתוב "וינגע ה' את פרעה ואת כל ביתו על דבר שרי אשת אברם". בשביל מה התורה מנמקת שה' העניש את פרעה משום דבר שרי אשת אברם? ועוד, לשם מה כתובים שמותיהם, הרי אנחנו יודעים שמדברים בשרי, ואנחנו יודעים שהיא אשת אברם? אלא אז אברהם אבינו, לאחר שהוא הגיע לארץ-ישראל, הוא עלה לדרגה גבוהה, ושרי משום שהיא אשתו של אברהם, לא רק שהיא ניצולה, אלא גם אלה שרצו לפגוע בה, הם נענשו, מכיוון שאז אברהם אבינו היה בדרגה גבוהה מאוד.
אנחנו צריכים לדעת, שעיקר הסיבה שהתורה כותבת את פרשת נח זה כדי להגיע עד אברהם אבינו. עשרים דורות מאדם ועד נח אלו "אלפיים שנות תוהו", ורק מאז שאברהם אבינו עלה על במותי ההיסטוריה, משנת אלפיים לבריאת העולם, בהיותו בן נ"ב שנה, אז מתחילים "אלפיים שנות תורה", שהרי אברהם אבינו היה הראשון שהתחיל לפרסם את הנושא של מציאות ה', והתחיל להתנהג לפי התורה, למרות שהתורה עדיין לא ניתנה, אבל הוא מעצמו קיבל על עצמו, כליותיו נשאו כעין מעיין אשר מפכה חכמה, והוא מתוך שורש נשמתו ידע מה רצוי לפני ה', ומה לא רצוי. עוד לפני שניתנה התורה אברהם אבינו ואבותינו הקדושים נהגו לפי התורה. אומנם עיקר עבודתם של אבותינו הקדושים היתה להכין את התשתית של הבניין של כנסת ישראל, וזה מתחיל מאברהם אבינו, אבי האומה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








