ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- כתבי הראי"ה
- למהלך האידיאות בישראל
בְּאֵין מָקוֹם לְהַשְׁפָּעָתָהּ שֶׁל הָאִידֵאָה הָאֱלֹהִית עַל הַלְּאֻמִּית, אַחֲרֵי הִטָּמֵא מַרְבִּית הַכֹּחוֹת שֶׁל הָאַחֲרוֹנָה וַיֵּהָפְכוּ לְ"סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה" 1 וְאַחַר-כָּךְ גַּם נֶהֶרְסוּ עַד הַיְסוֹד, הִתְכַּנְּסָה הָאִידֵאָה הָאֱלֹהִית בְּכָל יְמֵי הַגָּלוּת בַּקֵּן הַקָּטָן וְהַדַּל, בְּמִקְדָּשׁ-מְעַט שֶׁבְּבָתֵּי-כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי-מִדְרָשׁוֹת, בְּחַיֵּי הַבַּיִת וְהַמִּשְׁפָּחָה הַטְּהוֹרִים, בְּרִשְׁמֵי-שְׁמִירַת דָּת וְתוֹרָה.
ביטויה השלם והממצה ביותר של האידיאה הא-להית יכול להיות רק על מצע הלאומיות. הכלי שנועד יותר מכל להכיל את שלל אורותיה של האידיאה הא-להית הוא הגוף הלאומי. ללא אמצעי הביטוי הממלכתי, קטועת איברים-חברתיים וחסרת בשר-ציבורי, נותרת האידיאה הא-להית כְּיוֹנה שלא מוצאת מנוח לכף רגלה במציאות בה הושמדה תשתית כל היש. כעת מתאר הרב את האופן בו פועלת האידיאה הא-להית לקיים את שרידיה של הלאומיות הישראלית בגלות.
לאחר שנחרב הגוף הלאומי מופיעה האידיאה הא-להית בתוך תופעות דתיות-תרבותיות פרטיות שבהן היא יכולה לצאת אל הפועל לכל הפחות במידת מה. אך מכיוון שכר הפעולה העיקרי שלה נחרב, דלה היא פעולתה, והיא עומדת בצילן של הפעולות הכבירות שחוללה בימי שיא תפארתה, בימי מלכות דוד ושלמה.
בעת שפל שכזו, מתכנסת האידיאה הא-להית ומצטמצמת לתפילות בבית הכנסת, ללימוד תורה ולשמירה של חלקי הדת שבגבול הפרט והמשפחה, או לכל היותר בתחום הקהילה.
למהלך האידיאות בישראל (39)
הרב זאב סולטנוביץ'
25 - למהלך האידיאות בישראל פרק ד' שיעור רביעי
26 - למהלך האידיאות בישראל פרק ד' שיעור שלישי
27 - למהלך האידיאות בישראל פרק ד' שיעור שני
טען עוד
עֶרְכָּם שֶׁל אֵלֶּה הוּא בְּתוֹר צִיּוּנִים בַּגּוֹלָה, שְׂרִידִים מִדָּבָר שֶׁהָיָה חַי וְשָׁלֵם וְשֶׁעָתִיד לִחְיוֹת בִּשְׁלֵמוּת בְּשׁוּב ד' אֶת שְׁבוּת עַמּוֹ.
לעומת המציאות בימי פאר הזוהר והדר הרוממות של האומה, עומדת תקופת הגלות באור חיוור. כמובן, גדול הוא ערכן של כל המצוות, אך ביטוי חלקי כל כך של האידיאה הא-להית מתגמד לעומת נפלאות ימי הכהונה והמקדש, הנבואה והמלכות. על כן מציין הרב את דברי המדרש על הפסוק: "הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים" 2 . כדי שבעתיד, בארץ ישראל, תחזור ההופעה בשלימות.
אך אל לנו להשלות את עצמנו שבמציאות הגלות יכולה האידיאה הא-להית להופיע במלא כוחה:
בְּוַדַּאי אִי-אֶפְשָׁר הָיָה לְהִגָּלוֹת בְּאֻמָּה שְׁבוּרָה וּרְצוּצָה, בַּעֲצָמוֹת בּוֹדְדוֹת וּמְנֻפָּצוֹת, בְּעַם מְפֻזָּר בַּגּוֹלָה וְנָתוּן לִמְשִׁסָּה וְלִשְׁנִינָה, אוֹתוֹ עֹז-הָרוֹמְמוּת שֶׁל חֶזְיוֹן הִתְאַחֲדוּת שְׁתֵּי הָאִידֵאוֹת הַמַּתְאִימוֹת, כְּחָסְנָן וְתִפְאַרְתָּן בִּימֵי קֶדֶם, בְּ"כִסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ", 3 בִּהְיוֹת הָעָם יוֹשֵׁב לָבֶטַח בְּאַרְצוֹ.
הגאון מוילנא המשיל את האומה לגופו של אדם 4 . על פי המשל, מתוארים החורבן, הגלות והגאולה כתהליכים פיזיולוגיים. החורבן מתואר כמוות, כלומר ניתוק בין הנשמה לגוף וממילא הפסקת תפקודי החיים וקריסת כל המערכות הגופניות בזו אחר זו. אמנם גם לאחר המיתה עדיין קיים גופו של האדם אף שאינו מתפקד כגוף חי. תהליך הריקבון של הגוף מתחולל בקבר, שהוא המשל לגלות. תהליך איום זה נמשך ומתחולל כל עוד ממשיכים התהליכים של התפרקות הגוף.
העצמוֹת, המסמלות את תלמידי החכמים, הן הנשארות אחרונות לאחר שהתפרק הגוף כולו. מציאותם של תלמידי החכמים שומרת על כח החיים האחרון, ואוצרת במעמקי הלשד שלה ספיחי חיים. התורה, על כל הלהט והחיוניות שבה, היא היחידה היכולה לשמר משהו מלחלוחית החיים שהייתה בעם ולעמוד כנגד כל הכוחות החזקים שיכלו לו לגוף האומה ופוררו אותו.
אולם בימינו, אמר הגר"א, כבר מתחילות אפילו העצמות להתפורר, ונקודת אל-חזור זו היא סימן שעוד מעט תגיע התחייה. דווקא שיא-שפל זה נושא בכנפיו את בשורת הגאולה.
מה גרם לו לגר"א להעריך בחומרה כה רבה את עתיד התורה ולומדיה בישראל?
בעיני רוחו ראה הגר"א את עליית קרנה של ההשכלה, ואת התגברות מעמדם של המדעים והחכמות בעולם. עד כה היה לימוד התורה האתגר האינטלקטואלי והתרבותי המשמעותי היחיד שעמד לנגד עיניהם של בעלי הכישרונות שבישראל. אולם משעה שהמדע וההשכלה עוברים למרכזה של הבמה היהודית, רבה עוצמת המשיכה שהם פועלים על המעולים שבבני עמנו. עד עתה ידע כל צעיר יהודי מוכשר שהתורה היא המזון הרוחני היחיד, ובה ימצא את כל אשר חיפש. אולם כעת קמה לתורה חלופה מסקרנת, מושכת ומרתקת לא פחות, והציבה לטובי הצעירים מרחבי-יצירה ופיתויי-דעת באיכות ובעוצמה כאלה שכנסת ישראל טרם ידעה, ועל כן גם התקשתה מאד להתחרות בהם.
כעת מרחף איום ממשי על עצם קיום עמוד השדרה של העם, על השריד היציב האחרון שנותר בעם ישראל אחר החורבן. כעת ריחפה מעלינו סכנה של בריחת הכוחות הגדולים ביותר של עם ישראל אל חיקה של ההשכלה, שהציעה להם להיות מדענים, משוררים, סופרים ופילוסופים, ובתנאים חומריים עדיפים בהרבה מאלה של אחיהם שומרי המסורת.
מן החמור שבמצבים אליהם נקלע עם ישראל לאורך כל ימיו - תתחיל התחייה. הנשמה תשוב ותופיע על הגוף, ואחדות האידיאות תנץ את ניצני חזרתה לשלימות. מכוחן של העצמות היבשות ישוב ויבנה הגוף כולו.
אֶלָּא, שֶׁהָאִידֵאָה הָאֱלֹהִית מִתּוֹךְ עֶלְיוֹנִיּוּתָהּ, מִתּוֹךְ עָצְמַת אוֹר הַחַיִּים שֶׁבָּהּ, דַּוְקָא הִיא יְכוֹלָה לְהַשִּׁיב רוּחַ חַיִּים גַּם בַּעֲצָמוֹת יְבֵשׁוֹת, וְהִיא רַק הִיא עָצְרָה כֹּחַ לִשְׁמֹר אֶת "נְקֻדַּת צִיּוֹן הַפְּנִימִית" 5 הַיְסוֹדִית שֶׁל כְּנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ מִצַּד הַתְּכוּנָה הַלְּאֻמִּית שֶׁבְּקִרְבָּהּ, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה רְאוּיָה לָקוּם לִתְחִיָּה בְּבוֹא עֵת קֵץ הָרָאוּי.
הניסיון לכונן על אדני הקודש בניין של חוסן, תפארת ומלכות לא צלח. כעת יש שלב של פיזור, ריסוק ועצמות בודדות ויבשות. אך אנו בטוחים ששלב המוות לא יימשך לנצח. על סמך מה אנחנו מצפים, מקווים ומתגעגעים גם לעתיד הגדול? על סמך העליוניות של האידיאה הא-להית. אין בלאומיות הכח להקים את עצמה מן העפר. רק האידיאה הא-להית מסוגלת לכך. ההשפעה של הרעיון שאין בו סופיות, רעיון שבתוכו שלימות, היא תרפא מבפנים ובאיטיות את הריסוק, היא תחנך ותרגיל למחשבות מסוג חדש.
תהליך ההחייאה הזה יכול להתקיים דווקא במצב של גלות, מכיוון שהסדרים התקלקלו ואין אשליה של עוצמה שמפריעה לתיקון. מדוע לא הצליחה הנבואה לתקן למרות כל עוצמתה? כי היה משהו חלופי שהתחרה והפריע. ואילו הגלות היא אמנם חורבן, אבל מאידך אין בה מה שמפריע לתיקון.
מבחינה לשונית, למילה גלות יש שתי משמעויות. הראשונה מלשון גל, כלומר עליות ומורדות וחוסר יציבות קיצוני. מאידך, המשמעות השנייה היא מלשון גילוי. שידוד המערכות הגלותי מאפשר לכוחות וכישרונות שהיו בלתי מוכרים עד כה - להתגלות.
התיקון צריך להתחיל מתוך טיפוחה האיטי של ההכרת הבעיה. צריך להבין עד כמה המצב הקודם לא היה טוב, להבין את שרשי הרע, לרפא, לתקן ולשקם את המידות. להתחיל להתחנך לחיים אחרים, להעלות את דרגת מסירות הנפש על האמונה הא-להית, לא על הממלכה ולא על הנכסים - אלא על האמונה. להעלות את כל אלו לדרגה העליונה ביותר. זהו החינוך דור אחרי דור, חינוך שמזקק ומגבש את התודעה של מהות האידיאה הא-להית, עוצמתה ונחיצותה. הפנמה של העליונות הראשונית שבה, מעל לכל דבר אחר. בהתגבשות של הרעיונות הללו טמון הבניין הלאומי שיתחדש. האידיאה הא-להית היא היחידה המסוגלת לשקם את הכוחות, על ידי העוצמה של הדביקות והציור של העתיד הישראלי והעולמי הראוי והנכון.
עֵת קֵץ הָרָאוּי - קץ התהליך של התיקון בגולה ועת להתחיל מחדש את התיקון השלם בפועל.
^ 1. ירמיה ב, כא.
^ 2. ספרי דברים פיסקה מג ד"ה דבר אחר: "דבר אחר וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה וגו', אף על פי שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוצה לארץ היו מצויינים במצות שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים. משל למלך בשר ודם שכעס על אשתו וטרפה בבית אביה אמר לה הוי מקושטת בתכשיטיך שכשתחזרי לא יהו עליך חדשים, כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בני היו מצויינים במצות שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים הוא שירמיהו אומר (ירמיה לא, כ): הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים וגו' אלו המצות שישראל מצויינים בהם".
^ 3. ירמיה יז, יב.
^ 4. ליקוטי הגר"א בסוף ספרא דצניעותא: "כי מעת שחרב הבית, יצאה רוחנו עטרת ראשנו ונשארנו רק אנחנו, הוא גוף שלה בלא נפש. ויציאה לחוץ לארץ הוא הקבר, ורימה מסובבת עלינו ואין בידינו להציל, הם הגויים, האוכלים בשרנו. ומכל מקום היו חבורות וישיבות גדולות, עד שנרקב הבשר והעצמות נפזרו פיזור אחר פיזור. ומכל מקום היו עדיין העצמות קיימות, שהן תלמידי חכמים שבישראל מעמידי הגוף, עד שנרקבו העצמות ולא נשאר אלא תרווד רקב מאתנו, ונעשה עפר, שחה לעפר נפשנו, ואנחנו מקווים עתה לתחיית המתים. התנערי מעפר קומי ירושלים".
^ 5. יומא נד ע"ב. עץ חיים שער הארת המוחין פרק ה, עמ' קכח במהד' הרב וידבסקי, ירושלים, תשמ"ח.
^ 2. ספרי דברים פיסקה מג ד"ה דבר אחר: "דבר אחר וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה וגו', אף על פי שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוצה לארץ היו מצויינים במצות שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים. משל למלך בשר ודם שכעס על אשתו וטרפה בבית אביה אמר לה הוי מקושטת בתכשיטיך שכשתחזרי לא יהו עליך חדשים, כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בני היו מצויינים במצות שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים הוא שירמיהו אומר (ירמיה לא, כ): הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים וגו' אלו המצות שישראל מצויינים בהם".
^ 3. ירמיה יז, יב.
^ 4. ליקוטי הגר"א בסוף ספרא דצניעותא: "כי מעת שחרב הבית, יצאה רוחנו עטרת ראשנו ונשארנו רק אנחנו, הוא גוף שלה בלא נפש. ויציאה לחוץ לארץ הוא הקבר, ורימה מסובבת עלינו ואין בידינו להציל, הם הגויים, האוכלים בשרנו. ומכל מקום היו חבורות וישיבות גדולות, עד שנרקב הבשר והעצמות נפזרו פיזור אחר פיזור. ומכל מקום היו עדיין העצמות קיימות, שהן תלמידי חכמים שבישראל מעמידי הגוף, עד שנרקבו העצמות ולא נשאר אלא תרווד רקב מאתנו, ונעשה עפר, שחה לעפר נפשנו, ואנחנו מקווים עתה לתחיית המתים. התנערי מעפר קומי ירושלים".
^ 5. יומא נד ע"ב. עץ חיים שער הארת המוחין פרק ה, עמ' קכח במהד' הרב וידבסקי, ירושלים, תשמ"ח.
למהלך האידיאות בישראל למהלך האידיאות בישראל פרק ב' שיעור ראשון
האידיאה האלוהית והאידיאה הלאומית בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
