ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- כתבי הראי"ה
- למהלך האידיאות בישראל
בפיסקה קצרה סוקר הרב את כל תקופת השופטים, מהכניסה לארץ ועד ימי שלמה. את דוד המלך לא מזכיר הרב, כי שלמה הוא השיא של כולם, אפילו של דוד.
אָמְנָם קָמוּ לָהּ, אַחֲרֵי אֲשֶׁר נֶאֶסְפָה הַהֶאָרָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל דּוֹר הַמִּדְבָּר, דּוֹר-הַפְּלָאוֹת, גּוֹאֲלִים וּמוֹשִׁיעִים, אֲשֶׁר עֲזָרוּהָ עֵזֶר מְעַט וַיִּסְמְכוּהָ בִּנְפִילָתָהּ.
למהלך האידיאות בישראל (39)
הרב זאב סולטנוביץ'
32 - למהלך האידיאות בישראל פרק ג' שיעור שלישי
33 - למהלך האידיאות בישראל פרק ג' שיעור שני
34 - למהלך האידיאות בישראל פרק ג' שיעור ראשון
טען עוד
וְלִפְעָמִים הוֹפִיעוּ גִּבּוֹרֵי אֵל, אֲשֶׁר כִּמְעַט הֵקִימוּ אוֹתָהּ הֲקָמָה אֵיתָנָה, וַיִּקְשְׁרוּהָ עוֹד בִּצְרוֹר-חַיֶּיהָ, בִּמְרוֹם הָאוֹרָה שֶׁל הָרַעְיוֹן הָאֱלֹהִי.
גיבורי א-ל ונביאים. מצד אחד שמואל מהשופטים שהיה גם נביא, אולם מן הצד השני גם שמשון שהיה נזיר א-להים, גיבור שגם מביא כבוד וישועה. כל דמות וייחודה, וכשמשון גם שאול ודוד.
גם שלמה הוא אחד מאותם הגיבורים. צריך לזכור שאמנם הוא בנה את בית המקדש וזה היה נפלא, אבל סוף כל סוף המקדש נחרב. ההקמה הייתה נפלאה ואיתנה, אבל היא הייתה רק כמעט אותה ההקמה האיתנה שלא מאכזבת. כמעט, אבל סופה אכזבה ונפילה.
והדוגמה של שלמה הייתה נפלאה:
לָעַד לֹא יִשָּׁכַח מִזִּכְרוֹנָהּ אוֹתוֹ תּוֹר-הַזָּהָב שֶׁבִּפְרִיחַת יְמֵי שְׁלֹמֹה, בְּבִנְיַן הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן, בַּהֲדַר תִּפְאֶרֶת כְּבוֹדוֹ וְעֹז-הַחַיִּים שֶׁהִתְגַּלָּה בּוֹ, בְּהַבָּעַת עֹשֶׁר הָאִידֵאָה הָאֱלֹהִית וְהַלְּאֻמִּית הַמְשֻׁלָּבוֹת זוֹ בְּזוֹ בְּהַתְאָמָה הַרְמוֹנִית,
ארמון המלך מול המקדש. הכבוד של כל העמים לשלמה, ששרר אז במדינה, בארץ רחבה ועשירה, עם מקדש מפואר. היו עושר, הדר ותפארת, שררה התאמה בין האידיאה הא-להית, ובין המלכות, האידיאה הלאומית. גדולתו של שלמה הייתה מתוך שביקש מה' חכמה ולא עושר, חכמה שהיא השילוב בין האידיאה הא-להית ללאומית. הייתה בו היכולת לבנות את בית המקדש ולפאר אותו ולמרות זאת לא להמעיט את בית המלך - אלא ששניהם יהיו במרום הפסגה. בית המלך מואר בכבודו של המקדש, והמקדש מתכבד מגדולת בית המלכות - זו החכמה הגדולה, ההרמוניה.
"וְקַיְמָא סִהֲרָא בְּאַשְׁלָמוּתָא" 1 .
הרב מצטט את דברי הזוהר - שנתקיים הסהר בשלמותו. ישראל נמשלו ללבנה, כי מחזור הלבנה מזכיר לנו את ההיסטוריה היהודית. פעם הלבנה במילואה ופעם מתמעטת והולכת. וגם כשהיא מתמעטת והולכת ונעלמת מן העין וכאילו כבר אינה יותר, למחרת שוב היא מבצבצת ושוב היא הולכת ומתמלאת.
אָז, בְּאוֹתָהּ הַתְּקוּפָה, הַקְּצָרָה בְּכַמּוּתָהּ וְהָאֲרֻכָּה בְּאֵיכוּתָהּ, שָׁאֲפָה הָאִידֵאָה הַלְּאֻמִּית רוּחַ חַיִּים מְלֵאִים, כְּפִי עֶצֶם טִבְעָהּ וְסִפּוּקָהּ הַפְּנִימִי, וַתִּינַק זִיו הֲדָרָהּ מֵהָרַעְיוֹן הָאֱלֹהִי הַטָּהוֹר.
האידיאה הלאומית, הלבנה, מוארת מן החמה שהיא האידיאה הא-להית. הלבנה במילואה ממצה את מלא היכולת שלה להיות מוארת על ידי החמה. מלוא היכולת הלאומית להתמלא מתפארת בית המקדש, המפעל הגדול והנפלא של ימי שלמה. וכיסא שלמה התחזק ונישא מתוך כוחו של המקדש.
הָעֹשֶׁר הַלְּאֻמִּי וְחֹסֶן-כְּבוֹדוֹ הוֹסִיף יִפְעָה וְאֹמֶץ אֶל הָרַעְיוֹן הָאֱלֹהִי, שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצָא אָז בִּבְהִירוּתוֹ הַתֹּכֶן הַלְּאֻמִּי,
גדולתה של המלכות הוסיפה לוודאות האמת של תורת ה' בהופעתה הכבירה. היה ברור מהי הלאומיות ומהי מלכות ישראל. המקדש מול בית המלך.
וְהַמַּחֲשָׁבָה הָאֱלֹהִית הַבְּרוּרָה בְּצוּרָתָהּ הַיִּשְׂרְאֵלִית הוֹעִילָה לְהַשְׁפִּיעַ חַיֵּי עֹנֶג, חַיִּים שֶׁל כָּבוֹד וְרוֹמְמוּת-רוּחַ לְכָל הַגּוֹי כֻּלּוֹ. - התאחדות העם ממש.
אנחנו יודעים שתקופת שיא זו הייתה תקופה קצרה, ועל כן אומר הרב שהיא הייתה בתחילת תקופת שלמה. שיר השירים הוא קודש קודשים, יחס התאמה בין האידיאה הלאומית לאידיאה הא-להית, בין כנסת ישראל לריבונו של עולם, האהבה מליאת להט, מליאת רצון של קרבה. חיפוש זה אחרי זה ושמחה רבה בעת הפגישה. אבל זהו רק שיר השירים שכתב שלמה בצעירותו, לאחר מכן נכתב משלי, ואחר כך קהלת 2 .
אנחנו יודעים ששלמה גם לקח נשים נכריות, עובדה שבתחילה נראתה כשולית וזניחה בתוך כל הזוהר הגדול, אבל אחר כך יצרה בעיות קשות. וגם האהבה שבשיר השירים, עם כל קודש-הקודשים של עצם האהבה, יש בה מתח של אי-שלימות. זאת אהבה שלא באה לידי מימוש מלא. גם בתוך הסערה העצומה הזו, והרצון של קרבה, עשייה וחיפוש, גם בתוך זה כבר נשמעים נימות וצלילים של פורענות שתבוא אחר כך. והיא אכן באה. אבל מכל תקופות האומה - מלכותו של שלמה היא התקופה הנפלאה והיפה ביותר, שאנחנו מביטים עליה בערגה. שם באה ההתאמה לביטוי המלא, יותר מכל מה שאנחנו זוכרים ויודעים בדברי ימינו.
וַיִּתְרוֹמֵם עַל בָּמֳתֵי הַשִּׁירָה הַחַיָּה הָאֱלֹהִית וְעַל מְרוֹמֵי פְּאֵר הַחַיִּים, הֲדַר הַגְּדֻלָּה הַלְּאֻמִּית וְזִיו הָאַהֲבָה הַטְּהוֹרָה וְהָרַעֲנַנָּה. "לֹא הָיָה הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי כְּיוֹם שֶׁנִּתַּן בּוֹ שִׁיר-הַשִּׁירִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ וְשִׁיר-הַשִּׁירִים - קֹדֶשׁ-קָדָשִׁים" 3 .
למהלך האידיאות בישראל למהלך האידיאות בישראל פרק ה' שיעור תשיעי
בית ראשון ובית שני. האידיאה הדתית. המצב הישראלי ויחוסו לאנושיות.
למהלך האידיאות בישראל למהלך האידיאות בישראל פרק ב' שיעור ראשון
האידיאה האלוהית והאידיאה הלאומית בישראל
למהלך האידיאות בישראל למהלך האידיאות בישראל פרק ה' שיעור שישי
בית ראשון ובית שני. האידיאה הדתית. המצב הישראלי ויחוסו לאנושיות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
