ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- מוסדות חינוך
יתכן שישנם קוראים שמצפים שאביע את עמדתי, באיזו מפלגה אני תומך. אולם כבר שנים רבות שאינני מביע עמדה ברורה, לא לקראת הבחירות לכנסת ולא לקראת הבחירות המקומיות למועצה. אני כמובן מצביע, אבל אפילו אנשי ביתי אינם יודעים למה הצבעתי.
אמנם ככלל אני מזדהה עם הציבור הדתי-לאומי והתורני, ואף תומך באחדות שבין המפלגות שמייצגות את הציבור הזה, כדי למעט את הקטטות והמחלוקות. אבל אין בזה שלילה כלפי מפלגות אחרות - וזאת מתוך מחשבה שבתפקידי כרב, נכון יותר להיות מחוץ למחלוקות פוליטיות. כך אני יכול להרגיש שייכות לרוב המפלגות - מפד"ל, אגודה, ש"ס, ליכוד, איחוד לאומי, ישראל ביתנו, התקווה, חזית יהודית, מימד. הלוואי והייתי יכול להרגיש שייכות גם למפלגות השמאל, אך מפלגות אלו עברו את הגבול בהתנכרותם למולדתם, למורשתם, ואף לאחיהם בני עמם המתגוררים ביהודה ושומרון. אמנם כלפי האנשים שטועים לבחור באותן מפלגות אני חש קשר. הם בני עמי. ואף ישנם בוחרי שמאל שפונים לעיתים בשאלות הלכתיות, וגם להם אני משיב כמיטב יכולתי.
אגב, בכל מערכת בחירות ישנם אנשים שבאים לטעון כי הפעם העניין דחוף וחמור ועל כן חובה להתערב. ואע"פ כן אינני מביע עמדה.
אין בדברים אלו טענה כלפי רבנים שמביעים עמדה פוליטית, שכן פעמים שתנועה מסוימת מבקשת מרב להיות שותף בהתוויית דרכה, ומתוך שהעריכו הרבנים שתצמח מכך תועלת, הסכימו אף להביע תמיכה פומבית במפלגה.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
232 - חיים ומוות על קידוש ה'
233 - שיקום סמכות המחנכים
234 - בין ישראל לעמים
טען עוד
ודווקא מתוך שקיבלתי על עצמי בלי נדר שלא להביע דעה בעד מי לבחור, אני יכול לעסוק בענייני הציבור בחופשיות ועם פחות נגיעות אישיות. ואכן, זמן הבחירות הוא זמן טוב לבירורים ציבוריים. וכיוון שנושא החינוך הועלה על נס, וכולם יודעים את גודל חשיבותו, ראוי לעסוק בו.
אחת הבעיות המרכזיות כיום בחינוך היא הכרסום החמור בסמכות ההורים והמורים. לא ניתן לדבר על הנפת דגל החינוך בלי להתמודד עם בעיית המשמעת והאלימות בבתי הספר.
שורשי הבעיה
בתקופה שבה מעטים מאוד מבני אומות העולם ידעו לקרוא ולכתוב, מעמד ההורים והזקנים היה נכבד ביותר. כולם נזקקו להם. הם היו בעלי הידע, שאותו למדו מהוריהם ומוריהם ומניסיון חייהם. ממילא כבדו אותם, שמעו בקולם וצייתו להוראותיהם.
לפני כמה מאות שנים התחיל תהליך של שינוי. יותר ויותר אנשים מבני אומות העולם למדו לקרוא ולכתוב, הדפוס הומצא, הספרים נעשו זמינים יותר, ואחוז הקוראים עלה בהתאם. במאה האחרונה מחיר הספרים ירד ונעשה שווה לכל נפש, שעות העבודה התקצרו, שעות הפנאי התרבו ומספר הקוראים גדל לאין שיעור. וככל שלמדו יותר מן הספרים, נזקקו פחות להורים ומורים, וממילא מעמדם של אלה נפגע. פחות שמעו בקולם, אבל עדיין היתה משמעות לניסיון החיים שלהם ולכמות המידע שכבר הספיקו ללמוד. כאשר התפתחו מאגרי המידע הממוחשבים, נוצר מצב הפוך: הצעירים נעשו נגישים למידע רחב יותר מהמבוגרים, ומעמדם של ההורים והמורים נפגע קשות.
כמובן שמורה מוכשר במיוחד, בעל יכולת העמקה וניתוח, עדיין יכול להועיל לתלמידיו ולהקנות להם דרכי לימוד וכלי ניתוח, ואת זה מנסים כיום ללמד את המורים. אבל אפילו הורים ומורים מוכשרים במיוחד איבדו במידה רבה את סמכותם. קל וחומר רוב המורים וההורים, שהם בעלי כשרונות ממוצעים, והפער בינם לבין התלמידים והילדים מצטמצם והולך. בתחילה מעמדם נפגע כלפי בני הנעורים, וכיום אף כלפי הילדים הקטנים.
זו בעיה יוונית ולא יהודית
אולם זוהי בעיה יוונית, לא יהודית. ככלל, התפישה היוונית מחשיבה את החכמה, היופי, הכוח, אבל המוסר, חזון תיקון העולם, אינו תופש בה מקום מרכזי. טוב משמעו אצל היוונים - מוצלח, חכם, יפה, חזק, אבל לא בהכרח מוסרי. כלומר השאיפה להיטיב אינה החזון הגדול של תרבות יוון.
התפישה היהודית, לעומת זאת, מציבה את המוסר במרכז השאיפות. השאיפה לתקן את העולם ולהיטיב לברואים היא יסוד היהדות. זהו תחום שדורש הרבה יותר עומק וניסיון מאשר לימוד כל חומר מדעי אחר. גם כאשר כל האנציקלופדיות פתוחות לפני הילדים והנערים, עדיין הם נזקקים להבנתם הבשלה של המבוגרים. ככל שיהיה הילד חכם ובעל ידיעות, עדיין לא יוכל להבין לעומק את מידת הענווה, ואת האופנים שבהם מי שנראה כעניו בעצם מתגאה. אין לו את ניסיון החיים המלמד שלפעמים מעשה של חסד עלול לפגוע יותר מאשר להועיל.
במילים אחרות, כאשר הערכים הם בראש הסולם, אזי יש להורים ולמורים מה ללמד את הילדים. הילדים לומדים להעריכם ולכבדם, וסמכותם מתבססת. וכל זאת כמובן בנוסף למצוות התורה לכבד הורים ומורים.
מעמד הערכים בתרבות המערבית
בימי בית המקדש השני אירעה ההתנגשות הגדולה בין היהדות לתרבות היוונית. לאחר מאות שנים של התפתחות הדרגתית בתחום המחקר המדעי, סדרי הממשל, האומנות, האסטרטגיה הצבאית ועוד, הגיעה התרבות היוונית לשיאה. תוך שנים ספורות כבשה יון את כל העולם העתיק, ותוך עשרות שנים עיכלה התרבות היוונית אל תוכה את כל התרבויות העתיקות, עד שכולם נעשו הלניסטיים. רק אי אחד קטן נותר בתוך האוקיינוס הגדול הזה שלא קיבל את התרבות ההלניסטית במלואה. זו היתה יהודה, שמנתה אז אולי חצי מיליון נפש לעומת מאות מיליונים שמסביב. גם ביהודה התפשט ההלניזם: הכוהנים הגדולים נקראו בשמות יווניים, והעדיפו להשתתף בתחרויות הספורט מאשר בעבודת בית המקדש. נראה היה שגזירותיו של אנטיוכוס יסיימו את הפרק ההיסטורי של האומה הישראלית. אולם אירע הנס, ועם ישראל התעורר ועמד על נפשו. בסופו של דבר, בתהליך ממושך שארך מאות שנים, ניצחה היהדות את היוונות. ערכי המוסר שבתנ"ך התפשטו בכל העולם ההלניסטי ופוררו אותו. האלילות הבוטה עברה מן העולם, ואנשים החלו לחפש מוסר וצדק. גם מבני משפחת הקיסר הרומי היו שהתגיירו. אולם לצערנו לא זכינו להביא את הבשורה היהודית המתוקנת לעולם, וכך רוב ערכי היהדות התפשטו בעמים על ידי הנצרות, בצורה חלקית ומעוותת. אולם השאיפה למוסר הפכה להיות הציר המרכזי שדחף את עמי המערב אל שיאים תרבותיים (על כל זה ממולץ לעיין בספר 'בינה לעיתים' של הרב זאב סולטנוביץ' בהוצאת מכון הר ברכה, ח"א פרקים כב-כו ולב).
בפועל זה היה מוסר חלקי, לא מאוזן, ועל כן לא הצליח לתקן כראוי את עמי המערב. בתקופתנו, אנשים רבים התייאשו מהאידיאולוגיות הגדולות, התאכזבו מתביעות מוסריות דוגמטיות. נותר הערך היהודי הבסיסי של כבוד לאדם ולחירותו וחמלה על הסובל, ואף זאת בצורה מעוותת ולא מאוזנת. אין כמעט דיבורים על אמת ושקר, טוב ורע, אלא העיקר הוא שכל אדם יוכל לבחור בחופשיות את דרכו ולא יזיק לחבריו - "חיה ותן לחיות". יש כאן חזרה מסוימת לאליליות היוונית, הפלורליסטית, בתוספת יסודות מוסריים מסוימים. זהו השיח השולט היום בתרבות המערב ובאקדמיה, וזה גם השורש לאובדן הסמכות.
ומה בישראל
גם אנחנו מושפעים מהתפישה הזו. המורים לומדים כיום באקדמיה שעליהם ללמוד להקנות לתלמידים כלי לימוד וניתוח, כדי שיוכלו להתמודד עם הידע העומד לפניהם ולבחור את דרכם. אבל לפי התפישה המקובלת היום, אין למורה זכות לקבוע לתלמיד אילו ערכים הם הנכונים ואילו שקריים, שכן בכל עמדה יש אמת, ולכל אדם האמת שלו, ואל לו למורה להיות שיפוטי. זוהי בדיוק העמדה שנתפשת כיום כראויה - "אל תהיה שיפוטי". בעמדה הקיצונית, הדברים מגיעים עד לאובדן ערכים חמור, עד אמירה לפיה ליהודי האמת שלו, ולערבי האמת שלו, וזכותנו על הארץ אינה עדיפה על זכותם. ובמדרגות הביניים הדברים מעורבבים. בכל אופן, הסמכות שנשענת על ערכים מוחלטים הולכת ונשחקת.
הסמכות להעניש
מי שיוצא מתוך עמדה שאין ערכים מוחלטים, מתקשה מאוד להעניש את ילדו או תלמידו, שכן הספק מנקר בליבו: מי קבע שהאמת שלו עדיפה על האמת של ילדו או תלמידו?
אבל כאשר ההורים והמורים יוצאים מתוך עמדה ערכית כי יש טוב ויש רע, ועליהם החובה לחנך את ילדיהם ותלמידיהם לבחור בטוב, ממילא מובן להם כי עליהם להענישם על חטאיהם ולשבחם ולתגמלם על מעשיהם הטובים. על המחנכים ללמד את הילדים באופן מוחשי כי אם יבחרו ברע ייענשו בעולם הזה ובעולם הבא, ואם יבחרו בטוב יזכו לכל הטובות והברכות שהבטיח הקב"ה לישראל.
וכפי שנאמר (משלי יג, כד): "חושך שבטו שונא בנו, ואוהבו שחרו מוסר". וכן אמרו חכמים (שמות רבה א): "כל המונע בנו מן המרדות, סוף בא לתרבות רעה ושונאהו".
ימי החנוכה
חג החנוכה, שבו חנכו את המקדש, הוא גם חג חינוכי מאוד לגדולים ולקטנים. מפרסמים את הנס בהדלקת הנרות, זוכרים את עמידתם במסירות נפש של המעטים מול הרבים והטהורים מול הטמאים, ומתקשרים אל החזון הגדול של תיקון עולם בצדק ומשפט, בחסד ורחמים. נותנים מתנות לילדים ומטגנים להם סופגניות ולביבות, כדי שידעו עד כמה טוב להיות יהודי, כמה טוב להתקשר למורשת הקדושה של עמנו, וכמה טוב להיות שותפים בגילוי השכינה בארץ ישראל, ומתוכה לכל העולם.
וכאז כן היום, התיקון יבוא מפך שמן טהור, ממקור התורה, שלא נטמא ממגע זרים, שממנו ידליקו את האור שידריך עמים במישרים, ועל ידו כל עם וכל רעיון ימצא את המקום המכובד והמתאים לו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
