ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אהרון יהושע בן חיה שושנה
רבי רפאל מאיר קיווה שאחד השלוחים יחזור מהגולה ובידו יהיו תרומות נכבדות, אך לצערו אף שליח לא הגיע. הוא קיווה שמכתבי הבקשה שהריץ לארצות הגולה יחזרו, אך לשווא.
שבת הגדול עברה, ליל בדיקת חמץ התקרב והישועה בוששה לבוא. כאשר כלו כל הקצין, הלך רבי רפאל מאיר למקווה, טבל והגיע לחדרו המיוחד בבית הדין. לפני שנכנס ציווה על שמשו המסור:
"בעת שאני שוהה בחדרי, אל תכניס אליי אף אדם, אפילו החשוב ביותר! אם מישהו ירצה לדבר אתי, אמור לו שימתין עד שאצא".
המשמש, שהכיר בגדולת רבו, ידע כי עליו לציית לדבריו מבלי לנטות ימין או שמאל. לאחר חצי שעה התדפק על פתח בית הדין אדם נשוא פנים. בגדיו המהודרים, צעדיו המדודים והבעת פניו שיוו לו מראה של אדם אמיד.
"היכן כבוד הרב?", שאל האיש.
"הרב נמצא בחדרו", ענה המשמש, "והוא ביקש שלא יפריעו לו בפניות כלשהן".
הבעת פניו הרגועה של האיש הפכה למודאגת, והוא אמר:
"סליחה, אבל העניין שלשמו באתי אינו סובל דיחוי!"
"לא אוכל להרשות לך להיכנס אל הרב", ענה המשמש בהחלטיות.
"אבל אם לא אדבר עמו כעת אפסיד את האונייה ללונדון. אנא, תן לי לשוחח עמו כמה דקות ואצא מיד!"
נכמרו רחמיו של המשמש, אבל ציוויו של הרב היה חזק מכל. הוא הניע בראשו לאות לאו.
האיש האמיד הסתלק בחרון אף, ולאחר כמה דקות שב והופיע.
"אנא", ביקש שוב, "תן לי להיכנס לרב לחמש דקות בלבד. אשאל את שאלתי ואשמע את תשובתו. לא אפריע לו מעבר לכך". הוא הציץ בשעונו בעצבנות והוסיף: "האונייה כבר יוצאת לדרך".
כאשר ראה שהמשמש תקיף בדעתו, ניסה כיוון נוסף:
"לא תצטער על כך. גם לך ישתלם הדבר..."
"לא", קרא המשמש, "לא אוכל להמרות את פי רבי. שוב מאוחר יותר. אולי הרב ייצא מחדרו עד אז".
האיש יצא מאוכזב אל הרחוב הירושלמי. כאשר חזר לאחר זמן, נוכח כי השמש לא נמצא בשטח בית הדין, ודלתו של הרב עדיין סגורה. סקרנותו גברה והוא החליט לראות מה עושה הרב בחדרו. הוא התכופף לחור המנעול והציץ פנימה...
לתדהמתו ראה את הרב הנכבד והדור הפנים, אב בית הדין ונשיא הכוללים הספרדים בירושלים, שרוע על שטיח קטן, גופו מכוסה בשק ואפר מונח על ראשו. נר אחד הונח למראשותיו והשני למרגלותיו. האיש כרה את אזנו ושמע את בכיו של הרב, וראה שעיניו זולגות דמעות. הוא היה שקוע בתפילה.
המראה וקול הבכי המר זעזעו את האמיד הלונדוני. הוא החל לבכות מבעד לחור המנעול ביחד עם הרב המתגולל על הארץ. קול פסיעותיו של השמש הקפיצו ממקומו, הוא הזדקף, מחה בחפזה את דמעותיו והתיישב על הכסא. כעת החליט להמתין עד שייצא הרב.
כעבור זמן לא רב נפתחה הדלת והרב הופיע. כאשר ראה את האיש הזמינו במאור פנים לחדר בית הדין.
האיש האמיד התיישב ושאל את שאלתו. הרב ענה לו לשביעות רצונו. האיש התבייש לספר לרב כי הציץ לחדרו פנימה, אבל סקרנותו גברה:
"מחילה מכבוד הרב, אודה ואבוש כי הצצתי לחדרו בטרם נכנסתי אליו ונדהמתי ממראה עיני. על מה בכה כבוד הרב כל כך?"
פניו של רבי רפאל מאיר קדרו, והוא ענה:
"התפללתי לה' שירחם על שארית עמו. חג הפסח מתקרב, ואני ממונה על קופת הקהילה וצריך לדאוג לכל הנצרכים הרבים, וכעת אין לי פרוטה לתת להם".
"זו כל דאגתך?! זו הסיבה שבגללה התייפחת כל כך?!", נדהם האמיד, "לכמה כסף זקוקים הנצרכים להוצאות החג?"
"אני זקוק לפחות לחמישים נפוליוני זהב".
האיש פתח את תיקו וללא היסוס מנה לידי הרב חמישים נפוליונים. מבלי לחכות למילות תודה הזדקף מכסאו, ובברכת "פסח כשר ושמח" נפרד מהרב והסתלק מהמקום במהירות.
באותה שנה חגגו עניי ירושלים את חג החירות כבכל שנה. מאומה לא חסר משולחנם. רק יהודי אחד ידע מה גודל הנס שנעשה להם ולא חדל מלהלל את בוראו על כך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
