ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
אנו צריכים לשאול עצמנו, בהנחה שמנהיג זקוק להסכמת העם, האם רשעים כמו דתן ואבירם אמורים להשתתף בהליך הבחירה? האם הם נמנים על הציבור?
רבים מצטטים את הגמרא במסכת סנהדרין הקובעת חד משמעית:
"קשר רשעים הוא, וקשר רשעים אינו מן המנין" (סנהדרין כו ע"א).
אם כך, אין מקום לשאלה שהעלנו. רק אנשים שאינם רשעים, הם שאמורים להשתתף בבחירות ובמתן התשובה לשאלה מי הרוב.
כדי להבין את הנושא לעומק יש צורך בהבנה של המציאות בה עוסקת סוגיה זו. להלן הפסוקים עליהם נסמכת הסוגיא:
" כִּי כֹה אָמַר יְדֹוָד אֵלַי כְּחֶזְקַת הַיָּד וְיִסְּרֵנִי מִלֶּכֶת בְּדֶרֶךְ הָעָם הַזֶּה לֵאמֹר: לֹא תֹאמְרוּן קֶשֶׁר לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמַר הָעָם הַזֶּה קָשֶׁר וְאֶת מוֹרָאוֹ לֹא תִירְאוּ וְלֹא תַעֲרִיצוּ" (ישעיהו ח' יא-יב).
הגמרא מסבירה:
"מאי קשר רשעים! שבנא הוה דריש בתליסר רבוותא, חזקיה הוה דריש בחד סר רבוותא. כי אתא סנחריב וצר עלה דירושלים, כתב שבנא פתקא, שדא בגירא: שבנא וסיעתו - השלימו, חזקיה וסיעתו לא השלימו. שנאמר "כי הנה הרשעים ידרכון קשת כוננו חצם על יתר" (תהילים י"א). הוה קא מסתפי חזקיה, אמר: דילמא חס ושלום נטיה דעתיה דקודשא בריך הוא בתר רובא, כיון דרובא מימסרי - אינהו נמי מימסרי. בא נביא ואמר לו: " לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר".
לנוחיות הקוראים נביא את הגמרא בתרגום חופשי:
"מהו קשר רשעים? לשבנא שהיה שר בכיר בממשלו של חזקיה מלך יהודה היו מאה ושלושים אלף תומכים-שומעי לקחו, לחזקיהו המלך היו רק מאה ועשרה אלף. כאשר האשורים כבשו את כל ארץ יהודה וצרו על ירושלים, רצה שבנא להבטיח את עתידו האישי ושכנע את תלמידיו להיכנע לאשורים. הוא גם שלח מכתב באמצעות חץ אל סנחריב בו הוא מביע את כניעתו ומאשים את חזקיהו במלחמה. במכתב זה מנסה שבנא לדאוג לגורלו לאחר הכיבוש האשורי. חזקיה חשש שהוא צריך לקבל את הכרעת הרוב ולותר על העצמאות הפוליטית והרוחנית של עם ישראל, כדרכו של שבנא. לכן שלח הקב"ה את ישעיה הנביא כדי להדריכו שבמקרה זה אין ללכת על פי הרוב, כיון שקשר רשעים הוא, וקשר רשעים אינו מן המנין".
במאמרנו "רוב ומיעוט במחלוקת פוליטית" בקובץ "חמדת הארץ" חלק ג' (עמ' 140 בגרסה הוירטואלית)
הסברנו כי בימי אחז - דור אחד קודם לחזקיה, התלבט הנביא עצמו שמא הוא צריך לקבל את הכרעת הרוב. ההוראה האלוקית המיוחדת בפסוקים אלה מנעה אותו מללכת בדרך זו.
אכן, במבט ראשון, נראה שמסוגיה זו מוכח כי רק אנשים יראי שמים אמורים להכריע בסוגיות ציבוריות, אולם, עיון מעמיק בסוגיה מגלה את ההפך:
א. לנביא ברור כי בסוגיות ציבוריות הרוב קובע.
ב. אף על פי שתפקידו העיקרי של הנביא הוא להדריך את העם בענייני ציבור על פי צרכי השעה (להבדיל מפסיקת הלכה לדורות שהיא עניינם של חכמי התורה), הרוב יכול להכריע כנגדו.
ג. כאשר, יש צורך בהכרעה אחרת הנביא מקבל נבואה מיוחדת המורה לו להכריע כנגד הרוב.
ד. הרשעים שדעתם אינה מתקבלת אף על פי שהרוב תומך בהם אינם רשעים במצוות שבין אדם למקום או בין אדם לחברו אלא שהם מושחתים בדרכם בתחום הלאומי. הם משתפים פעולה עם עם זר כנגד אחיהם ומוכנים להבטיח את עתידם הפוליטי והקיומי באמצעות הלשנה למלך זר. שבנא-שרו של חזקיה הוא הדוגמא לכך.
אם כך, מסקנתנו היא שהדרך לבחירת מנהיגים, המבוססת על בחירות דמוקרטיות חופשיות היא אכן הדרך הנכונה
גם על פי מסורת ישראל. בבחירות אלה אמורים להשתתף כל חלקי הציבור הנאמנים לעמם (כל אחד לפי דרכו הפוליטית),
בלי קשר לשאלה עד כמה הם מדקדקים בקיום המצוות.
רק בודדים כמו שבנא (שרו של חזקיה) ודומיו הם "קשר רשעים" שאינו מן המנין.
(בעזה"י, בשבוע הבא נתייחס להיתר ההלכתי של השתתפות ערביי ישראל בבחירות)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
