ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- הכשרת כלים וכשרות לפסח
- מדורים
- רביבים
הרואה חמה בתקופתה, כאשר כל כוכבי השֶבֶת חוזרים למקומם כפי שהיו בעת שנתלו בשמיים בבריאת העולם, מברך "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית".
ואימתי החמה בתקופתה? לאחר סיום מחזור חמה גדול, שאורכו עשרים ושמונה שנה.
לעולם זמנה של ברכת החמה חל ביום רביעי בבוקר, כיום בריאתה. בפעם הקודמת היה זמנה בד' בניסן תשמ"א. והשנה בי"ד ניסן תשס"ט שוב נוכל לזכות לברך על החמה. ובפעם הבאה יחול זמן ברכת החמה בכ"ג בניסן תשצ"ז.
זמן ברכת החמה
זמן אמירת הברכה הוא בבוקר, מוקדם ככל האפשר, שזריזים מקדימים למצוות. והואיל וברכה זו נדירה, רבים רוצים לקיימה בהידור, משכימים לתפילת ותיקין, ומיד לאחר סיום התפילה יוצאים החוצה ברוב עם ומברכים את ברכת החמה. ויש נוהגים להוסיף עוד מזמורים של שבח על בריאת המאורות, כגון "השמיים מספרים כבוד א-ל" (תהלים יט), ו"הללוי-ה הללו את ה' מן השמיים" (תהלים קמח), והלל הגדול (תהלים קלו).
מי שלא ברך מיד בבוקר, יכול לדעת רבים בשעת הדחק לברך עד חצות היום (א"ר, דגמ"ר, ערוה"ש, מ"ב רכט, ח). ויש אומרים שרק עד שלוש שעות יכול לברך (מ"א). ויש שמחמת הספק חששו לדעתם ופסקו שלא לברך בשם ומלכות אחר שלוש שעות (חת"ס או"ח נו, בא"ח עקב יט, יחו"ד ד, יח).
כאשר השמיים מכוסים בעננים והשמש לא נראית כלל, אין לברך את ברכת החמה, למרות שיש ממנה אור (חת"ס או"ח נו).
האם נשים מברכות על החמה
לדעת הרבה פוסקים דין נשים בברכת החמה כדין הגברים, שכן לא הזמן גורם את חיוב הברכה אלא מקומה הייחודי של החמה. לפיכך אישה רשאית כמו איש לברך על ראיית החמה בתקופתה (מהרי"ל דיסקין, חזו"א, ברכ"ה ח"ד ג, יג). וכן נוהגות כל יוצאות אשכנז וחלק מיוצאות ספרד.
ויש אומרים שלשיטת מנהג ספרדים, לפיו אישה אינה רשאית לברך על מצווה שהזמן גרמא, לא תברך אישה על ראיית החמה, ואם תרצה לזכות בברכה, תשמע אותה מפי שליח הציבור (יחו"ד ד, יח).
מוצרים כשרים לפסח שנראים כחמץ
בשנים האחרונות, עם התפתחות תעשיית המזון, נוצרה אפשרות לייצר לקראת פסח לחמניות, פיתות, בורקסים וופלים ללא חשש חמץ. אלא שהתעוררה מזה בעיה גדולה, שהמאכלים הכשרים לפסח ומאכלי החמץ נראים דומים, ואנשים עלולים להתבלבל ביניהם.
ושמעתי ממקורות נאמנים שכבר אירעו מקרים שיהודים יראי שמיים ואף בחורי ישיבות גבוהות אכלו בפסח עוגיות חמץ, מפני שהתבלבלו בין אריזות החמץ לאריזות הכשרות לפסח.
כדי למנוע תקלה זו החליטה הרבנות הראשית לקבוע נהלים ברורים, לפיהם: "צורת המאפה לפסח תהיה שונה לחלוטין מהרגיל, כגון: רוחב שונה, נפח, צורה וכדומה". וכן "האריזה תהיה שונה מהאריזה הרגילה בצבע התווית, בכיתוב בולט או זוהר - 'כשר לפסח'". ואם המוצר כשר לאוכלי קטניות או לאוכלי מצה עשירה בלבד, יש לציין זאת באותה הבלטה.
ויש לאיסור זה תקדים, שכן אסרו חכמים ללוש עיסה בחלב ולאפות פת או לחמניה רגילה, שמא יבואו לאוכלה אח"כ עם בשר. ואם עשו זאת, לא רק עם בשר אסור לאכול מאפה זה אלא אפילו לאוכלו לבדו אסור, גזירה שמא יעשו פת או לחמנייה חלבית ואח"כ יתבלבלו לאוכלה עם בשר. והרוצה לעשות מאפה חלבי צריך לעשותו משונה בצורתו, כדי שיהיה ניכר לכל שהוא יכול להיות חלבי (שו"ע יו"ד צז, א).
הבעיה
אלא שבפועל, למרות שהרבנות הורתה כי "סחורה או מוצרים שלא ישווקו על פי הדרישות הנ"ל יוחזרו למפעל", מפעלים רבים ובתוכם 'אוסם' ו'עלית' מייצרים מוצרים שנראים דומים מדי לחמץ, ואין החנויות מחזירות את המוצרים למפעל.
בשני שלבים ניתן היה לעצור את התופעה. האחריות הראשית היא על הרבנים שנתנו כשרות למוצרים הללו. הם יכלו להתנות את מתן הכשרות בשינוי משמעותי של צורת המאפה וצורת האריזה. משלא דרשו זאת, המפעלים העדיפו לייצר מאכלים דמויי חמץ, כדי למשוך את הקונים שרגילים לקנות את מוצריהם כל השנה.
הגורם השני שיכול לעצור תופעה זו הם רבני המקומות שמעניקים כשרות לרשתות המזון והמרכולים. הם יכלו להתנות את מתן הכשרות בהסרת המוצרים שדומים לחמץ. ומשלא דרשו זאת, המוצרים הללו נמכרים לכל דורש, ויש שמתבלבלים ונכשלים באיסור חמץ בפסח.
ועדיין, בעלי חנויות יכולים להימנע מלמכור לקראת פסח מוצרים שנראים כחמץ.
ראוי להיזהר בזה
מכל מקום, אחר שהמכשול קיים, ראוי לכל אדם שלא לקנות לפסח מוצרים הדומים למאכלי חמץ, כדי למנוע ממשפחתו את האפשרות להתבלבל. ובמיוחד הדבר עלול להשפיע על שמירת הפסח אצל ילדיו. שכן המבוגרים כיום זוכרים עד כמה הקפידו הוריהם על מצוות הפסח, ועד כמה הדברים השאירו חותם עמוק בנפשם. ואילו הילדים שגדלים היום עלולים לזכור שהוריהם השתדלו למצוא תחליף לכל מאכל חמץ, מפני שלא יכלו להתאפק שבוע מלאכול ופלים, עוגיות, לחמניות, בורקסים וכדומה, עד שכאילו האתגר הראשי של פסח מבחינתם הוא למצוא את הדרכים כיצד לעקוף את איסורי החמץ.
הכשרת מדיח כלים
שאלה: כיצד מכשירים מדיח כלים לפסח?
תשובה: יש לנקות היטב את המסננת משיירי המאכל שבה. אחר כך יש להפעיל את המדיח על החום הגבוה ביותר, וכבולעו כך פולטו. ולגבי המגשים, לכתחילה רצוי להגעילם במים רותחים או בעירוי של מים רותחים, או להחליפם. וכשקשה להגעילם או להחליפם, אפשר להגעילם בהדחה בתוך המדיח בתוכנית הארוכה והחמה ביותר.
ובכל מקרה, לפני שמכשירים את המדיח צריך להמתין עשרים וארבע שעות אחר ההדחה האחרונה של כלי חמץ.
ויש מחמירים ומחשיבים את המדיח ככלי ראשון שעל האש, שכדי להכשירו צריך להכניס לתוכו ברזל מלובן שירתיח את המים. והמקילים יש להם על מה לסמוך.
הכשרת מיקרוגל
נוהגים להכשירו בארבעה שלבים.
א) מנקים אותו היטב משאריות אוכל שאולי נותרו בו מחמת גלישה או זיעה. ב) ממתינים עשרים וארבע שעות מעת חימום מאכלי החמץ, כדי שהטעם הבלוע בו ייפגם. ג)כיוון שבליעת החמץ שבו נעשית על ידי האדים העולים מהמאכלים המתחממים במיקרו גל, לפיכך הכשרתו על ידי הנחת צלוחית מים וחימומה למשך שלוש דקות. ד) כיוון שיש לחשוש שאולי גלש איזה מאכל חמץ על הצלחת המסתובבת, יש להניח קרטון או פלסטיק או צלחת נוספת, כדי לחצוץ בין הצלחת למאכלים שמחממים בפסח.
האם כורכום אסור לנזהרים מאכילת קטניות
שלחה אליי יפה רוזנבלום שאלה, האם תבלין הכורכום כשר לאוכלי קטניות, שכן הוא אינו צמח קטניות. והשבתי שמקובל להורות שכרכום אסור לאוכלי קטניות, וכנראה מתערבים בו מיני דגן, ולכן אסרו אותו. וגם בספרי 'פניני הלכה' פסח (ט, ד) הזכרתי את הכרכום כאחד המינים הכלולים באיסור קטניות. והוסיפה לשאול, והלא עושים אותו משורש פקעתי ומדוע שיתערב במיני דגן.
מתוך כך התעוררתי לברר את העניין, וביקשתי מר' חיים ויסמן, אברך בישיבתנו, לבדוק מה טיבו של הכרכום, ומדוע אסרוהו. והנה התברר שיש שני מינים שנקראים בשם דומה, האחד כרכום והשני כורכום. וכתב הרמ"א (תסז, ח): "והמנהג במדינות אלו שלא לאכול כרכום שקורין זעפרין או נעגליך". וביארו האחרונים שהטעם לכך, מפני שהיו מערבים בו סולת, והסולת כמובן תחמיץ כשתבוא במגע עם מים (מ"ב לג).
אלא שהכורכום שלנו שונה. מן הכרכום שהזכיר הרמ"א. הכרכום-זעפרין מופק מעלי פרח של צמח יוקרתי מאוד ממשפחת האירוסים, ואילו הכורכום מופק משורש פקעתי של צמח ממשפחת הזנגביליים. ואם כן יוצא שאת הכורכום שלנו לא נהגו לאסור באשכנז.
אלא שעדיין יש לברר האם יש לחשוש שגם בכורכום שלנו מערבים סולת. וכדי לעמוד על שורש העניין ביקשתי מר' חיים שימשיך לברר את מחיריהם. הוא החליט לבקש מאמו, המורה הוותיקה גברת יוכבד ויסמן מרחובות, לבדוק את מחירי שני התבלינים. והשיבו לה בחנות תבלינים כי מחיר מאה גרם כורכום - חמישה שקלים, ואילו מחיר מאה גרם כרכום-זעפרן יכול להגיע לשלושת אלפים שקלים, ורק עשירים מופלגים משתמשים בו. ממילא נעשה מובן מדוע היו מזייפים את הזעפרן על ידי ערבוב סולת בתוכו, ומנגד התברר שאין שום סיבה לזייף את הכורכום הרגיל שלנו, שמחירו אינו יקר באופן משמעותי מסולת.
נמצא אם כן למעשה, שהכורכום הרגיל שלנו כשר לכל המנהגים. אלא שכמו בכל מיני המאכל של פסח, צריך שיהיה כשר לפסח, היינו שישגיחו שלא יתערב בו חמץ או קמח.
האם גרגירי כוסברא אסורים כקטניות
בפשטות כוסברא אינו נחשב קטניות, וכך כתב הרמ"א (תנג א), שאליינדר (כוסברא) אינו מין קטניות. אולם יש אחרונים שכתבו שטוב להחמיר שלא לאכול את גרגירי הכוסברא, שמא התערבו בהם מיני דגן. ומכל מקום כל זה אמרו לגבי הגרגירים, אבל עלי הכוסברא בוודאי מותרים. ואף לגבי גרגירי הכוסברא, אם נבדקו היטב שאין בהם גרגירי חיטה, מותר גם לאשכנזים לאוכלם (בניין אב א, יח).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
