ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- הכיסופים והבית השלישי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בימינו, כשאפשר לחיות את החלום הזה ולקיים את ההבטחה במלואה, כשכולנו יכולים להיות בירושלים השנה, וקל וחומר בשנה הבאה, הביטוי הזה נשמע חלול וצבוע משהו.
לאחר שהעברתי את חג הפסח מחוץ לארץ-ישראל, קלטתי את האנומליה שמאפיינת את החיים היהודיים המודרניים. איך קרה שיהודים טובים, מאמינים, נאמנים ושומרי מצוות אומרים "לשנה הבאה בירושלים" בלי נקיפות מצפון או אפילו מחשבה על האירוניה שבדבר? שהרי ברור שלרוב היהודים שחיים בתפוצה, בייחוד באמריקה הצפונית, "לשנה הבאה בירושלים" הוא רק ביטוי ריק מתוכן, גם אם מרגש. הגישה הזאת מאפיינת את כל מגזרי החברה היהודית: חרדים, דתיים, מסורתיים, חילוניים בכל מובן, יהודים שהתבוללו, ויהודים שנישאו בנישואי תערובת. כל ארבעת הבנים יושבים בשולחן הסדר ואומרים פה אחד "בשנה הבאה בירושלים", אך הם גם מסכימים שזאת לא תוכנית מעשית בשבילם.
מדוע? ליהודי המתבולל והחילוני, ישראל כאומה וירושלים כעיר הקודש שוב אינם דברים שמדברים אל לבו ואל נשמתו. במאה ה-19 קבעה התנועה הרפורמית בגרמניה שברלין היא ירושלים שלה. טוב, זה לא בדיוק הסתדר, אבל זה כבר סיפור אחר שאיננו קשור למאמר הזה.
היום לקבוצה הזאת כבר אין חיבור רגשי או היסטורי לארץ ישראל או לירושלים. מעניין לציין שלקבוצה הזאת יש ייצוג אפילו כאן, במדינת ישראל עצמה, בקרב אלה שמכחישים את זכותה של מדינת ישראל להתקיים כמדינה יהודית. הם רואים את בעיר ירושלים ואת מדינת ישראל דרך פגמיהן - פקקי התנועה, מלמחות צבאה, כישלונה כמדינה הכי חילונית, ליברלית ומערבית בעולם. הם מתעבים את הדת ובזים למסורת היהודית כדברים אנכרוניסטיים שאינם ראויים לקיום או להמשכיות בחברה הנאורה.
מאחר שירושלים אינה מושלמת בעיניהם, וגרוע מזה, מאחר שאיננה ששה לאמץ את אמות המידה שלהם לשלמות - היא מתעקשת שלא להיות נאורה יותר משאר העולם הנאור - היא כבר מאבדת את משמעות מבחינתם. "בשנה הבאה בירושלים" נכון רק כשמדובר בירושלים האוטופית, הבדיונית והדמיונית שהם רואים בעיני רוחם. מאחר שירושלים הזאת מעולם לא היתה ולעולם לא תהיה, למה לטרוח עם ירושלים בכלל? הרי היא רק מקום על המפה, לא יפה במיוחד ודי קרתני. יש בירושלים האמיתית יותר מדי מוסדות תורניים שלא מאפשרים לירושלים הדמיונית, האידיאלית, הנאורה והחילונית לעילא לצמוח.
גם יהודים דתיים בגולה מתקשים להתמודד עם ירושלים האמיתית. הפנטזיה שלהם על ירושלים המושלמת - ירושלים עם מנהיגות דתית ורבנית מהסוג המסוים שהם רוצים, ירושלים עם אחידות של מנהגים ושל קיום מצוות, ירושלים עם צייתנות מוחלטת למסורת ולמנהגים - מונעת מהם לראות את ירושלים כפי שהיא באמת. הואיל וגם ירושלים המושלמת שלהם איננה זמינה כעת, "לשנה הבאה בירושלים" נאמר במשמעות של "לשנה הבאה בירושלים, אבל רק בתנאים שלי." ירושלים הדמיונית מושכת את הלב הרבה יותר מהעיר האמיתית. בירושלים הדמיונית אין בעיות דיור, חינוך או קשיי בתעסוקה. היא משיחית בטבעה ולכן "לשנה הבאה בירושלים" היא בעצם תפילה של המשיח, אבל לא שלנו.
גם קבוצה זו של יהודים נפלאים ונאמנים שתומכים בעם ישראל ובארץ-ישראל בכל לבם, בכל זאת ממתינה שהגדרת השלמות שלה תתגשם לפני שהמשפט "לשנה הבאה בירושלים" יהפוך בשבילה למציאות. חבל, מפני שהם עצמם, העם היהודי בכלל, מדינת ישראל וירושלים בפרט, כולם מחמיצים הזדמנות נפלאה לבנות את ירושלים האמיתית כאן ועכשיו. הבה נקווה ונפעל לכך שבשנה הבאה באמת נגיע לירושלים ושירושלים האמיתית תפרח ותשגשג היום וגם בעתיד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
