ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- הכיסופים והבית השלישי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בימינו, כשאפשר לחיות את החלום הזה ולקיים את ההבטחה במלואה, כשכולנו יכולים להיות בירושלים השנה, וקל וחומר בשנה הבאה, הביטוי הזה נשמע חלול וצבוע משהו.
לאחר שהעברתי את חג הפסח מחוץ לארץ-ישראל, קלטתי את האנומליה שמאפיינת את החיים היהודיים המודרניים. איך קרה שיהודים טובים, מאמינים, נאמנים ושומרי מצוות אומרים "לשנה הבאה בירושלים" בלי נקיפות מצפון או אפילו מחשבה על האירוניה שבדבר? שהרי ברור שלרוב היהודים שחיים בתפוצה, בייחוד באמריקה הצפונית, "לשנה הבאה בירושלים" הוא רק ביטוי ריק מתוכן, גם אם מרגש. הגישה הזאת מאפיינת את כל מגזרי החברה היהודית: חרדים, דתיים, מסורתיים, חילוניים בכל מובן, יהודים שהתבוללו, ויהודים שנישאו בנישואי תערובת. כל ארבעת הבנים יושבים בשולחן הסדר ואומרים פה אחד "בשנה הבאה בירושלים", אך הם גם מסכימים שזאת לא תוכנית מעשית בשבילם.
מדוע? ליהודי המתבולל והחילוני, ישראל כאומה וירושלים כעיר הקודש שוב אינם דברים שמדברים אל לבו ואל נשמתו. במאה ה-19 קבעה התנועה הרפורמית בגרמניה שברלין היא ירושלים שלה. טוב, זה לא בדיוק הסתדר, אבל זה כבר סיפור אחר שאיננו קשור למאמר הזה.
היום לקבוצה הזאת כבר אין חיבור רגשי או היסטורי לארץ ישראל או לירושלים. מעניין לציין שלקבוצה הזאת יש ייצוג אפילו כאן, במדינת ישראל עצמה, בקרב אלה שמכחישים את זכותה של מדינת ישראל להתקיים כמדינה יהודית. הם רואים את בעיר ירושלים ואת מדינת ישראל דרך פגמיהן - פקקי התנועה, מלמחות צבאה, כישלונה כמדינה הכי חילונית, ליברלית ומערבית בעולם. הם מתעבים את הדת ובזים למסורת היהודית כדברים אנכרוניסטיים שאינם ראויים לקיום או להמשכיות בחברה הנאורה.
מאחר שירושלים אינה מושלמת בעיניהם, וגרוע מזה, מאחר שאיננה ששה לאמץ את אמות המידה שלהם לשלמות - היא מתעקשת שלא להיות נאורה יותר משאר העולם הנאור - היא כבר מאבדת את משמעות מבחינתם. "בשנה הבאה בירושלים" נכון רק כשמדובר בירושלים האוטופית, הבדיונית והדמיונית שהם רואים בעיני רוחם. מאחר שירושלים הזאת מעולם לא היתה ולעולם לא תהיה, למה לטרוח עם ירושלים בכלל? הרי היא רק מקום על המפה, לא יפה במיוחד ודי קרתני. יש בירושלים האמיתית יותר מדי מוסדות תורניים שלא מאפשרים לירושלים הדמיונית, האידיאלית, הנאורה והחילונית לעילא לצמוח.
גם יהודים דתיים בגולה מתקשים להתמודד עם ירושלים האמיתית. הפנטזיה שלהם על ירושלים המושלמת - ירושלים עם מנהיגות דתית ורבנית מהסוג המסוים שהם רוצים, ירושלים עם אחידות של מנהגים ושל קיום מצוות, ירושלים עם צייתנות מוחלטת למסורת ולמנהגים - מונעת מהם לראות את ירושלים כפי שהיא באמת. הואיל וגם ירושלים המושלמת שלהם איננה זמינה כעת, "לשנה הבאה בירושלים" נאמר במשמעות של "לשנה הבאה בירושלים, אבל רק בתנאים שלי." ירושלים הדמיונית מושכת את הלב הרבה יותר מהעיר האמיתית. בירושלים הדמיונית אין בעיות דיור, חינוך או קשיי בתעסוקה. היא משיחית בטבעה ולכן "לשנה הבאה בירושלים" היא בעצם תפילה של המשיח, אבל לא שלנו.
גם קבוצה זו של יהודים נפלאים ונאמנים שתומכים בעם ישראל ובארץ-ישראל בכל לבם, בכל זאת ממתינה שהגדרת השלמות שלה תתגשם לפני שהמשפט "לשנה הבאה בירושלים" יהפוך בשבילה למציאות. חבל, מפני שהם עצמם, העם היהודי בכלל, מדינת ישראל וירושלים בפרט, כולם מחמיצים הזדמנות נפלאה לבנות את ירושלים האמיתית כאן ועכשיו. הבה נקווה ונפעל לכך שבשנה הבאה באמת נגיע לירושלים ושירושלים האמיתית תפרח ותשגשג היום וגם בעתיד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
