ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
"בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל"
ביאר יונתן בן עוזיאל:
"בנימין שבט תקיף כזאב טורף, בארצו תשרה השכינה ובנחלתו יבנה בית המקדש. בבקר יהיו הכהנים מקרבין כבש תמיד עד ארבע שעות. ובין הערבים יקריבו כבש שני. ובלילה יהיו מחלקים את שאר הקרבנות ואוכלים איש חלקו."
נראה שהוא מפרש את הנאמר, "בבקר יאכל עד", הוא קרבן התמיד של בקר. "ולערב" ו-החיבור, כאילו נאמר "בבקר יאכל עד ולערב", שהוא גם קרבן תמיד של הערב, "לערב יחלק שלל" כאילו נאמר לערב (בלא ו), והוא המשך ל-"יחלק שלל", שהם שאר הקרבנות שניתנו לאכילה לכהנים שאותם אוכלים כל הלילה הבא לאחר יום הקרבת הקרבן.
אלא שיש לשאול, כיון שהכהנים הם שמקריבים הקרבנות והם שאוכלים את בשר הקרבנות הניתנים לאכילה לכהנים, מדוע נאמרו הדברים בהתייחסות לבנימין, ולא בברכה ללוי שצאצאיו הם הכהנים?
עוד יש להבין מדוע יונתן בן עוזיאל מחלק בין ארץ בנימין, לנחלתו, שלכאורה הינן דבר אחד.
אלא יש ללמוד מכאן שחלקו של בנימין בארץ הוא זה שגורם להשראת שכינה ולבנין בית המקדש. שהנה כתב רש"י בתהלים (קלב, ו) על הנאמר שם, עד אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב. "הנה שמענוה באפרתה מצאנוה בשדי יער וזה לשונו, מצאנוה בשדי יער, (למקום שבו צריך להקים את המקדש) בגבול בנימין שנמשל לחית השדה שנאמר בנימין זאב יטרף".
שיש לשים לב, שנאמר, אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב, דהיינו, יש מקום השראת שכינה, שהוא נקרא מקום לה'. ויש משכנות לאביר יעקב, שהוא בית המקדש. ולפיכך המשורר מתארו כמשכנות לאביר יעקב. שכפי שכבר כתבנו לעיל, השם יעקב מורה על שם הקטנות של עַם ישראל ובעיקר כאשר הם בגלות.
וכך אכן היה, שבבית ראשון היתה השראת שכינה שבאה לידי ביטוי באורים ותומים, בארון שבקודש הקודשים, באש שהיתה רבוצה על גבי המזבח החיצון ובנבואה, ועוד. לעומת בית שני, שהיה בית מקדש מבחינה חיצונית, אך היה חסר בהשראת שכינה שבו, כמבואר במסכת יומא (כא, ב). ובאמת רוב הזמן של תקופת בית שני היו משועבדים למלכויות אחרות ולא היו בני חורין כדוגמת רוב תקופת בית ראשון ששלטה מלכות בית דוד, ועם ישראל היה בן חורין בארצו.
ולפי זה אפשר להבין מדוע מקום לה' מוקדם בפסוק ומופיע בלשון יחיד, ואילו "משכנות לאביר יעקב" מאוחר בפסוק, ומצויין בלשון רבים, כי השראת השכינה היתה בעיקר בבית ראשון, אולם בית המקדש עצמו, כבית שאליו עולים לרגל ומקריבים בו הקרבנות כנאמר בתורה, היו שנים גם מקדש ראשון וגם מקדש שני. ואת כל זה מצאנו בשדה יער, שהוא חלקו של בנימין. וכיון שהפסוק מתאר את המקום כשדה יער, משמע שזה הגורם, שהוא נמצא שם. (שמכאן למד יונתן בן עוזיאל, להוסיף לכאורה על הנאמר בפסוק, שבארצו של בנימין תשרה שכינה, ובנחלתו יבנה המקדש, שראשית הקדים את השראת השכינה לבית המקדש, ועוד, הוסיף דברים שלכאורה אינם מופיעים בפסוק. ולאמור יש לבאר, שהכל מונח בתאור בנימין כזאב טורף, כפי שתהלים מתארו כשדה יער, והקדים השראת השכינה למקדש עצמו).
ומה שישנם שני סוגי מקדש, מפני שגם לבנימין יש ארץ, ויש נחלה. וכן נאמר בירמיהו (יב, טו), "והיה אחרי נתשי אותם אשוב ורחמתים והשיבֹתים איש לנחלתו ואיש לארצו".
כי יש בארץ ישראל שני קניינים, האחד, עצם הבעלות על הקרקע. והשני, קדושת הארץ, שלא רק שיש בה סגולה מתוקף היותה "ארץ אשר עיני ה' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחריתה", אלא שקדושתה גורמת שפירותיה מתחייבים במעשרות ובה מתחייבים במצות התלויות בארץ כולן.
נחלה היא חלקת הקרקע השייכת לבעליה, גם אם אינה חייבת במצות. ארץ משמעו, רצון, (כמו שביארו חז"ל, הובא בדברנו לפרשת בראשית, שעושה רצון בוראה). דהיינו שבמקום זה בא לידי ביטוי עשיית רצון הבורא, על ידי קיום המצות, הן התלויות בארץ הן המצות כולן, (כפי שכתב הרמב"ן שעיקר קיום התורה הינו בארץ, ע' בדברנו לפרשת ראה, ובדברי הרמב"ן ויקרא, יח, כה).
זה שאמר הנביא ירמיהו, "והשיבותים איש לנחלתו", שכל אחד מישראל יקבל את חלקתו בארץ כרכוש. ויתרה מזאת, ואיש לארצו שתחזור קדושת הארץ ויקיימו בה את כל המצות כולן.
ולכך ארצו של בנימין גורמת שיש השראת שכינה במקדש. ואילו נחלתו גורמת שיש בית מקדש, גם אם אין בו השראת שכינה, כנ"ל.
והנה לפי פירוש יונתן בן עוזיאל הפסוק מדגיש את קרבן התמיד של שחר ובין הערביים (נראה שלכך הפסוק מכנה את בנימין לזאב, שאמר ר' אלעזר בר' יוסי בן זמרא בויקרא רבה (כז, ה), אף בקרבנות בחר הקדוש ברוך הוא את הנרדפים, אמר הקדוש ברוך הוא, שור נרדף מפני ארי. עז נרדף מפני נמר. כבש נרדף מפני זאב, לא תקריבו לפני מן הרודפים אלא מן הנרדפים. זה שאמר הכתוב שור או כבש או עז כי יולד.
נמצא שהזאב טורף את הכבשים. ואף המזבח, מקריבים עליו שני כבשים תמיד בכל יום. (ועיין במסכת סוכה (נו, ב), מרים בת בילגה קראה למזבח לוקוס שהוא זאב ביוונית כפירוש רש"י שם). וחילוק בשר הקרבנות לאחר הקרבתם. כמו שנאמר במדרש (במדבר רבה כא, א):
"שאמר ר' יהודה בר' סימון, שני תמידין היו ישראל מקריבין בכל יום. אחד בשחרית ואחד בין הערבים. של שחר היה קרב על עבירות שנעשו בלילה. ושל בין הערבים היה קרב על עבירות שנעשו ביום. ולא היה אדם לן בירושלים ובידו עון. שנאמר (ישעיה א כא), צֶדֶק יָלִין בָּהּ".
כלומר שקרבן התמיד מכפר על עם ישראל. ואפשר, שלכן הוא הפותח והמסיים את הקרבת הקרבנות בכל יום. וכן אכילת הקרבנות על ידי הכהנים מכפרת, כמו שאמרו חכמים, (פסחים נט, ב), כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים. נמצא שכפרת ישראל נובעת מכוחו של בנימין.
ובאמת אין מקום שבו ישראל נעשים כחטיבה אחת יותר מאשר בית המקדש. כמו שאמרו במסכת ברכות (ל, א) על הפסוק בשיר השירים (ד), כמגדל דוד צוארך בנוי לתלפיות תל שכל פיות פונים בו. ועוד אמרו במסכת חגיגה (כו, א), "אמר ר' יהושע בן לוי, בשעת הרגל כאשר כל ישראל עולים לרגל הכתוב עשאן כולן חברים. דאמר קרא (שופטים, כ), ויאסף כל איש ישראל אל העיר כאיש אחד חברים".
וכבר ביאר רבינו בחיי לפרשתנו, כי כל שבט ושבט בישראל נקרא על שם מדה ידועה ממדותיו של הקדוש ברוך הוא ואף אבנו שהיתה בחשן המשפט היה צבעה מרמז לאותה מדה. כגון ראובן שמרמז למדת הדין והיתה אבנו אודם, וכו'. ואילו בנימין כלול משתי מידות שכל הבנין נכלל בהם ונקשר מעלה ומטה. והיתה אבנו בחשן, ישפה, שהיא כלולה מגוונין הרבה.
ללמדנו שבנימין הצעיר שבבני יעקב שנולד בארץ, הוא המאגד את כולם, ולפי שהאגודה השלימה של כנסת ישראל מביאה בעטייה להשראת שכינה בישראל ולבנין המקדש, בית הבחירה, בירושלים, נמצא שבנימין הוא הגורם לכל המעלות האלה ומכאן באה כפרתן של ישראל. כמו שאמרו חכמים על הפסוק בהושע (ד, יז), חבור עצבים אפרים הנח לו רבי אומר, גדול השלום שאפילו עובדי עבודה זרה ושלום ביניהם כביכול אינו יכול לשלוט בהם, שנאמר הנח לו. (בראשית רבה, לח). על אחת כמה וכמה כאשר הם מתאחדים מסביב למקדש שנמחלים כל עוונותיהם.
_________________________
אם אתה מתעניין:
א. מדוע ביקש יעקב אבינו להקבר לא בארץ מצרים, אלא דוקא במערת המכפלה?
ב. מדוע ברך יעקב את יוסף בברכת המלאך הגואל אותי? ומה הן המתנות שקיבל משה רבינו מהמלאכים בעלותו להר סיני לקבל את התורה? ומדוע נבואת זכריה ע"י מלאך, שלא כנביאים הראשונים שלא נאמר שהמלאך דיבר עמם, כי אם הקב"ה בעצמו?
ג. מדוע דוקא זבולון ויששכר עשו עסק משותף? ומהו יחודו של שבט יששכר לעומת שבט לוי?
ד. מדוע ישנם שלשה אבות וארבע אמהות?
ועוד נושאים מעניינים ומרתקים אחרים, בספר אבני ברקת מהדורה רביעית פרשת ויחי.
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בחנויות הספרים או בטלפונים: 9972675 02. 7507159 050. או באימייל [email protected]
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.










