ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
מצות לא תעשה שלא לאכול עוף טמא, שנאמר: "ואת אלה תשקצו מן העוף, לא יֵאכלו" (ויקרא י"א).
בעצב רב שמע רבי אליהו חיים מייזל רבה של העיר לודז' את סיפורו של הגביר שישב מולו. היה זה אחד מהעשירים הנכבדים בעיר, אדם שעושרו היה לאגדה בפי יהודי העיר, וכעת ישב מול הרב הנערץ, וסיפר כיצד בבת אחת עומד הוא לאבד את כל עושרו בגלל עיסקה כושלת, שגררה בעקבותיה הסתבכות משפטית. ברור היה כי רק סכום כסף גדול שיגויס במהירות יוכל לסייע לו להיחלץ מהמיצר בצורה מכובדת. הצפייה מהרב הייתה ברורה - הרב נהג בכל מקרה של צורך, לכתת את רגליו בין כל יהודי העיר ולגייס תרומות עבור כל מצוה מזדמנת. רבי אליהו חיים ששמע בעיון את המקרה, השתכנע כי הפעם אכן יש צורך לצאת לסיבוב על מנת לעזור ליהודי, אולם רבי אליהו חיים נאנח אנחה כבדה קודם שהסכים לבקשה, שכן היה זה לא פחות מהפעם השלישית שערך מגבית כזו בתוך שבוע אחד, ובהתחשב בכך שרוב יהודי העיר היו אנשים עניים שבקושי יכלו לעזור, לא ניתן היה לצפות להצלחה רבה.
כמצופה, יהודי העיר שראו את רבם נוקש על דלת ביתם, לא נשארו אדישים, ונתנו ככל אשר ידם משגת. אולם לקראת סוף היום בבדיקה שעשה הרב, הסתבר כי לא נאסף אפילו שליש מהסכום המבוקש. רבי אליהו חיים נעמד ברחוב כשבליבו התלבטות גדולה - היה זה ליד ביתו של אחד מעשירי העיר, עשיר זה כגודל עשירותו כך גודל קמצנותו, עד כה נמנע תמיד מלהיות שותף בצדקות אותם אסף הרב, אולם כעת כשלא הייתה ברירה החליט הרב לנסות שוב ולפנות אל קמצן זה, שמא יואיל בטובו הפעם לסייע ולו במעט. העשיר הקמצן ששמע את סיפורו של העשיר שירד מנכסיו ואת בקשת הרב, לא חשב הרבה - מיד הבטיח שישלים מרכושו את כל הסכום שטרם נאסף. הרב המופתע קיבל בשמחה לידיו את הכסף, ושמח כי שליחותו בוצעה על הצד הטוב ביותר.
בשבת הסמוכה, ניגש לפני התפילה העשיר הקמצן אל רבי אליהו חיים, ואמר לו כי כידוע בגלל קמצנותו המרובה, נמנעים הגבאים מלהעלותו לתורה, אולם כעת לאחר שהוכיח כי רודף חסד הוא, ראוי שיקבל השבת עליה לתורה. רבי אליהו חיים חייך, וענה לו כי אם מגיעה לו עליה, הרי זה מפני שבזכותו זכה להבין גמרא שהייתה תמוהה לו שנים רבות: בין העופות הטמאים מנויה גם החסידה. הגמרא אומרת כי החסידה נקראת כך היות ו"עושה חסד עם חברותיה" בכך שנותנת להן ממאכלה. כאן נשאלת השאלה: אם היא עושה חסד ואפילו נקראת על שם כך, מדוע החסידה הינה עוף טמא, והרי היה ראוי כי בעלת חסד זו תהיה שייכת למשפחת העופות הטהורות? אלא שבזכותך הבנתי כעת גמרא זו, המשיך הרב - החסידה אכן עושה חסד, אולם חסד זה עושה היא "עם חברותיה", כלומר, כל החסד שלה הוא רק עם המקורבים לה, חסד כזה אינו חסד אמיתי לשם חסד, ולכן נמנית היא עם העופות הטמאים.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
98 - "לא תבשל גדי בחלב אמו"
99 - "ואת אלה תשקצו מן העוף, לא יֵאכלו"
100 - שפעת החזירים
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
