ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הכוונה בתפילה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"איזו היא עבודה שבלב? זו תפילה!" מלמדים אותנו חז"ל. אך האם באמת, שלוש פעמים ביום, תפילתנו יוצאת ממעמקי הלב? - לצורך השיפור התמידי בעבודת התפילה מוקדשת שאלתנו השבוע.
ניתוק מהעולם הסובב
הרב יהושע שפירא שליט"א - ראש ישיבת רמת גן
ישנם שלושה מעגלי תשובה לשאלת חיזוק הכוונה בתפילה: ראשית, הכנה כללית לתפילה אותה צריך האדם לעשות במהלך חיי היום-יום. על האדם להגדיל את אמונתו ודעת אלוקים שלו, על-ידי לימודי אמונה, תורת החסידות והחלק הפנימי-נשמתי של התורה, לימוד שיגרום לאישיותו לגדול, ולפי הדעת תגדל אהבתו לקב"ה וממילא כוונתו בתפילה.
המעגל השני הוא הכנה לפני התפילה. על האדם לקחת פסק זמן. אמנם בדרך כלל אין את היכולת לנהוג כחסידים הראשונים, שהיו שוהים שעה לפני התפילה (ברכות פרק ה'), אבל לפחות עליו לקחת פסק זמן מסוים, בו ישהה להבין מה עומד לפניו ויכוון לבו לשמים. בזמן זה עליו לדון בעיקר בשלושה דברים: יכיר כי ה' שומע תפילתו, יעמיק בגדלות ה', ויכיר בשפלות כוחו וערכו. מתוך פסק זמן זה לא יגיע לתפילה עם תחושה של "כוחי ועוצם ידי", אלא מתוך תחושה של ב"תחנונים ידבר רש" (משלי י"ח), והכרתו בחשיבות התפילה תגדל.
מעגל שלישי הוא הדרכה להתנהגות בתפילה עצמה. על האדם להילחם מלחמה כדי לכוון בתפילה, עליו למסור את הנפש מתוך הכרה כי מצוי הוא בקרב, בו עליו להתנתק מהעולם הסובב אותו, ולהתרכז בתפילה. אך אין זה קרב שמתנהל בכוח, כי הלב רגיש ולא נענה לפקודות, אלא צריך הוא לגשת למשימה מתוך רכות, ונגיעה בנימים הרוטטים ביותר של הרצון הפנימי להגיע לדבקות האלוקית מתוך התפילה. בכך נעשה את המוטל עלינו, ואנו מייחלים כי ה' יחונן את מעשה ידינו.
חיזוק התפילה - בהשתחוויה!
הרב שמואל יניב שליט"א - גבעת שמואל
ישנם צדדים שונים בתפילה: יש "תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו" (תהלים ק"ב), הנובעת מתוך צרכי ומצוקת הפרט, או צרכי ומצוקת כנסת ישראל, ויש תפילה שהיא כקרבן תודה, על כל הטוב שה' גומל עמנו.
ככל שאמונת האדם גדולה יותר - תפילתו על מצוקותיו האישיות והכלליות משובחת יותר, שהרי למדנו כי "אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם-כן מכריזין עליו מלמעלה" (חולין ז'), אם האדם מרגיש חולשה בסוג תפילה זה, אזי צריך להתחזק בלימוד אמונה, ומתוך-כך יכיר כי בכוח התפילה לבטל גזר דין, או לרומם את האדם, וממילא לבטל את גזירתו.
יש תפילה שהיא כקרבן תודה על כל הטוב שה' גומל עמנו, תפילה זו ראויה לחדווה, ריקוד, שירה והתפעלות. כאשר אדם נמצא עם ציבור גדול שחוגג, תפילתו מתעלה והופכת למשובחת יותר, היא מרנינה את רוחו ומעדנת את נפשו. זו התחושה שהאדם צריך להרגיש במשפט הראשון שאומר בתפילה - "מודה אני לפניך".
יש תפילה שנעשית באימה ויראה, האדם עומד כעבד בפני בוראו, בחינת "בטל רצונך מפני רצונו" (אבות ב'). תפילה זו נמשלת כהקרבת קרבן, וצריכה להיעשות מתוך מסירות נפש, ו"ביטול היש", כך צריכה להראות תפילת יום הכיפורים, או תפילה בשעה גדולה בה אדם מבטל את הכול כלפי האלוקים.
לתפילה זו ראויה ההשתחוויה, שאותה הרמב"ם מונה כדבר שהמתפלל צריך להיזהר בו (הלכות תפילה ה'), האדם גומר את תפילתו - משתחווה ובכך אומר לקב"ה: הכול בשבילך ושלך. אם ההשתחוויה תעשה לפי הוראות הרמב"ם, זו לא תהיה רק חוויה של קדושה, בה האדם מכניס את האלוקים ללבו באופן קיומי, אלא גם תפילתו תענה. וכיון שאי-אפשר לעשות זאת בציבור אם יזדמן לאדם להשתחוות ביחיד, בלי נעליים, על שטיח, אזי ירגיש כי רוח אלוקים עליו.
תחשוב לפני שאתה מדבר!
הרב נתנאל יוסיפון שליט"א - ר"מ בישיבת מצפה יריחו
מספרים, שלפני פטירתו של הבעל שם טוב הקדוש, שאלוהו תלמידיו מי ימלא את מקומו. השיב: "מי שיגיד לכם כיצד משברים את מידת הגאווה הוא יהיה לכם לראש!". לאחר פטירתו שאלו התלמידים ראשונה את רבי דוב בר ממזריטש: "כיצד משברים את הגאווה?" ענה המגיד: "מידת הגאווה שייכת לבורא יתברך, כמו שכתוב: 'ה' מלך גאות לבש', על כן אין עצה לעקור מידה זו, אלא חייבים אנו להילחם בה כל ימי חיינו". מיד ידעו חבריו שהוא הראוי למלא את מקומו של רבם.
דומה, שגם בשאלה זו שלפנינו, יש משהו מעין תשובתו של המגיד ממזריטש. נוכל לזכות לתפילה מהלב רק אם נעבוד ונשקיע בכל תפילה מחדש. יחד עם זאת, גדולי ישראל תרו ומצאו דרכים מסייעות לעבודה תמידית בנושא זה. בעוונותי הרבים, וודאי איני זוכה ומתפלל תמיד מהלב, ובכל זאת ברצוני לשתף אתכם באחת מהדרכים שלימדונו גדולי ישראל לעבודה תמידית בנושא זה.
אנו מתפללים בדיבור - במילים. לפי תרגום אונקלוס, דיבור הוא מעלתו הגדולה של האדם, שעל שמו מכונה האדם בתורה - "נפש חיה", שמתרגם אונקלוס: "רוח ממללא" (רוח מדברת). ומבאר זאת המהר"ל (גבורות ה' פכ"ח): דיבור לוקח את המחשבות ומתרגמם למילים, ובכך אנו מחברים רוח לגשם, והיכולת לתרגם את העולם הרוחני לעולם מעשי זו המעלה הגדולה מכולם.
נמצא שתפילה שלמה היא תפילה בה אנו מתפללים גם במחשבה ולא רק בדיבור. בתפילה כזו הדיבור אכן מבטא את המחשבות. לכן - "תפילה בלא כוונה כגוף בלי נשמה".
הסיבה לחוסר במחשבה בתפילה היא שאנו רגילים למילות התפילה, עד שבכוחם לצאת מפינו ללא מחשבה. כדי לפתור בעיה זו, עלינו להפסיק להוציא את המילים מפינו מעצמם, ולהתחיל להתרגל להתפלל גם במחשבה. כיצד?
ראשית - נעצור לרגע לפני התפילה, ננשום עמוק ונרגע. נדמיין את עצמנו עומדים בקודש הקודשים לפני ארון הברית, כפי שהנחונו חז"ל (ברכות ל') "היה עומד בחוץ לארץ יכווין את ליבו כנגד ארץ ישראל... היה עומד אחורי בית הכפורת יראה עצמו כאילו לפני הכפורת". כדאי לצרף לכך בדמיון גם את שם 'הויה', ככתוב: "שיויתי ה' לנגדי תמיד" (עיין משנה ברורה א, סק"ד).
שנית - לאחר ההקדמה דלעיל, המחשבה היא חלק מהתפילה. עלינו להתחיל להתפלל ולדמיין במחשבתנו את מילות התפילה. למשל: בברכת השנים, אפשר לדמיין את האדמה צמאה לגשם או כחלק מבקשת הפרנסה את מדדי הבורסה עולים, וכן הלאה.
כמובן, הדברים לא קלים ליישום. המחשבה ממהרת לברוח למחוזות אחרים, ועלינו לשוב ולעמול על מנת להחזירה, לפיכך פתחנו שזו עבודת חיים.
עוד דרכים ועניינים רבים יש בפיתוח המחשבה וחיבורה לתפילה, והרוצה ללומדם יכול לעיין בספריו של האדמו"ר מפיאסצנה הי"ד, למשל - 'בני מחשבה טובה'. ויהי רצון שיהיו תפילותינו לרצון לפני אדון כל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
