ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- מסכת החיים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- גיל הינקות והגן
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יום הלידה הוא לא יום רגיל. חז"ל וחכמי הדורות מתייחסים ליום זה כיום מיוחד ומסוגל.
בירושלמי (ראש השנה ג, לח) מובא: "לא במהרה אדם נופל ביום גינוסיא שלו". מפרש "קרבן העדה": "לא במהרה אדם ניזוק ביום מולדתו, שאז המזל השולט ביום ההוא עוזר לו".
"נמצא, שיום זה מסוגל לבטל ממנו כל גזירות רעות, והוא יום הצלחה ומזל"
("הלל אומר", או"ח קלט).
מסכת החיים (41)
הרב יהודה חיון
14 - גיל חמש
15 - יום הלידה
16 - כל העתיד תלוי בימי הילדות
טען עוד
בספר "גנזי יוסף" (סימן צ) מסופר על אנשי מעשה רבים שביום הולדתם היו מהדרים לברך "שהחיינו" על פרי או על בגד חדש.
ה"בן איש חי" נהג "לעשות בכל שנה את יום הלידה ליום טוב, וסימן יפה הוא"
("בן איש חי", שנה ראשונה, פרשת ראה יז).
כך גם מובא בספר "לקט הקמח" (החדש, סימן קלו, ס): "שמעתי לספר מצדיק בדורנו, אשר אנשיו חוגגים יום לידתו בכל שנה".
בספר "הלל אומר", (או"ח סימן קלט) מובא: "סעודת מצוה על ידי דברי תורה, היא חיובית ביום הולדת של כל שנה".
ברכות ליום הלידה
הגאון בעל "תפארת ישראל" כתב בצוואתו (אות ו): "הנני מצוה לכם בני ובנותי, ביום הלידה של כל אחד, יכתבו לו כל אחיו ואחיותיו ברכת מזל טוב".
בספר "אוצר החסד" (עמוד 62) מסופר: "ומיקירי ירושלים, ראשיה ועסקניה, היו באים לברך את הגר"ש סלנט זצ"ל ביום הולדתו באריכות ימים.
מאידך, הגאון האדר"ת כתב בספר הנהגותיו: "בכל לבי כעסתי על המברכים, לברכני ביום הולדתי ולשמחני בו. ומרגלא בפי מעודי, שלא מצאנו שמחת יום הולדת בספרינו הקדושים, רק בלידת פרעה לבד.
"ודבר זה אינו לרוח עם קדוש. המקובל אצלנו: "נוח לו שלא נברא משנברא", ואם כן למה נשמח ביום הולדתנו, בטרם ידענו שהועלנו בבריאתנו. רק צדיקים יכולים לשמוח (כדברי תוס' ע"ז ה, א. ד"ה שאלמלא), שאז "אשריו ואשרי הדור שהוא בתוכו". אבל אנחנו, מה חיינו, מה מעשינו ומה צדקותינו.
הנהגות מיוחדות ליום הלידה
\>EN<כולו קודש בספר "הלל אומר" (או"ח סימן קלט) מובא: "היום הראשון של כל שנה מימי חייו, היום שהוא יום הולדתו, מחוייב בר נש לקיים מחשבתו ורצונו של הקב"ה ולהקדישו כולו, ולא רובו מתוך כולו, שיהיה קודש לה'".
צאת השנה במצוה
האדר"ת נולד בחג השבועות. בספרו "נפש דוד" (עמוד לט) הוא מתאר את מנהגו בערב יום הולדתו: "בערב שבועות לעת פנות היום הידרתי להניח תפילין עד קרוב לשקיעת החמה כדין, למען תצא השנה במצוה, לאשר יום ראשון של עצרת היום יום מולדתי לאריכות ימים ושנים".
תענית, תענית דיבור, וחשבון נפש
"טוב מאוד שישב ביום זה גם בתענית. ואם יוכל לעשות באותו יום גם תענית דיבור אשרי לו ואשרי חלקו, כי על ידי כל המעשים האלה יתעורר ביותר לעשות לו חשבון הנפש מה פעל ועשה עד היום הזה, ואיך עברו עליו ימיו ושנותיו עד הנה, וממילא ישתדל מכאן ואילך להיטיב דרכיו, הנהגותיו ומעשיו, כי הימים והשנים רצים עד למאוד. ימינו כצל עובר, ובכל יום ויום הולך האדם ונוסע לבית עולמו ואין בידינו להאיט את מירוץ הזמן ("דרוש דרש" עמוד פד).
סיום מסכת וחשבון נפש
ה"כתב סופר" זצ"ל נהג מנעוריו, לסיים מסכת בכל שנה, ביום הולדתו.
כשהגיע לשנתו החמישים וארבע, שהה אז הכתב סופר בעיר פעסט, וציוה למשמשו שלא יניח לשום אדם להיכנס אצלו כל אותו היום.
והנה, הגיע רב אחד מתלמידיו הגדולים, שהיה גם מקורב למשפחתו, וכשנכנס אצלו, מצא את הכתב סופר גועה בבכי. הלה השתומם על המראה ושאל: "רבינו, מפני מה אתה בוכה?"
השיב לו: "דע תלמידי החביב, היום הוא יום אשר בו נולדתי, והרי אני בן נ"ד שנים, ואני עושה חשבון הנפש, במה עסקתי כל אותן השנים, במה בליתי עתותי היקרים בלא תכלית הרבה/b><. אין בי לא תורה, ולא חכמה, ולא צדקות, ולמה לא אבכה על בילוי ימי אשר אינם חוזרים, ויש לי לבכות מאין הפוגות...
$כשמוע התלמיד את דברי רבו, בכה גם הוא. כי אם בארזים נפלה שלהבת - ה"כתב סופר", אשר כל ימיו לא עסק אלא בתורה, עבודה, וגמילות חסדים, הוא בוכה ודואג על שנותיו - מה יענו אזובי הקיר, אשר באמת בילו שנותם בבהלה?! ("חוט המשולש").
קבלות
"עוד זאת אידרש לעשות להם, שבכל שנה ושנה, בלי נדר, יקבלו עליהם ביום זה איזה הנהגה חדשה הנצרכת לעבודת הבורא כפי השעה והזמן, וכמו שכתבו הספרים לקבל עליהם לפני ראש השנה - כן יקבלו עליהם גם לפני היום הזה, כי ראש השנה הוא הכללות, ויום זה הוא הפרטות. ובכן, אם שתי פעמים בשנה יקבלו עליהם תמיד איזה הנהגה ומידה טובה לשומרה, לעשותה ולקיימה, ואז ברוב הימים והשנים יהיו מצויינים בכל מיני מעדנים ויהיו למאורות גדולים בעזר וסיוע יושב מרומים" ("דרוש דרש" עמוד פה).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
