ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שבת חזון
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כשמשה מתחיל את הנאום האחרון הגדול שהוא נושא בפני עמו האהוב, הוא מזהיר את העם מפני סכנות עתידיות ומזכיר לו את השגיאות הטרגיות והיקרות שנעשו בעבר. משה הוא איש חזון. הקב"ה מראה לו את כל הסיפור של העם היהודי עד קץ כל הדורות. בחזון שלו הוא רואה אפילו את קשר תפילין של ראש של הקב"ה, כביכול, מאחור. אך משה רואה גם את האסונות, התבוסות, השגיאות והכישלונות שעוד נכונו לעם היהודי. הוא גם רואה בחזונו את כושר ההתאוששות של העם היהודי ואת הניצחון, השלום, השגשוג והביטחון שיבואו בסופו של דבר. מהלך החזון כולו, העתיד על כל בעיותיו, תבוסותיו וניצחונותיו, מקבל ביטוי בפרשת השבוע.
אחריות כבדה מונחת על כתפיו של בעל החזון, על כתפיו של האיש שיכול לראות את הנולד. איך מתרגמים את החזון למציאות - זאת הבעיה של כל בעלי החזון. משה מתמודד איתה בעזרת החיזוקים של התורה שהוא עצמו הביא לבני ישראל משמים בהר סיני.
הוא צופה את הקשיים שמחכים לעם שקיבל את המשימה להיות אור לגוים. עם זאת, הוא לא עובר במהירות על הקטעים העצובים שבחזונו. מנהיג ישר אומר לעמו את האמת גם כשהיא קשה וכואבת. בחזון יש תמיד מרכיב של עצבות, מפני שהוא מתאר את המציאות ואת קשיי החיים.
ההפטרה שנקרא בפרשת השבוע היא החזון של הנביא הגדול ישעיהו. גם הוא לא מייפה את הדברים כשהוא מתאר את האסון ההולך וקרב של חורבן המקדש ואת חטאי ישראל שתרמו לחורבן הזה. כשקוראים את דברי ההפטרה, אי אפשר שלא לחוש את תחושת התסכול העזה שאופפת את הנביא. הנביא הוא רופא שאיבחן את המחלה נכון ויש לו תרופה מתאימה שתרפא את החולה, אך החולה מתעלם מהמחלה ומהתרופה. ישעיהו קובל על קשיות העורף של עם ישראל, שמסרב להבין את מצבו האמיתי ואת השלכותיו הטרגיות.
הסירוב של עם ישראל לראות דברים נכוחה, ההעדפה שלו להתעלם מהאסון בטווח הרחוק, ובמקומו להסתכל רק על הנחמה שבטווח הקצר - כל אלה מעוררים בנביא תחושת תסכול מובנת. חזונו אמיתי וקודר, מטריד וטרגי. יש לעם ישראל עיוורון מרצון כאשר מדובר בעתידו, עיוורון שישעיהו, איש חזון, האיש שרואה את העתיד, לא מצליח להבין.
עם ישראל עיוור לעתידו ולכן בהכרח גם לעברו, יותר מחמור או שור שיודעים לזהות את מקור מזונם וביטחונם. אך כל הנבואות על עם ישראל, גם כשהן כואבות וקודרות מאוד, תמיד מסתיימות בנימה של תקווה ואופטימיות. עם הנצח יתקן את דרכיו, יגשים את מטרותיו הגשמיות והרוחניות וייוושע בצדק ובמשפט
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
