ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אי אפשר להבין את פליאת הרצון של האדם, בכל פאר חופשו, רק בתור ניצוץ אחד מהשלהבת הגדולה של הרצון הגדול שבכל ההויה כולה, הופעת רצון רבון כל העולמים, ברוך הוא. (אורות הקדש ג' ל"ט)
העולם כולו נברא ברצון ה', רצונו להיטיב עם ברואיו. רצון זה הוא גם המקיים את העולם. רצון האדם הוא ניצוץ אחד מהשלהבת הגדולה של הרצון המצוי בכל ההוויה. ימי חודש אלול הם ימי רצון, בעל "בני יששכר" מסביר כי חודש אלול רמוז בפסוק: "מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה'" ( משלי יח , כב) ואם כן מזלו של החודש הוא מזל בתולה=אשה. בימים אלו משה רבינו עלה למרום לקבל את הלוחות השניים, והקב"ה התרצה לישראל ומחל להם על חטא העגל , ומאז הימים האלו הם ימים המסוגלים להתעוררות של עם ישראל לתשובה, ימינו של ה' כביכול פשוטה בימים אלו לקבל שבים.
"בהתקדשותו של הרצון הרי הענף דומה לשרשו הגדול, יונק ממנו ומתחבר אליו ומתמלא מאורו שפעת חייו, מתמלא אותו המילוי הנצחי והשלם שלו" (שם)
ברצונו של האדם הרי הוא מתקדש ומתחבר לשורש האלוקי, רצון האדם דומה יותר לשרשו האלוקי הגדול, והוא ממלא אותו בכוחות חדשים, רצונו של האדם דבק במדרגה הנצחית האלוקית , ודביקות זו מקנה לאדם מימד של שלימות.
"ובהעתק הרצון הפרטי, בהשתקעותו בהקטנות והפרטיות של השביה החלקית שהוא אסור בה, הרי הוא מנתק את רצונו ממקור החיים שלו, ומביא בזה אפסיות, חלישות כח, וחשכה על מהותו היותר פנימית של עצמיותו, " (שם)
הניתוק בין רצון האדם לרצון ה', הבא לידי ביטוי בהשתקעות בעולם הזה הקטן והמלא פרטים, מביא את האדם לחולשה וחשיכה. על כן ימי אלול ואחריהם- ימי התשובה - הם הימים בהם אנו נדרשים לחבר את רצוננו לרצון ה'. התשובה תלויה ברצונו של האדם להתחבר למקורו, והתשובה מחזקת את הרצון.
לעיתים קיים מצב בו התשובה עלולה להביא לרפיון הרצון:
"רפיון רצון, הבא מתוך השקוע התדירי בתשובה, אע"פ שהוא חולשה גופנית ונפשית, שהיא צריכה רפואה מכל מקום " יש בה גם כן הרבה מן העדינות והאצילות, המזככת את הרוח, ועל כל פשעיה תכסה אהבה". (אורות התשובה ט, ד)
המפגש של האדם עם רצון ה' עלולה להביא להקטנת רצון האדם, ויש לטפל בתופעה זו, אבל הרב מרגיע בדבריו ואומר שחולשה זו היא חלק מתהליך של זיכוך פנימי הנדרש לבעל התשובה.
בריאת העולם לשיטת רבי אליעזר הייתה בחודש תשרי ולכן אנו מציינים אותה בראש השנה. חז"ל מלמדים אותנו שהעולם נברא בשביל ישראל, הם עלו במחשבתו של הבורא עוד לפני הבריאה. הקב"ה ברא את העולם כדי שעם ישראל יפעל בתוך העולם ויחבר אותו למקורו. חודש אלול קשור למדריגת המחשבה על בריאת העולם, ולכן בחודש זה אנו נדרשים לבירור מקיף של המטרה לשמה נברא העולם , ובתוכו אף אנו בני האדם .
כמוזכר לעיל , החל בחודש זה עם ישראל את תהליך התשובה מחטא העגל ומאז נקבעו ימים אלו כימים של תשובה. שכן התשובה אינה רק פשפוש במעשינו, היא בירור עמוק של תכלית קיומנו , בירור האמור להשפיע על הרצון ואשר מתוכו ניתן להתקדם לצדדים המעשיים.
אפילו מחשבה של תשובה משפיעה על רצוננו ומתוכנו על כלל המציאות:
"צריכים להעמיק מאד באמונת התשובה ולהיות בטוח, שבהרהור תשובה לבד , גם כן מתקנים הרבה את עצמו ואת העולם. ומוכרח הדבר שאחר כל הרהור תשובה יהיה יותר שמח ומרוצה בנפשו ממה שהיה בתחילה. וקל וחומר כשכבר בא ההרהור לידי הסכמה של תשובה, וכשהוא מחובר בתורה וחכמה ויראת שמים (אורות התשובה ז,ו)
התשובה מתחילה מהמחשבה, אדם צריך להיות שמח שמחשבה זו מפעמת בלבו, ואם הוא מתקדם לשכנוע פנימי של תשובה, ומתחיל את התהליך מתוך חיבור לתורה, חכמה ויראת שמים בוודאי שהוא צועד במסלול הנכון.
"גם בדברים שאי אפשר לתקן אותם במחשבה כי אם במעשה, כמו בין אדם לחבירו, מכל מקום אין לשער את הגודל שיש בכל הרהור של תשובה" (אורות התשובה יד ,יד)
הרי שבהרהור התשובה בלבד עושה האדם כברת דרך משמעותית.
ימי אלול הם ימי ההרהור, ימי המחשבה וחשבון הנפש. ימי התשובה המעשית מתחילים מראש השנה , היום בו האדם נברא. למחשבה מוקדש אם כן חודש שלם, אם עברנו כברת דרך משמעותית זו נוכל לגשת לתיקון המעשה - אשר יהיה לפיכך פועל יוצא של המחשבה בעשרת ימי תשובה, ולהגיע דרכם ליום הכיפורים שהוא יום כפרה וסליחה לכלל ולפרט.
הגאולה הרוחנית של עם ישראל תתחיל מתיקון המחשבה ותעבור לתיקון המעשה:
"המחלה הנוראה של הדור אין מקומה העיקרי לא בלב, לא ברגש, לא בתאוה והפקרות, לא בידים פועלות און ולא ברגלים אצות לרעה, אע"פ שכל אלה חולים ונכאבים הנם. אבל יסודה של המחלה הוא המח, - כח המחשבה... ודור שבכח יש לו רב, ובפועל לא כלום, דורש הרבה, ומן המוכן אין בידו מאומה, אי אפשר להצילו מרעתו ולהעמידו על דרך החיים הנכונה כי-אם במה שנדבר עמו מכל נשא ונשגב, מכל נעלה ונהדר, בשפה היותר פשוטה ונמוכה, בדברים היותר מורגלים ומובנים לו, כדי שימצא גם בעמק התהום שהוא שוכב שמה את הזיו והנועם האדיר והעליון שהוא מבקש".
(עקבי הצאן - מאמר הדור)
(עקבי הצאן - מאמר הדור)
נסכם איפוא כי ימי אלול, ואחריהם הימים הנוראים, הם הימים בהם אנו נקראים למשימה הגדולה, זו של תיקון כח המחשבה של הכלל והפרט.
מתוך מגד אלול תשס"ט
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
