ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
אך יש עוד מימד לקדושת היום הזה. זה הוא יום של חירות. בתקופת בית ראשון, כשהגיעה שנת היובל, יום הכיפורים היה היום שבו שוחררו העבדים. קול השופר ביום הכיפורים היה הקריאה שלהם לעזוב את אדוניהם ולהפוך לאנשים עצמאיים ויצרניים בזכות עצמם. בימינו אין לנו בית מקדש או שנת היובל, אך המסר של החירות האישית הוא עדיין חלק בלתי נפרד מהקדושה של יום הכיפורים. כולנו עורגים לחירות אישית, ועם זה, כולנו כבולים לצורות שונות של כפייה, שאת מקצתן הבאנו על עצמנו ואת השאר אחרים כופים עלינו בעל כורחנו, לכאורה.
לכן יום כיפור מאפשר לנו לפחות יום אחד של חירות, יום שבו הטלפון הנייד לא קיים, השוק סגור, יום שבו אי אפשר להשיג שום הישג חומרי, יום שבו אנחנו נשארים לבד עם עצמנו ומתרכזים ברוח ובנצח. ביום הכיפורים איננו מעסיקים את עצמנו במחר המיידי אלא במחר הנצחי. למשך יום אחד לפחות, הראייה לטווח הקצר הופכת לראייה לטווח הרחוק, ואנחנו משתחררים מכבלי היומיום שמגבילים אותנו כל כך בהתנהגות ובמחשבות. היום הזה הוא מתנה אדירה.
חזרה בתשובה היא רק היבט אחד של החירות האישית. היהדות מלמדת אותנו שכאשר אדם חוזר בתשובה הוא בורא את עצמו מחדש, כביכול, וזאת המשימה הקשה ביותר שאדם יכול לבצע. אנחנו מוטרדים ממה שבני משפחה או חברים לשעבר יאמרו על האדם החדש הזה שנהיה. קשה להסתגל לאדם חדש, אפילו לאדם המשתנה עצמו קשה להסתגל. מסיבה זו אמר רבנו ישראל ליפקין מסלנט שהקול הגדול ביותר שנשמע ביקום הוא קולו של הרגל שנשבר. התמכרויות גופניות מסוכנות מאד וקשה להחריד להתגבר עליהן. התמכרות כזאת היא סוג של עבדות, בייחוד מאחר שלרוב ההתמכרויות אנחנו בוחרים להתמכר.
התמכרויות רוחניות ונפשיות מסוכנות ואיומות באותה מידה. אנשים מתקשים לשנות מושגים מוקדמים או דפוסי התנהגות שאיתם באו. חכמי התלמוד אמרו, בחכמתם כי רבה, שאחרי זמן-מה עבדים מפתחים אדישות וחשים שביעות רצון, לכאורה, מתפקידם בחיים. נוח להם במצב הזה שמסיר מהם כל אחריות. לחירות אישית תמיד יש מחיר. המחיר הוא נכונות של האדם לברוא את עצמו מחדש, ולא משנה מה אנשים אחרים חושבים על כך. יום הכיפורים מאפשר לנו להתחיל בתהליך השחרור העצמי ולומר בגלוי לאלקים ולעצמנו שאנחנו נחושים בדעתנו להפוך לאנשים חדשים, לאנשים טובים יותר. יום הכיפורים יכול למחוק התמכרויות ישנות ולשחרר אותנו להשיג הישגים חדשים וגדולים.
הרבי מקוצק, הרב מנחם מנדל (הלפרין) מורגנשטרן אמר שאין באמת ימי צום בלוח השנה
היהודי. בתשעה באב הצער על חורבן המקדש חזק כל כך עד שאין לנו שום תיאבון לאכול. מי מסוגל לאכול? ביום הכיפורים אנחנו חשים התעלות רוחנית כזאת, עד שאין לנו שום צורך לאכול. שחרור מצרכים גופניים למשך היום הופך אותנו לאנשים חדשים שמתבוננים פנימה ומחפשים משמעות וסיפוק. בבגדים לבנים ונטולי כל קישוטים ותכשיטים, אנחנו משוחררים מכללי האופנה והחברה.
הקב"ה אמר למשה להשיל את נעליו כשהוא דורך על אדמת קודש. זה סימן לענווה ולהתחברות לאדמה גם יחד. במפגש עם הסנה הבוער משה הופך לאדם חדש. משה איננו עוד הרועה הפשוט שמטפל בעדרים של חותנו, כהן מדין, אלא נביא גדול ומנהיג שאין דומה לו בתולדות האנושות והעם היהודי. גם אנחנו, כשאנחנו חולצים את נעלי העור הנוחות והיקרות שלנו בערב יום הכיפורים, זאת הכרזה שגם אנחנו רוצים להפוך לאנשים חדשים, להתחבר לאדמת הקודש. אנחנו מתפללים שתשרה עלינו רוח חדשה של קדושה ואחריות. ביום הכיפורים, לפחות ליום אחד, אנחנו סוף סוף בני חורין באמת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
