ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
איטה צור
שאלה:
"הנידון: שיחתכם מיום ב', כ"ו באייר נמצא בשיעור ארץ ישראל ותורה חד הם.
אכן, אם נעמיד תורה מול ארץ-ישראל - יתכן שאתם צודקים, אבל לא זו השאלה. השאלה היא: האם לא לוותר על שום חלק מארץ-ישראל ולא לסגת - וממילא לא רק שכל המדינות הערביות יהיו נגדנו אלא כל העולם כולו, כולל ארצות הברית. הלא אם אכן נתעקש ולא ניסוג משום שעל אדמה, כפי שאתם רוצים לומר - לא תעזור לנו אמריקה, היא לא תשלח נשק, לא מטוסים, לא תבואה ולא כסף! האם נוכל להחזיק מעמד מול איראן, עיראק, סוריה, מצרים וכו' וכו' - בלא מטוסים? ד' ירחם! הלא כך היה בזמן חורבן בית שני, כאשר חז"ל רצו לעשות שלום, והיו כמה שרצו להלחם ובגללם בא החורבן(!).
ובסופו של דבר ברור שחז"ל שלא רצו להילחם אלא אפילו להכנע ולא לצאת נגד הרומאים - הם צדקו. זאת, כיון שלצאת נגד כל העולם פירושו לסמוך על הנס, ואין סומכין על הנס! זהו לצד העקרוני! בצד המעשי - נקרא לילד בשמו. נניח שיהיו בחירות חדשות. וכי הליכוד ינצח? הלא הוא מפוזר ומפורד? ומה יקרה? למערך יהיה רוב גם בלי ש"ס, ומה הועלנו? ואם הליכוד ינצח, בראשות מר בנימין נתניהו, וכי הליכוד לא יחזיר חלקים מארץ-ישראל? ומה הועלנו?"
תשובה:
הכותב משווה את התקופה הזו לתקופת חורבן-הבית חס-ושלום, ולא כן הדבר. אין כלל דמיון. אנחנו ב"ה נמצאים בתקופה של בנין, של תהליכי גאולה, ולא חס-ושלום בסכנת חורבן. מאז גלינו מארצנו לא היו זמנים טובים לישראל כהזמן הזה. עם ישראל זכה לעצמאות בארץ-ישראל, נדחי ישראל מתקבצים ובאים לארץ-ישראל. המדינה היהודית הולכת ומתחזקת ומתבססת משנה לשנה יותר ויותר. הקב"ה נתן בידינו כח צבאי לנצח את אויבינו ואין הם יכולים לסכן את קיומינו ב"ה. זאת יודעים גם אויבינו וזו הסיבה היחידה שמונעת אותם מלהלחם בנו ואין שום סיבה אחרת מלבדה.
מדינות ערב חלשות מאיתנו. שאר מדינות בעולם אמנם לוחצות עלינו לויתורים, אבל זה לא מהיום. זה היה מאז שהוקמה מדינת-ישראל ומאז שזכינו לשחרר את יהודה, שומרון, חבל עזה, הגולן וירושלים העתיקה עיר הקודש והמקדש. החזקנו מעמד עשרים ושש שנים ונוכל בע"ה להמשיך ולעמוד בלחצים עוד שנים רבות, ובינתיים נמשיך ליישב את הארץ ולקבץ נדחי ישראל. נתבסס כך, עד שהעמים יבינו שאין טעם לנסות עוד ללחוץ עלינו. התיאור הקיצוני שאתה נותן למצב שיהיה אם אנחנו לא נוותר, אין לו כל יסוד ובסיס במציאות. יתכן שאם לא נוותר יהיו עלינו לחצים כבדים, אבל נוכל להחזיק מעמד. לא נגיע חס-ושלום לרעב וצמא וחוסר כל. אולי יש סיכוי שנקבל פחות מענקים, פחות הלוואות, ומי יודע אם זה לא לטובה. המחיר שנצטרך לשלם על ההחזקה בכל חלקי ארץ-ישראל שבידינו הוא נמוך לעומת ערכה של ארץ-ישראל החביבה ויקרה יותר ויותר.
אותם המוכנים לויתורים על ארץ-ישראל הם אלה שסבורים שאין לארץ-ישראל חשיבות מיוחדת; הם אומרים שארץ-ישראל שייכת לא רק לעם ישראל, ועל-כן לא איכפת להם לוותר ויתורים מפליגים לערבים בעד הקלת הלחץ המדיני ובעד אקלים פוליטי יותר נוח, זמני ככל שיהיה. אבל מי שארץ-ישראל יקרה לו מכל יקר, ויתור על ארץ-ישראל הוא עבורו כמו כריתת איבר מאיבריו. הוא לא פוסק מלהתפלל ולבקש שלא יהיה צורך בניתוח הזה, והוא מוכן לשלם הרבה על-מנת לנסות שלא לוותר על חלקי ארצנו. הוא מתפלל וצם שידָחה הענין עוד ועוד. גם אם הוא חושב שאין אפשרות להתחמק מהדיון עם הערבים וארצות אחרות, על פתרון הסכסוך היהודי הערבי, הוא יעשה כל מאמץ למשוך את הענין ולדחות את ההכרעה, מתוך תקוה שאולי בכל זאת נוכל שלא לוותר על היקר לנו, שלא לעשות את הניתוח שיעשה אותנו חס-ושלום לבעלי מומים. הזמן פועל לטובתנו. המדינה הולכת ומתחזקת, ויש לנו כח בעז"ה לדחות את הלחצים, ויש תקוות שבמשך הזמן נמצא דרכים אחרות ליישב את הסכסוך בלי לוותר על ארץ חמדתנו, ארץ ד', בלי לתת את ארץ-הקודש בידי זרים שיטמאו אותה, ויתחלל שם-שמים חס-ושלום.
הויכוח היום אם לוותר או לשמור על כל הארץ, אינו דומה למחלוקת עם הבריונים בזמן החורבן, אותם בריונים ששרפו אז את אוצרות התבואה והרבו שנאת-חינם. הויכוח היום הוא דומה לתקופת המכבים והחשמונאים שמרדו ביוונים, ובהיותם מעטים נגד רבים ניצחום והשיבו לעם ישראל את עצמאותו. היום הדוגלים העיקרים בויתורים הם אלו שמוכנים לוותר גם על התורה, והדוגלים העיקריים בשלמות הארץ הם אנשי קודש האומרים "מי לד' אלי!".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.










