ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
איטה צור
שאלה:
"הנידון: שיחתכם מיום ב', כ"ו באייר נמצא בשיעור ארץ ישראל ותורה חד הם.
אכן, אם נעמיד תורה מול ארץ-ישראל - יתכן שאתם צודקים, אבל לא זו השאלה. השאלה היא: האם לא לוותר על שום חלק מארץ-ישראל ולא לסגת - וממילא לא רק שכל המדינות הערביות יהיו נגדנו אלא כל העולם כולו, כולל ארצות הברית. הלא אם אכן נתעקש ולא ניסוג משום שעל אדמה, כפי שאתם רוצים לומר - לא תעזור לנו אמריקה, היא לא תשלח נשק, לא מטוסים, לא תבואה ולא כסף! האם נוכל להחזיק מעמד מול איראן, עיראק, סוריה, מצרים וכו' וכו' - בלא מטוסים? ד' ירחם! הלא כך היה בזמן חורבן בית שני, כאשר חז"ל רצו לעשות שלום, והיו כמה שרצו להלחם ובגללם בא החורבן(!).
ובסופו של דבר ברור שחז"ל שלא רצו להילחם אלא אפילו להכנע ולא לצאת נגד הרומאים - הם צדקו. זאת, כיון שלצאת נגד כל העולם פירושו לסמוך על הנס, ואין סומכין על הנס! זהו לצד העקרוני! בצד המעשי - נקרא לילד בשמו. נניח שיהיו בחירות חדשות. וכי הליכוד ינצח? הלא הוא מפוזר ומפורד? ומה יקרה? למערך יהיה רוב גם בלי ש"ס, ומה הועלנו? ואם הליכוד ינצח, בראשות מר בנימין נתניהו, וכי הליכוד לא יחזיר חלקים מארץ-ישראל? ומה הועלנו?"
תשובה:
הכותב משווה את התקופה הזו לתקופת חורבן-הבית חס-ושלום, ולא כן הדבר. אין כלל דמיון. אנחנו ב"ה נמצאים בתקופה של בנין, של תהליכי גאולה, ולא חס-ושלום בסכנת חורבן. מאז גלינו מארצנו לא היו זמנים טובים לישראל כהזמן הזה. עם ישראל זכה לעצמאות בארץ-ישראל, נדחי ישראל מתקבצים ובאים לארץ-ישראל. המדינה היהודית הולכת ומתחזקת ומתבססת משנה לשנה יותר ויותר. הקב"ה נתן בידינו כח צבאי לנצח את אויבינו ואין הם יכולים לסכן את קיומינו ב"ה. זאת יודעים גם אויבינו וזו הסיבה היחידה שמונעת אותם מלהלחם בנו ואין שום סיבה אחרת מלבדה.
מדינות ערב חלשות מאיתנו. שאר מדינות בעולם אמנם לוחצות עלינו לויתורים, אבל זה לא מהיום. זה היה מאז שהוקמה מדינת-ישראל ומאז שזכינו לשחרר את יהודה, שומרון, חבל עזה, הגולן וירושלים העתיקה עיר הקודש והמקדש. החזקנו מעמד עשרים ושש שנים ונוכל בע"ה להמשיך ולעמוד בלחצים עוד שנים רבות, ובינתיים נמשיך ליישב את הארץ ולקבץ נדחי ישראל. נתבסס כך, עד שהעמים יבינו שאין טעם לנסות עוד ללחוץ עלינו. התיאור הקיצוני שאתה נותן למצב שיהיה אם אנחנו לא נוותר, אין לו כל יסוד ובסיס במציאות. יתכן שאם לא נוותר יהיו עלינו לחצים כבדים, אבל נוכל להחזיק מעמד. לא נגיע חס-ושלום לרעב וצמא וחוסר כל. אולי יש סיכוי שנקבל פחות מענקים, פחות הלוואות, ומי יודע אם זה לא לטובה. המחיר שנצטרך לשלם על ההחזקה בכל חלקי ארץ-ישראל שבידינו הוא נמוך לעומת ערכה של ארץ-ישראל החביבה ויקרה יותר ויותר.
אותם המוכנים לויתורים על ארץ-ישראל הם אלה שסבורים שאין לארץ-ישראל חשיבות מיוחדת; הם אומרים שארץ-ישראל שייכת לא רק לעם ישראל, ועל-כן לא איכפת להם לוותר ויתורים מפליגים לערבים בעד הקלת הלחץ המדיני ובעד אקלים פוליטי יותר נוח, זמני ככל שיהיה. אבל מי שארץ-ישראל יקרה לו מכל יקר, ויתור על ארץ-ישראל הוא עבורו כמו כריתת איבר מאיבריו. הוא לא פוסק מלהתפלל ולבקש שלא יהיה צורך בניתוח הזה, והוא מוכן לשלם הרבה על-מנת לנסות שלא לוותר על חלקי ארצנו. הוא מתפלל וצם שידָחה הענין עוד ועוד. גם אם הוא חושב שאין אפשרות להתחמק מהדיון עם הערבים וארצות אחרות, על פתרון הסכסוך היהודי הערבי, הוא יעשה כל מאמץ למשוך את הענין ולדחות את ההכרעה, מתוך תקוה שאולי בכל זאת נוכל שלא לוותר על היקר לנו, שלא לעשות את הניתוח שיעשה אותנו חס-ושלום לבעלי מומים. הזמן פועל לטובתנו. המדינה הולכת ומתחזקת, ויש לנו כח בעז"ה לדחות את הלחצים, ויש תקוות שבמשך הזמן נמצא דרכים אחרות ליישב את הסכסוך בלי לוותר על ארץ חמדתנו, ארץ ד', בלי לתת את ארץ-הקודש בידי זרים שיטמאו אותה, ויתחלל שם-שמים חס-ושלום.
הויכוח היום אם לוותר או לשמור על כל הארץ, אינו דומה למחלוקת עם הבריונים בזמן החורבן, אותם בריונים ששרפו אז את אוצרות התבואה והרבו שנאת-חינם. הויכוח היום הוא דומה לתקופת המכבים והחשמונאים שמרדו ביוונים, ובהיותם מעטים נגד רבים ניצחום והשיבו לעם ישראל את עצמאותו. היום הדוגלים העיקרים בויתורים הם אלו שמוכנים לוותר גם על התורה, והדוגלים העיקריים בשלמות הארץ הם אנשי קודש האומרים "מי לד' אלי!".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
