ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- זוגיות
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- יעדי הבית היהודי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אני ואשתי חיים בדרך כלל באהבה. אבל יש נושא אחד שתמיד גורם למריבות, והוא, הכסף. שנינו עובדים קשה ומפרנסים. אני בונה את עצמי על פי דברי חכמים: כל מה שקנתה אשה קנה בעלה. אני לא רואה עצמי מחוייב לדווח על כל הוצאה שאני עושה, אבל בהחלט דורש מאשתי שלא תוציא בלי אישור שלי, זה מכעיס את אשתי וגורם ל"ברוגז". החלטנו לשאול רב מי צודק לפי התורה?
תשובה:
יפה כתבת שהכסף במשפחה הוא סיבה טובה לכעס ומריבות. אבל אם הנך מצפה שאשיב, מי משניכם צודק לפי התורה, אין בכוונתי לעשות כן. שהרי חכמים אומרים שלא חרבה ירושלים אלא מפני שהעמידו דבריהם על דין תורה, ולא נהגו לפנים משורת הדין. לכן חשוב להרחיב את המבט על הסוגיא ומתוך כך למצוא את הדרך הנכונה.
ככלל, כסף הוא כלי ואינו מטרה. "אוהב כסף לא ישבע כסף", כך לימדנו שלמה המלך בקהלת. כלומר, מי שהופך את הכסף למטרה, לעולם לא יגיע אליה. דוקא מפני ששלמה היה עשיר גדול, יכול הוא ללמדנו מה המבט הנכון על כסף. משפחה הצוברת כסף לצורכי מחיה או רכישת דירה, זה דבר מצוין, מפני שאכן זהו השימוש הנכון לכסף. אולם אם רואים בו אידיאל, הוא עלול להפוך למוקד חיכוך, בשאלה מי השולט על הכסף, (כידוע, הון ושלטון מופיעים תמיד בקונוטציה שלילית). אם כן, בראשונה, הייתי מייעץ לכם לבדוק את יחסכם לכסף, ואם צריך לשנות משהו, עשו זאת באומץ ובגבורה.
ולעניין המשפחתי הספציפי שלכם: בכל משפחה יש חלוקת תפקידים, שהיא בעצם גם קביעת גבולות אחריות. כל אחד יודע מי מכין כריך לילד ההולך לגן או לביה"ס, (לפעמים זה הבעל ולפעמים האשה, אך שניהם יודעים מי האחראי) ומי אחראי לקניות במכולת וכו' וכו'. ישנם גם תחומים שהם משותפים לבעל ולאשתו, למשל, חינוך הילדים, לאיזה גן או בי"ס לשלוח אותם, ברור שזהו תחום בו חייבות להתקבל החלטות משותפות. הוא הדין גם לחלוקה התקציבית. ההוצאות השוטפות ידועות ואין צורך לדון עליהם בכל פעם, אולם, כל הוצאה חריגה מחייבת התייעצות של הבעל עם אשתו. לא יתכן שבעל יאמר לאשתו: "הכסף הוא שלי ואני מחליט מה לעשות בו", "את לא יכולה לעשות שום הוצאה בלי הסכמתי ואני אעשה בכסף מה שאני רוצה". מבחינה הלכתית צרופה, ישנם גם זכויות שאם האשה תדרוש מהבעל לעמוד בהן כלפיה, מהר מאד יתברר לבעל שממש לא משתלם לו לנהוג לפי הדין. ובנוסף כמובן, יחס כזה מעכיר את האווירה בבית. מערכת היחסים בין איש לאשתו מושתתת על נתינה הדדית, האיש נותן לאשתו הרבה לפנים משורת הדין, ואשתו מחזירה לו ביתר שאת באותה מטבע. כאשר בעל "חונק" את אשתו וקובע שלא תוציא כל הוצאה, ולעומת זאת הוא חופשי, הרי בכך מתפרק כל הבסיס של הנתינה ההדדית וברור שיש מתח ומריבות. כאמור, הדרך הנכונה היא לראות את האשה כשותפה מליאה לחלוקה התקציבית, לשני הכיוונים: האחד, שלא לעשות הוצאה גדולה מבלי להתייעץ עימה. והשני, לתת גם לה חופש וזכות להוציא הוצאות החשובות עבורה, לפי שיקול דעתה. כמובן, שגם לאחר ההגדרה, שבעל ואשה שותפים בהחלטות, עדיין אחד מהם הוא האחראי על התקציב הכולל, ובדרך כלל הבעל הוא האחראי לכך. כלומר, הוא מכיר את ההוצאות הקבועות, ולפי זה יודע האם נותר עוד סכום להוצאה נוספת, או האם לקחת הלוואה לצורך כלשהוא. אך כל ההחלטות מתקבלות יחדיו. למעשה, הגדרה כזאת נכונה גם לתחומים נוספים שיש להם השלכה על המשפחה כולה, כמו נסיעות לאירועים, היכן להיות בשבת, וכמובן, תחומים רחבים יותר של מגורים, עבודה, לימודים וכד'. בספר הכוזרי בתחילת מאמר שלישי, מלמדנו ר' יהודה הלוי ש"חסיד הוא המושל". והוא מבאר שכל מושל מחוייב לדאוג לכל אנשי מדינתו ולתת לכל אחד ואחד את הדרוש לו. כך גם במשפחה, עיקר חובתו של הבעל היא לדאוג שכל אחד מבני הבית יקבל את הדרוש לו, ולתת בשמחה ובאהבה. כך נבנה הבית כולו על יסודות איתנים .
זוגיות (46)
הרב אליקים לבנון
31 - עקרת בית - עיקר או עקר
32 - כסף, תקציב ושלום בית
33 - חנוכה באוירה משפחתית
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
