ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- שבת הראי"ה
וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ [כח, יא].
"תפלת ערבית רשות בפני עצמה היא. ההשגה הכללית כמו שהיא בתוכיות רוח האדם היא מלאה בכל תכניה, אינה צריכה להיות חושבת שיהיו לה סתירות מצד מה שממעל לה ומצד מה שמתחתיתה. כי האדם בהיותו יודע, שאי אפשר שה'אני' הפנימי לא יהיה ספוג מהכול העליון וממקור הכול, הרי הוא מתעלה מרוחו פנימה, ויודע איך להוקיר את כל ההתרחבות הרוחנית שבפנימיות אור הווייתו, הוא ידע אז איך להתרחב ולהתרומם, איך להגביר את אור הטוב עד כדי העליונות של הפיכת כל חושך לאור גדול, לאור ד' וטובו.
מה שהתפלה שהיא צריכה להיות כ"כ נובעת מקירות לב, עד שכל חיוב יוכל לעשות אותה קבע, זהו יסוד שיטת הסוברים שאין לתפילה עיקר מן התורה. על כן בזה תפלת ערבית היא החלק המובחר ביחש לתפילה, שגודלה הוא במה שהיא רשות, ותפילה נקייה מכל צד של קבע נקראת פגיעה, מדת יעקב "ויפגע במקום", שבית תפילה יקרא בית אלקיו לכל העמים ביום אשר יהפך לכל העמים שפה ברורה, לקרא כולם בשם ד'" [מרן הראי"ה, 'עולת ראיה' ח"א עמ' תט].
וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סוּלָם מוּצָּב אַרְצָה [כח, יב].
"ואותו החזון הקדוש אשר חזה יעקב אבינו סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ומלאכי אלוקים עולים ויורדים בו והנה ד' ניצב עליו, הולך ונפתר הולך ונפתר ומגיע - ועוד יותר יגיע בימים המקווים - לידי פתרון גלוי איך שהכול חורז ונחרז מהרמוניה אחת, וכל ההוויה כולה איננה אלא סולם אחד להגיע על ידה ומרבית שליבותיה למרום הגילוי של והנה ה' ניצב עליו, ועל ניניו ונכדיו של הבחיר שבאבות, הוטל התפקיד הקדוש הזה לפתור את החלום ולהביאו לידי גילוי גמור כי ד' האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד, ומי שחננו ד' דעה להיות חלק לו בין פותרי החלום של החזון הקדוש הזה, עליו לפאר שם ד' ולרומם בית מקדשו לגלות את הרז הנפלא של כבוד ד' המלא בכל הארץ, "אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף" אתה הראת לדעת כי ד' הוא אלוקים" [הגרי"מ חרל"פ, הסכמה לספר 'רוח הגן' לר' נחמן גדליהו ברודר זצ"ל]
אורות הראי"ה
חסידות "בית אברהם"
חסידי מרן הראי"ה בעיירות פולין (ח"ז)
פרק ז':
בית אברהם בעיר ולוצלבק
סיפרנו בשבועות הקודמים על הקמת חסידות 'בית אברהם' בערי פולין, בה התחברו ונאספו חסידים רבים שהעריצו ודבקו באישיותו ובתורתו של מרן הראי"ה. השבוע נספר על סניף נוסף של 'בית אברהם', שהתקיים בעיר ולוצלבק שליד ורשה. המייסד היה דמות בולטת ומיוחדת בולוצלבק - הגאון ר' כתריאל פישל טְכוּרְשׁ זצ"ל. הרב טכורש היה מעריץ נלהב של מרן הראי"ה, ולאחר שעלה ארצה זכה להתקרב אליו ולהידבק בו.
את הערצתו הגדולה אל מרן הראי"ה הוא ינק כבר בבית אביו - הגאון ר' סנדר גדליהו טכורש זצ"ל, מגדולי תלמידי ה'שפת אמת', שהיה אף הוא חסיד נלהב של מרן הראי"ה והתייחס אליו כאל אדמו"ר. בעזרת ד' בשבועות הבאים נספר על כך בהרחבה.
הרז"א רבינר זצ"ל [בספרו 'אור מופלא מרן הרב קוק' עמ' קנו], מספר על הסניף בולוצלבק, ע"פ דברים שקיבל מפי הגרכ"פ טכורש. והנה תוכן הדברים:
אחד מבתי התפילה הגדולים בעיר, עמד ברחוב המרכזי שנקרא 'שלושה למאי', ושם נתקיימו שיעורים בגמרא וב'עין יעקב'. בשנת תרצ"א הוחלט לקרוא את בית התפילה הזה בשם 'בית אברהם' על שם מרן הראי"ה, ולהודיעו על כך. וכן פנו אליו בבקשה להשגת ספריו, כדי לעיין ולהגות בהם, ולקיים שיעורים והרצאות על תורתו ושיטתו ביהדות. חלק מספריו אמנם נתקבלו.
עם עלייתו של הרב כתריאל פישל טכורש זצ"ל (בחודש טבת תרצ"ג), נמסרה לידו מטעם חברי בית המדרש הנ"ל מגילת קלף, בה הייתה כתובה אגרת ברכה לבבית של הערצה למרן הראי"ה [בשבועות הבאים נביא את צילומה].
יומיים אחרי שזכה לדרוך בכף רגלו על אדמת הקודש, בא הרב טכורש לבית הרב להקביל את פניו ולמסור לו את המגילה. הרב קיבל את הרב טכורש באהבה ובשמחה, הודה לו מאוד על האגרת, הביע משאלה לעמוד בקשר אמיץ עם הנהלת בית התפילה בית אברהם, ונתן הוראה למסור לידי הרב טכורש את ספריו על מנת לשלוח אותם לולוצלבק.
כשמסר את המגילה למרן הראי"ה, הוא עבר עליה, ואמר לו כך: "אתם הכתרתם אותי בתור אדמו"ר - לא אדמו"ר אנוכי... אולם אני שמח ששמי קשור עם בית מקדש מעט, שמרביצים בו תורה ויראה ויהי חלקי עמכם"!
אחר כך אחז את הרב טכורש בידו, הזמינו לחדר הספריה למטה בביתו, והראה לו כרכי "הלכה ברורה" על הש"ס, שהוא חיבר כמעט על כל המסכתות, באומרו לו בזו הלשון: "כל מה שכבודו רואה כאן - הספרים וכתבי היד שלי - זהו הגן עדן התחתון שלי...".
"אהבה שאין ביכולת אנוש להעריכה""
על רושם ביקורו אצל הראי"ה, מספר הרב טכורש זצ"ל במאמרו "שיחה עם הרב הראשי הגרא"י קוק שליט"א":
"מיד עם בואי לארץ ישראל ראיתי חובה לעצמי לבקר אצל הרב קוק שליט"א, האישיות הרוחנית הגדולה, ולבקש ממנו ראיון בנושאים אקטואליים שונים עבור עתוננו.
משנכנסת לחדר ההמתנה אתה חש מיד בכובד המשקל ובפעילות הענפה של הגאון הדגול הזה בכל שטחי החיים היהודיים. אתה פוגש שם טיפוסים שונים של אנשים המצפים לפגישה עמו: רבנים, חכמים, סופרים, פרופסורים, אנשי ציבור, ראשי ישיבות, עתונאים - וכולם משתוקקים להיכנס אל הרב, האחד וסוגיא קשה בידו, האחר ושאלה מסובכת בפיו, שלישי המחפש עצה לבעיות אקטואליות שונות, וכן הלאה.
הגאון מרשים מאוד בהופעת פניו העדינות, מבטו החודר, עומק מחשבתו הרצינית - מבליטים שלפנינו אישיות מיוחדת, אישיות המופיעה לעיתים נדירות, בתקופות מיוחדות.
נועם דיבורו ויחסו הלבבי אל כל אחד, מקרינים את ענוותנותו וחמימותו. הוא בעל מידות שאין למעלה הימנו ואוהב ישראל בלב, בנפש ובנשמה. מקרב כל אדם באהבה נאמנה, ועל כולם בולטת אהבתו ללא גבול לארץ ישראל, אהבה שאין ביכולת אנוש להעריכה.
במוסרי לו פרישת שלום נערצת מתנועת המזרחי ומצעירי המזרחי בולוצלבק, בדבר יסוד בית תפילה על שמו, השיב בהערה: "הלא אין אני רֶבִּי. רק רב", ולכן אין לבו שלם עם הקמת "שטילבאך" בפולין על שמו. הבהרתי לו כי עיקר כוונתנו בפעולה זו לשאוב ממנו תורה ויראה, ובעקבות הסבר זה הסכים - למרות ענוותו - שבית התפילה יקרא על שמו" ['בשדה הראי"ה' עמ' 558 - 560].
מכתב ההמלצה לרב טכורש זצ"ל
כאמור, ימים ספורים אחר עלייתו ארצה, ביקר הגרכ"פ טכורש את מרן הראי"ה. במהלך הביקור שוחחו השניים על עניינים שונים, ובין היתר ביקש הרב טכורש מהראי"ה שיכתוב עבורו מכתב המלצה להוראה ורבנות. הראי"ה נעתר לבקשתו, ונתן בידו את המכתב הבא, שקיבלנו את צילומו מארכיון 'בית הרב':
"ב"ה, ירושלים כ"ז טבת תרצ"ג.
הנני בזה להודיע לאחינו בני ישראל בארץ הקודש בערי הקודש והמושבות ת"ו את מעלת הרב החריף ובקי המצוין בתורה ויראה ומדות תרומיות מו"ה כתריאל פישל שליט"א, בנו של ידידי הרב הגאון הישיש המפורסם לשם ותהילה מו"ה סנדר טחורש שליט"א. והנה נוסף על השמועה אשר שמעתי מכבוד אביו ידיד נפשי הרה"ג מוהרס"ט הנ"ל שי' לטובה ולמעלה על הבן החכם הרב הנ"ל שי' ראיתי שבחיו בקילוסין מגדולי הרבנים הגאונים בענייני הוראה, ומחשובי השו"ב המובהקים בענייני שו"ב, וגם אנוכי תכנתי את רוחו היקר, וכשרונותיו המצויינים, ואשמח מאוד בכלי יקר זה שבא מקרוב לאה"ק. ותקוותי חזקה שיכירנו מקומו בהדרת כבוד וברכה תבוא לרגליו בע"ה. ולאות אמו"צ בעה"ח יום הנ"ל פעה"ק ת"ו
הק' אברהם יצחק הכהן קוק".
סיפר ר' יעקב אלחנן פלאי, ממייסדי 'בית אברהם' בלודז':
פעם התארח הגאון רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל בתל אביב והתאכסן במלון "אשל". רבים באו להקביל את פניו, ביניהם הייתי גם אני. נסובה השיחה על מרן הרב קוק זצ"ל, פניתי אליו בשאלה: "יגיד נא לנו רבנו, למה עלה בגורלו של מרן הרב קוק זצ"ל לסבול סבל רב, ולהיות נרדף ונעלב מחוגים ידועים?" - הרב חרל"פ נענה ואמר: לנשמת כל צדיק וצדיק היורדת בעולם מתלווה פסוק, ופסוקו של הרב קוק היה: "קנאת ביתך אכלתני וחרפת חורפיך נפלו עלי" [תהילים סט].
['אור מופלא - מרן הרב קוק' עמ' קלט].
באדיבות המרכז התיעודי של בית הרב
ישיבת "אורות אביב"
בדרום תל אביב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
