ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- מוסדות חינוך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
חודש אדר בפתח והמורים במתח - איך יעבור השנה חודש אדר, מתוך התרוממות רוח ושמחה של מצווה, או חלילה...בדרכים להפיכת שמחת חודש אדר במוסדות החינוך, למשמעותית וככזאת המבטאת את הניצחון על האויב העמלקי ואת קבלת התורה המחודשת - תעסוק ה"קומה התורנית" השבוע.
המראָה של השנה
הרב אברהם ליפשיץ שליט"א - ראש מינהל החינוך הדתי
לפני כשנה פנה אלי ראש ישיבה תיכונית וביקש להתלבט עימי האם לבטל את מסיבת פורים של הישיבה. "בעבר", אמר לי ראש הישיבה, "היו התלמידים משתפים אותנו בתכנים, בשנה זו התלמידים מסרבים להראות לנו את תוכן ההצגה ואינם משתפים פעולה. יתרה מכך: אם לא נאפשר להם לעשות כרצונם בישיבה, הם ישכרו אולם בעיר באופן עצמאי, וחזקה שכל התלמידים והאורחים יגיעו..." הבנתי לליבו של ראש הישיבה, ומעט מהשיחה שהתפתחה בינינו, אני מבקש להעלות כאן.
כיצד קורה שבחג שעליו כותב הזוהר: "יום כיפורים הוא כפורים" (פורים "גבוה" מכיפורים), לפעמים מסיבת פורים וחלק מחודש אדר מופנים לפגיעה בצוות המורים? וכיצד בפורים "שאינו עתיד להתבטל לעתיד לבא" יש לגיטימציה ללשון הרע, ל"ירידות" על צוות המורים, לאפשרות ל"ליצנות אחת הדוחה אלף תוכחות"?
מיותר לנתח היכן התחילה ההתבלבלות, ואיפה התחיל ה"ונהפוך" של החג מאמונה ותודה גדולה לה' על "שהצילנו מידם", לחג של הוללות - אולי בשל שינוי הסדרים והכללים בחג הפורים, שהרי בכל השנה כולה יש איסור להשתכר - "שיכור שמתפלל כאילו עובד עבודה זרה"! ובפורים יש שינוי ומהפך, אולי הצטרף לכך מנהג התחפושות ועוד.
ננסה להציע שלושה כיווני מחשבה, כיצד פורים יכול להיות מתוך שמחה אמיתית גם באולפנא ובישיבה תיכונית...
א. פורים איננו רק חג שיש בו פוטנציאל להתעלות רוחנית או זמן מיוחד שמותר להתבשם בו (ולא להשתכר); אלא הוא בין היתר, מראָה של מצב האדם במשך השנה כולה - "נכנס יין יצא סוד" ובפורים מתגלה תוכו של היהודי, "מגילת אסתר" - מתגלה ההסתר. מוסד חינוכי, שבו מערכת היחסים בין מורים ובין תלמידים היא מערכת של הקשבה, של אהבה, של כבוד הדדי. ישיבה תיכונית או תיכון מקיף שבהם המורים והתלמידים יושבים במעגלי חשיבה, בלימוד משותף, וההרגשה היא של משפחה המבקשת לצמוח יחד, מן הסתם גם מסיבת פורים במקומות אלו תהיה בלי פגיעה, חלילה.
להכתרת רב פורים יש להקדים מפגש עם התלמידים ובו יובהר איך תיראה המסיבה, אבל אין די בכך. כבר ביום הראשון של שנת הלימודים, טמונה הצלחתה של מסיבת הכתרת רב פורים. האם במפגש הראשון לאחר החופשה היה מעגל ריקודים משותף של רמי"ם ותלמידים? האם הייתה שמחה במפגש ורצון לצמיחה הדדית? או חלילה להיפך... האם התלמיד ראה במורו כתובת להתלבטות אישית ולקושי אמוני? האם הר"מ לא התבייש לשתף אף הוא את הכיתה בשאלות המעסיקות אותו? אם התשובה היא כן, התלמידים לא ירצו לפגוע במורם או ברבם.
ב. יש לעסוק בלימוד מעמיק, בסוגיות האמוניות העולות מחג הפורים, בנושאים האפשריים ללימוד ורלוונטיים לעולמו של התלמיד ושלנו. למשל: הכבוד הלאומי ("ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה"), גאולה "למחצה" (אנו עדיין עבדי אחשוורוש) לעומת "גאולה שלמה" (גאולת מצרים). שם ה' לא מופיע במגילה - איך ניתן לראות את תקופתנו "בעיניים אמוניות" ועוד.
ג. במוסדות חינוך רבים הפך חודש אדר ל"חודש הנתינה לכלל ישראל", או "חודש של מבצעי חסד", בשוק פורים שותפים לא רק תלמידי הישיבה ("שמחת כרסו") אלא מוזמנת הקהילה כולה: העולים, הקשישים, גם מי שלא שייך למגזר... - "לך כנוס את כל היהודים". הרווחים אינם רק "לקופת המחזור" אלא חלקם לצדקה - "מבצע שישית" יהיה עם "הפנים החוצה", יריד צדקה - ברחובה של עיר ועוד, כדברי ה"שפת אמת" המגדיר את חודש אדר כזמן "שנתעורר רצון ונדיבות בכל איש מישראל".
אין מקום לבטל את מסיבת פורים במוסדות החינוך, חלילה. גם לא חייבים לצאת לטיול שנתי בראש חודש אדר... אפשר באהבה ובמחשבה משותפת לגלות את האורות המיוחדים שהחג מאפשר במפגש עמו. "כל זמן מאיר בתכונתו" והזמן של חודש אדר, בעבודה ובהכנה נכונה, יסייע לכולנו לגלות את השמחה הפנימית ולא את המסגרת, את הקב"ה המצוי אף בחדרו של אחשוורוש ואת הרצון לחיבור ולאהבה אמיתית עם כל אחד ואחד מישראל. שנזכה.
קשר של אהבה
הרב דוב זינגר שליט"א - ראש ישיבת "מקור-חיים"
פורים מבטא סוג של קשר עמוק וחדש בינינו לבין הקב"ה, עברנו בפורים מקשר של כפייה - "כפה עליהם הר כגיגית", לקשר של אהבה - "הדור קבלוה בימי אחשוורוש".
כך צריכה להיות ההסתכלות על פורים בישיבה התיכונית או באולפנה, הזדמנות וזכות לקשר עמוק וחדש בין הר"מ לתלמיד - מקשר המתאפיין ב'דיסטאנס' לקשר של קירבה.
אך צריך לזכור שחודש אדר ופורים אינם ימים העומדים בפני עצמם, אלא הם סוג של מבחן לנעשה בישיבה התיכונית כל השנה - התלמידים מוציאים מתוכם בפורים את מה שקיבלו החל מחודש אלול. לכן פורים דורש סוג של התכוונות מתמדת, ואם כשמורידים מתלמידים קצת את העול הם בוחרים להשחית רכוש, אז כנראה העול לא מכוון בצורה מדויקת.
בהכנה לפורים צריך להיות שיתוף פעולה עמוק ואמיתי בין ועדת פורים להנהלת הישיבה, הכולל נתינת אחריות לתלמידים. בישיבתנו הר"מים נוסעים בחודש אדר ליומיים השתלמות, והתלמידים מפעילים את הישיבה בעצמם, כולל לקיחת אחריות של התלמידים הבוגרים על הישיבה והתלמידים, והשיא הוא פורים עצמו הכולל חיבור בין הר"מים והתלמידים בסעודת פורים משותפת.
פורים וחודש אדר יכולים להיות הזדמנות לדיבוק חברים - בין מחזורים צעירים לבוגרים, ויצירת סוג של דבקות בין החבר'ה. בישיבה אנו משתמשים בביטוי - "בליץ" - בלי ליצנות, כשפועלים כך נוצרים קשרים מיוחדים בין המחזורים.
לכל השאלות המתעוררות בהקשר לחודש אדר ושמחת פורים בישיבה התיכונית כ"הכתרה" ועוד, יש תשובה אחת - אם השמחה היא שמחה מתוך עבודת ה', לא שמחה של התפרקות אלא שמחה שמשמעותה לב-טוב, קירבה ואהבה היא יכולה להעצים את החינוך שעליו אנו עובדים כל השנה. זהו מהות הקשר שיכול להיווצר בפורים בין התלמידים ובין הצוות, וזהו גם מהות הקשר שנוצר ביום זה בינינו לבין הקב"ה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
