ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- באהל אברהם
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שפירא זצ"ל
הוא גם התענין מאוד בגדולים ובצדיקים נסתרים שבדורנו ורצה להכירם.
הרבה מאוד פעמים היה מדבר על אליהו הנביא ועל גדולים שזכו ללמוד איתו. הרבה פעמים סיפר על אחיו של המהר"ל מפראג, שהיה גר בקרקא ואליהו הנביא היה לומד איתו בקביעות. סיפרו לרמ"א על כך והוא החליט לבדוק את הענין בעצמו. הוא הלך לביתו של ר' חיים אחי המהר"ל באמצע הלילה ושמע שם שנים לומדים ביחד, הוא דפק ואמר שהוא - הרמ"א - עומד מאחורי הדלת. ר' חיים הכניסו, אבל הרמ"א ראה שהוא לבד בחדר. הוא אמר לו: כבודו לומד עם אליהו הנביא? ר' חיים לא היה יכול להתחמק. הרמ"א שאל מדוע אלי הוא לא בא, הרי אני הרב של העיר? ר' חיים השיב לו (בביטוי ביידיש): "אליהו הנביא לא הולך אל אלה שיש להם שרוולים רחבים". כלומר אל רבנים בעלי מעמד רשמי.
לפעמים, היה ר' אברום ממשיך: 'נו, מה אתכם? ראיתם אותו? פגשתם אותו? מסתמא שהוא נמצא בכותל המערבי. אבל אל תחפשו אותו שם עם מעיל מכובד ומגבעת חשובה, מסתמא שהוא מסתובב שם עם כיפה סרוגה'!!!
כבר כתבתי שלפעמים ר' אברום היה מדבר בדרך של בדיחות הדעת וקשה היה לדעת אם הוא מדבר ברצינות או לא. פעמים רבות, כשהיו מזמינים אותו לאיזו שמחה, היה אומר: אני רוצה לבוא, אבל החלטה אם אבוא, אני מקבל רק לאחר שאשאל את אליהו הנביא. לאחר שאקבל ממנו רשות ללכת, אז עלי לשאול את הרבנית אם היא מסכימה. אם כן אז טוב, ואם לא, אז אפילו שאליהו הנביא אישר אני לא הולך.
קשה לדעת מה באמת מסתתר מאחורי הסיפור הזה, אבל דבר אחד ברור, הרבנית היתה חלק חשוב ביותר ברב. היא דאגה לרב ושמרה עליו יותר מעל בבת עינה, וכך היה יחסו של הרב אליה.
לאחרונה שמעתי מידיד, תלמיד חכם, שלמד בישיבה וסיפר לי על חברו שליוה את ר' אברום לאחר ברית מילה. כשהלכו למכונית, ר' אברום אמר לו: "ראית אותו? ראית אותו?" אותו תלמיד חכם לא הבין מה כוונת הרב. ר' אברום אמר לו: "את אליהו הנביא"! הוא שאל את הרב: "והרב ראה אותו"? ר' אברום ענה: "ודאי. אבל מענין שבכל ברית הוא נראה אחרת. צריך לדעת איך להסתכל כדי לראות אותו".
ר' אברום היה מחזיק מאוד מפתיחת הדלת לאליהו הנביא בליל הסדר. נהגו בביתו שכל המשפחה יוצאת בריקוד ושירה לכיוון הדלת. דומני שאמר בשם ה'נודע ביהודה' שמי שניגש לדלת מתוך אמונה גדולה ירגיש הארה גדולה.
אגב, לאחר שנהיה ראש הישיבה, והרב הראשי לישראל, הייתה דרכו בקודש, שלאחר שהיה סנדק בבריתות, היה ניגש למקום הכיבוד, מברך ברכות, ומחלק שירים. זה לא היה משהו חד פעמי, שמישהו היה יכול לומר שזה עוד מעשה צחוק לשמח אנשים, כפי שאמרנו שהיה נוהג לומר דברים מצחיקים שישמחו את השומעים, זה היה מנהג קבוע ור' אברום עשה זאת בשמחה גדולה אבל ברצינות: היה טועם מצלחת העוגיות ואומר: "תחלקו! תחלקו!". שותה מהיין או מהמיץ ומחלק לכוסות ואומר: "תשתו! תשתו!". וכן היה שואל בחורים: "קיבלת? קיבלת? תקח עוד" וכיוצא בזה. פעם שאלו אותו: מה הענין? מה זה המנהג הזה? ר' אברום השיב: "ר' חיים מצאנז (הוא האדמו"ר מצאנז הראשון, בעל שו"ת 'דברי חיים', שהיה מגאוני דורו, דור של ענקים, גם בהלכה - בנגלה, וגם בנסתר. ר' אברום העריץ אותו.) היה מחלק שיריים, ואם הוא היה מחלק, סימן שיש לזה מקור בחז"ל". איני זוכר אם הוא אמר את המקור מעצמו או בשם ר' חיים: הגמרא במסכת הוריות יג: אומרת: "חמישה דברים משכחים את התלמוד, האוכל ממה שאכל עכבר...". אמר ר' אברום: אם עכבר נגס חתיכה קטנטונת מכיכר לחם, כבר לא אוכלים את כל הככר, כי זה משפיע על האוכל וגורם לו לשכחה, אם כן, הלא מידה טובה מרובה על מידה רעה, לפחות אחד על חמש מאות, אז אם תלמיד חכם או צדיק אכלו חתיכה מהככר, כמה זה משפיע לטובה על מי שיאכל מהכיכר? (וכן כתוב בתורה: "וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך". אם תלמיד חכם טועם מהאוכל, שורה על כל האוכל ברכה, כאמור לעיל, ומתוך כך מתקיים באוכל ממנו, והסירותי מחלה מקרבך").
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.









