ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
הרב זצ"ל כותב :
"אורו של משיח יבסס את הוודאות של הטוב הגמור בהוויה בכלל, ותמלא הארץ אורה ושמחה, המרעיפות משמי שמים תמיד, ואז תבוא ההכרה שטוב להודות לה' על הרעה כמו על הטובה וגם ברוחניות..." (אורות, עמ' פו)
עם ישראל עבר ועובר משברים וטלטלות במישור החיים הגשמי ובמישור החיים הרוחני. יש הנבהלים לנוכח משברים אלה. הם ציפו שעם ישראל שהוא עם ה' יזכה לחיי שלווה ושלמות ללא טלטלות רבות וקשות. הם נזכרים בניסים המופלאים שעשה הקב"ה עם ישראל וחושבים כי הלימוד מן הניסים הוא שעם ישראל לא יסבול ותמיד הקב"ה ישדד את מערכות הטבע למענם.
היווצרות עם ישראל במצרים, השעבוד והניסים, באים ללמד אותנו כי "כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד". הקב"ה מנהיג את העולם ומגלה את שמו דרך עם ישראל בכל מצבי החיים. שם ה' מתגדל לא רק במידת הרחמים כי אם דווקא במידת הרחמים המסתתרת במידת הדין. כל הקשיים והייסורים באים כדי לבנות ולקדם את עם ישראל והעולם. אנו צריכים להתמלא באמונה כי "מפי עליון לא תצא הרעות". (איכה ג)
בדרך זו מבאר ר' אברהם אבן עזרא את הפסוק: "בנים אתם לה' אלקיכם לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת - אמר, שתדעו שאתם בנים לה' והוא אוהב אתכם יותר מאב לבן, אל תתגודדו על כל מה שיעשה כי כל אשר יעשה לטוב הוא, ואם לא תבינהו כאשר לא יבינו הבנים הקטנים מעשה אביהם רק יסמכו עליו וכן תעשו אתם."
ביציאת מצרים הקב"ה מתגלה לעולם בהתגלות מיוחדת ושלמה יותר . "ושמי ה' לא נודעתי להם". התגלות זו באה ללמד אותנו כי "אני ה' בקרב הארץ". גם הארציות וכל אשר בה, הצמצום והקלקולים, מאת ה' הם.
זוהי נקודת הסתכלות שונה על המציאות ועל חיי כל אחד ואחד. במסכת ברכות (דף ס, ב) מסופר כי "כשחלה ר' אליעזר ונכנסו תלמידיו לבקרו אמר להם חמה עזה יש בעולם, התחילו הם בוכים ור' עקיבא משחק ... אמרו לו אפשר ספר תורה שרוי בצער ולא נבכה? אמר להם לכך אני משחק. כל זמן שאני רואה רבי שאין יינו מחמיץ ואין פשתו לוקה ... אמרתי שמא ח"ו קיבל רבי את עולמו, ועכשיו שאני רואה את רבי בצער אני שמח". ר' עקיבא מלמד כיצד להתבונן על קשיים וצרות. הייסורים באים לתקן ולבנות, ואם נתבונן עליהם כך הרי אז הם יהיו קרש קפיצה למדרגה גבוהה יותר. תפיסה זו הביאה את ר' עקיבא לצחוק גם בשעה שראה מראה נורא של שועל יוצא מבית קודשי הקודשים. לא מדובר בצחוק של חידלון ואדישות לנוכח צרות, כי אם ביכולת לראות את אורו של משיח המופיע 'בתוך' ו'מתוך' הצרות. זו היא ראייה המביאה את האדם להשתדל יותר לפעול עם א-ל ולהודות כי 'כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד.'
וזה עניינה של סמיכות גאולה לתפילה: האמונה הצומחת באדם מכוח גאולת מצרים והיא המביאה אותנו להתפלל על חסרונותינו וצרותינו מתוך ידיעה כי טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
