ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- צו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם יצחק בן צביה גיטל
"צו את אהרן ואת בניו לאמר".
מתחילת הספר ועד כאן התורה פונה בענייני קרבנות אל בני אהרן, ואילו פרשה זו מתחילה בפניה אל אהרן ואחר כך לבניו. אמרו על כך במדרש (פרשה ז):
"שִׂנְאָה תְּעֹרֵר מְדָנִים וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה (משלי, י יב), שנאה שנתן אהרן בין ישראל והקדוש ברוך הוא (במעשה העגל) היא עוררה עליהם דיני דינין. אמר רבי אסי, מלמד שהיה אהרן נוטל קרבנם ופוחסו לפניהם, ואומר להם, דעו שאין בו ממש. הוא שמשה אמר לאהרן, מֶה עָשָׂה לְךָ הָעָם הַזֶּה כִּי הֵבֵאתָ עָלָיו חֲטָאָה גְּדֹלָה אמר לו, מוטב היה להן שידונו שוגגין ואל ידונו מזידים. (אהרן הודיע לישראל שאין בעגל כלום והם בכל זאת עבדוהו, ובזה הגביר מדת הדין עליהם, כי אילו חשבו שיש בו ממש יש הצדקה כל שהוא לעובדו, אבל עכשיו שהם יודעים שהוא הבל רעתם גדלה). הוא שאמר הקדוש ברוך הוא למשה, מי אשר חטא לי אמחנו מספרי (בלשון יחיד, והכוונה לאהרן) הדא הוא דכתיב (דברים, ט כ), וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף ה' מְאֹד לְהַשְׁמִידוֹ וגו'. ר"י דסכנין בשם ר' לוי, אין לשון השמדה הכתוב כאן. אלא לשון כילוי בנים ובנות, וכו'. וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה תפלה שנתפלל משה עליו (משה בתפילתו כסה על פשעי אהרן והקדוש ברוך הוא קרבו). ומה נתפלל משה עליו? ר' מנא דישאב ור' יהושע דסיכנין בשם ר' לוי, מתחילת הספר ועד כאן כתיב, וְעָרְכוּ בְּנֵי אַהֲרֹן וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא, הבור שנואה ומימיה חביבין? חלקת כבוד לעצים בשביל בניהן דתנינן תמן כל העצים כשרים למערכה חוץ משל זית ושל גפן (עצים אלו שעושים פירות חשובים אסור לכרותם לעצי המערכה) ולאהרן אי אתה חולק לו כבוד בשביל בניו? (כי אם בניו מוזכרים משמע שהם חשובים, ואם כן אהרן צריך לזכות לפחות בגללם) אמר לו הקדוש ברוך הוא, חייך שבשבילך אני מקרבו, ולא עוד, אלא שאני עושה אותו עיקר ובניו טפלים צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר".
כבר שאלו, מדוע מתבטאת חשיבותו של אהרן דוקא במצות תרומת הדשן וסילוק האפר מעל גבי המזבח. ואם כי בודאי עבודות חשובות הן אשר רק הכהנים רשאים לעשותן, בכל זאת נראה שעבודה בגוף הקרבנות עדיפה מעבודת הכנה והכשר למעשה הקרבנות. ועוד, הוצאת הדשן הינה עבודת ניקוי שנאמר עליה, "ופשט את בגדיו... והוציא את הדשן" ופירש רש"י: "אין זו חובה אלא דרך-ארץ שלא ילכלך בהוצאת הדשן בגדים שהוא משמש בהן תמיד. בגדים שבִּשל בהן קדרה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו לכך ולבש בגדים פחותים מהן". משמע שהקרבת הקרבנות עדיפה שנחשבת כמזיגת הכוס לרבו. אמנם, אפשר לומר שכשם שחטאו של אהרן לא היה בגוף מעשה הקרבנות אלא בגרימה לעבירה חמורה יותר אצל ישראל, אף הריצוי של הקדוש ברוך הוא אליו היה במעשה הגורם את העבודה ולא בעבודת הקרבן עצמו. אולם נראה מהמדרש שאין זו הגבלה לקירוב אהרן אלא אדרבה כבוד עבורו.
אלא נראה, דאיתא התם במדרש (ט, ג):
"מעשה בר' ינאי שהיה מהלך בדרך, וראה אדם משופע ביותר (לבוש נאה מאד ונראה תלמיד חכם) אמר לו, תשגיח רבי לסעוד אצלנו. הכניסו לביתו האכילו והשקהו. בדקו במקרא משנה וגמרא ולא מצאו בכלום. אמר לו בסוף הסעודה, ברך ברכת המזון. אמר לו, יברך ינאי בביתו (הוא היה עם הארץ שלא ידע אפילו שצריך לקרוא לר"י בתואר רבי) לפי שלא ידע לברך. אמר לו ר"י, אתה תדע לחזור על מה שאומר לך? אמר לו, כן. אמר לו, אמור, אכל כלב סעודתו של ינאי. (כמבואר במסכת שבת קנה), יוֹדֵעַ צַדִּיק דִּין דַּלִּים (משלי כט, ז) יודע הקדוש ברוך הוא שמזונות הכלב מועטים על כן משהה אכילה שבמעיו שלשה ימים. הקדוש ברוך הוא מרחם על הכלב, והוא מפרנסו בחסד. אף אותו אדם אכל אצל ר"י בלא שום זכות אלא ככלב בחסד) וכו', אמר לו ר"י, במה זכית לאכול על שולחני? אמר לו, מימי לא שמעתי דבר רע והשבתי לאומר. ולא ראיתי שני אנשים מתכתשים ביניהם ולא עשיתי ביניהם שלום. אמר לו ר"י, כל כך דרך ארץ יש בך וקראתיך כלב? עליך אמר הפסוק, ושם דרך אראנו בישע אלהים המעריך דרכיו ומחשב מה עליו לעשות יראה בישע אלהים. דאמר ר' ישמעאל בר רב נחמן, כו דורות קדמה דרך ארץ לתורה הדא הוא דכתיב (בראשית, ג כד), לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים. דֶּרֶךְ זו דרך ארץ, ואחר כך עֵץ הַחַיִּים זו תורה".
כדי שהאדם יגיע לעץ החיים עליו לשמור את דרך הארץ. דרך ארץ היא המכשירה את העולם לתורה ועל כן קדמה לה עשרים ושש דורות. זוהי זכותו של אותו אדם שלמרות שאינו במקרא משנה ותלמוד יש לו חלק בתורה על ידי דרך ארץ שבו - בהכשרתו את העולם להיות טוב יותר. הוא שאמר הכתוב, מורשה קהלת יעקב לכל ישראל יש חלק בתורה, או בלימודה, או בהכשרתה, ובמידה מסוימת האחרון חשוב יותר מהראשון. אף אהרן שחשיבותו בבניו באשר הוא הגורם להם נמצא שהוא בגדר מכין את הכהונה ולפיכך זכה שהכנת והכשרת המזבח תעשה על ידו. ויש להוסיף, מפני מה זכה אהרן לכהונה ולא משה? לפי מה שנתבאר בדברינו (פרשת שמות, ולקמן בפרשת שמיני), משה רבינו הינו מדת הדין ואהרן מדת החסד, ומשרתי ה' הבאים לכפר על העם צריכים לנהוג במדת החסד דאם לא כן לא תמיד יתקבל קרבנם לרצון לפי שיתכן שלפי מדת הדין אינם זכאים לרחמי הבורא ורק מדת החסד של הקדוש ברוך הוא היא המקבלת אותם ברחמים. אהרן שהיה רודף שלום ואוהב שלום שהטיל שלום בין איש לאשתו ובין איש לרעהו ועל ידי כך קרבם לה', ראוי להיות אבי הכהנים מפני שתכונה בסיסית זו עוברת לבניו אחריו ולפיכך הם בלבד ראויים לעבודת המקדש במקום ישראל. נמצא שכל זכותם של הבנים לכהונה נובעת מאביהם אהרן, שהוא הכשירם לכך. לכן דוקא במצות ההכנה והכשרת המזבח באופן מעשי בתרומת הדשן והוצאת הדשן אהרן הכהן הוא שנצטווה ובניו נטפלים אליו.
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בחנויות הספרים או בטלפונים: 9972675 02. 7507159 050. או באימייל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
