ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אשרי עין ראתה את המקדש על מכונו וכהנים בעבודתם. אך מה משמעותו של מעמד הכהונה בדורנו?
לעורר את הכהנים!
הרב מנחם מקובר שליט"א - ראש ארגון 'והראנו בבניינו'
נאמר בתורה לגבי קדושתם הכהנים: " וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך כי קדוש אני ד' מקדשכם" (ויקרא כ"א). מלשון הפסוק משמע שקדושת הכהנים מקורה בעובדה שהם מקריבים קרבנות, הנקראים בשם "קרבני לחמי לאשי" (במדבר כ"ח). עבודתם בקודש, קירבתם אל מעון השכינה, ואכילת בשר הקדשים גורמת לכהנים לטהרה מיוחדת המבדילה אותם מתוך כלל ישראל. מעלתם גורמת להשראת הקדושה בקרב ישראל, כדברי ה'אור החיים' הקדוש: "כי באמצעות קדושת כהן הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו בתוכינו ומקדש אותנו , ואם אין כהן אין עבודה ואין מקדש ואין שוכן".
קדושה זו באה לידי ביטוי ביחס כלפי הכהנים, כדברי רש"י (ויקרא שם) : "נהוג בו קדושה לפתוח ראשון בכל דבר ולברך ראשון בסעודה". כיוון שהכהנים הינם ראשונים בקודש, יש לנהוג בהם מנהג ראשית, לכבדם ולהוקיר את מעמדם.
באופן דומה זכו הכהנים גם בכ"ד מתנות כהונה, אולם זאת דווקא מתוך ערעור על קדושת מעמדם, וכך אומרים חז"ל בספרי: "לפי שבא קרח וערער כנגד אהרן על הכהונה בא הכתוב ונתן לו כ"ד מתנות כהונה בברית מלח עולם". מתנות אלו כוללות: בשר קרבנות, בכורים, חלה, תרומת מעשר ועוד - עניינם הוא תרומת הקודש של כל אדם מישראל אל יסוד הקדושה בדמות הכהנים קדושי ד'. על כך אומר רש"י (בבא קמא ק"י): "כל המקיימן... כאילו קיים כל הקרבנות שניתנה בהן ברית מלח". דהיינו: כל אותן מתנות וכיבודים אל קהל הכהנים הינם היוצרים את תשתית השראת השכינה בעם ישראל.
אמנם כיום בהיותנו עדיין במציאות פגומה, בה אין מקדש ואין עדיין טהרה, ביכולתנו עדיין לקיים את היחס המיוחד אל משרתי ד'. כך פסק המשנה ברורה (סימן ר"א): "לפתוח ראשון - בקריאת התורה ולברך ראשון בסעודה בברכת המוציא ובברכת המזון, וכן להוציא בקידוש ד'וקדשתו' הוא לכל דבר שבקדושה . וכתבו הפוסקים דבכלל לפתוח ראשון הוא להיות ראש המדברים בכל קבוץ עם... ועיין במגן אברהם שמצדד: "דהלימוד מ'וקדשתו' הוא דאורייתא... ומכל מקום אם הכהן רוצה לחלוק כבוד לאחר בכל זה רשאי, ורק בקריאת התורה אינו יכול למחול... וצריך עיון למה אין נזהרין עכשיו להקדים לכהן לכל הנך מילי [לכל אותם הדברים]".
פן נוסף אותו יש להאיר בקצרה: מרן החפץ חיים עורר על חשיבות לימוד הכהנים את הלכות המקדש והעבודה, מתוך מטרה להכינם לשעה היעודה בה יזכו לשמש קודש בבית ד'. דומני שמן הראוי לעורר את הכהנים אל תפקידם הנשגב, והגיעה העת לייסד שיעורים לכהנים בהם יוכלו ללמוד את הלכות העבודה כדי להתכונן ליום הנשגב - יום חידוש העבודה בחצרות בית ד'.
אהבת הכהנים
הרב אברהם נחשון שליט"א - רב הקהילה הדתית-לאומית באלעד
זה שנים מפליאה אותי הברכה המקדימה לברכת כהנים: "אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וציוונו לברך את עמו ישראל באהבה", כיצד יכולים כל הכהנים לומר 'באהבה', האם כל הכהנים אכן אוהבים את ציבור המתפללים? האם כולם נוחים לבריות?
המגן אברהם מצטט את דברי הזוהר הקדוש האומר כי כל כהן שאינו אוהב את עם ישראל או שאין העם אוהב אותו לא ישא את כפיו. והוסיף ערוך השולחן שלכן בשעת ברכת כהנים יקבל עליו כל כהן לאהוב את הציבור, וכן הציבור אותו, ופתרון זה הוא לזמן ברכת הכהנים עצמה. כתוספת לדבריו ניתן לומר, ששבט הכהונה הוא מצאצאיו של אהרן הכהן, שהוא אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. קדושתו של אהרן שמוזכרת בברכה כוללת בתוכה את אהבת הבריות, את החסד כלפיהם, ואת החיוך והסבלנות במפגש עמם, ואהבה זו מאפיינת ומהווה כיוון חיים מרכזי של שבט הכהונה.
אך עם ישראל אינו חי רק עכשיו ובהווה, 'כי לישועתך קווינו כל היום ומצפים לישועה' - אומרים אנו שלוש פעמים ביום. שבט הכהונה ממתין לשעת הכושר בה יוכל להקריב קורבנות ולעבוד בבית המקדש. סדר קודשים וסדר טהרות שרובם המוחלט אינם מעשיים היום, והם עתה בבחינת דְרוש וקבל שכר, עתידים להפוך להלכות מעשיות יום-יומיות, שעליהן יהיו הכהנים מופקדים. הצפייה לעתיד, ההכנה הנפשית הנדרשת, יחד עם לימוד התורה המתאים, גם הם אמורים לעמוד בכיווני החיים של שבט הכהונה.
ניתן למצוא קשר בין שני המאפיינים, בין האהבה ובין הצפייה לגאולה , וזה בעקבות התובנה ששבט הכהונה הוא שבט כלל ישראלי. הכהנים נמצאים במקדש, פוגשים את כל עם ישראל, מקריבים את קורבנותיו, ומתפללים עבורו. הכהנים פוגשים אנשים בעלי דעות שונות והפוכות, אנשים בעלי אינטרסים מנוגדים, והיותם "עובדי צבור" מחייבת אותם לסבלנות, לאמפטיות, לסלחנות, ולאהבה. "ואשי ישראל ותפילתם מהרה באהבה תקבל ברצון".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
