ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
לפני כמה חודשים היתה מריבה ביני לבין ההורים של אשתי. מאז, ביקשתי ממנה שלא לבקר אותם ולא לענות להם לטלפונים. זמן קצר היא עמדה בכך אבל אח"כ טענה שאיננה יכולה להמשיך. לי זה גורם לכעס, מפני שזכותי כבעל לבקש ממנה בקשה זו. היא בוכה וטוענת שאני שובר אותה. אני חש שהיא לא רגישה לשמירה על הכבוד שלי, והרי אשה חייבת בכבוד בעלה יותר מכבוד הוריה.
תשובה:
בשאלתך נגעת בהרבה נקודות, אשתדל להתיחס לכולן. בראשונה, המריבה בינך לבין משפחת חמיך. בעקרון, אין מצב של מריבה, מפני ש"חייב אדם בכבוד חמיו וחמותו" (שו"ע יו"ד, ר"מ). אמנם המצוה היא מדרבנן, אבל זוהי הנחיית חכמים. לכן, גם אם יש לך ביקורת עליהם, אין להגיב בכעס, בצעקות וכד'. אני יודע שיש מקרים סבוכים יותר, אבל לכל מצב יש פתרון. העיקר, לא להגיע למריבה.
ענין שני - התגובה, ההחלטה שלא לבוא אליהם לביקורים. כאשר אדם טועה, אי אפשר לתקן טעות אחת בעזרת טעות נוספת. כל טעות היא סטיה לדרך ללא מוצא. התיקון הוא לצאת לדרך בריאה וטובה, ולא להתחפר עמוק יותר בדרך ללא מוצא. הורים רשאים להעניש ילדים, אבל ילדים אינם רשאים להעניש את הוריהם, "כדי ללמד אותם לקח!" אפשר להחליט לבוא לביקורים קצרים יותר, או לא להעלות נושאים שנויים במחלוקת. לא יתכן שזוג ינתק קשר עם הורים, ודאי לא בהחלטה של אחד מבני הזוג, ועוד יותר כאשר מדובר בבן הזוג שהוא החתן שלהם. לעיתים, כאשר המצב אצל ההורים באמת בלתי נסבל, כמו יחס מזלזל ומשפיל, מילים בוטות כלפי הילדים, יש אפשרות לקבל החלטה משותפת, של הבעל והאשה, להמנע מביקורים לפרק זמן. אך כאמור, רק בהסכמה ורצון של שני בני הזוג.
נקודה שלישית, כעסך על אשתך. כאשר רחל אמנו מבקשת בנים מיעקב, נאמר (בראשית ל'): "ויחר אף יעקב ברחל". במדרש רבה (בראשית ע"א) מעבירים חכמים ביקורת על תגובתו של יעקב, ומציינים, שבאברהם נאמר "וישמע אברם לקול שרי" (בראשית ט"ז) והוא נקרא חכם. לעומת זאת, יעקב מגיב בכעס, ועל כך אומר לו הקב"ה: "כך עונים את המעוקות? חייך שבניך עומדים בפני בנה", אם כן, לעולם אסור לבעל לכעוס על אשתו. ובמיוחד הסיבה שהנך מזכיר, שאשה חייבת בכבוד בעלה, ואתה מרגיש שאשתך לא שומרת על כבודך, ומדויק יותר, אינה מגבה את החלטותיך. אשאל אותך שאלה: אם תמשיך לכעוס על אשתך, מה אתה סבור. האם בעקבות זאת היא תכבד אותך יותר, או שמא, ככל שיתמיד הכעס, תזכה ממנה לפחות ופחות כבוד. אני מפנה אליך את השאלה, כדי שתראה להיכן מובילה תגובה לא הולמת. אין כוונתי לומר שעליך להפסיק לכעוס, כדי שהיא תוכל לחזור ולכבד אותך, מפני שגם דרך זו שגויה, שהרי אדם צריך לברוח מהכבוד ולא לפעול כדי שיכבדוהו. כאמור, באתי רק להעמידך על האמת, כדי שתוכל לראות את התוצאות השליליות של תגובתך.
מניתי כמה לאוין: לא לריב עם ההורים, לא לתקן טעות בעזרת טעות נוספת, לא לנתק קשר עם הורים בהחלטה של אחד מבני הזוג, לא לכעוס על אשתך.
זה הזמן לשאול: מה כן לעשות? הכל נפתר בתקשורת זוגית, מתוך הבנה שבעל ואשה הם שווי ערך, ואין לאיש זכות לכפות על רעהו מעשה שאינו מסכים עימו. יתכן שבמצב שנוצר יקשה עליכם לנהל שיחה רגועה בשניים, ואז עדיף לשוחח בשלשה, או בארבעה, עם חברים, בני זוג, אשר יסייעו לכם לנווט את השיחה לאפיק חיובי ובונה, לנתח את האירועים לאחור ולהחליט יחדיו על דרך לעתיד. לבחור בדרך כזאת אשר תהיה אפשרית לשניכם ללכת בה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
