ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל" (א' א).
ראשונים ואחרונים כבר עמדו על הקשר הלשוני בין ספר דברים לבין ספר ירמיה הפותח גם הוא בלשון דומה: (האברבנאל מונה עשרה קשרים בין משה רבנו לירמיה הנביא).
"דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֶּן חִלְקִיָּהוּ ... אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יְקֹוָק אֵלָיו ... וַיְהִי דְבַר יְקֹוָק אֵלַי לֵאמֹר" (ירמיה א' א-ד).
השבוע נעיר ונעורר את הדיון בנקודה נוספת עקרונית הקשורה לקשר שבין תורת משה ודברי הנבואה.
אחד מיסודות האמונה הוא הודאות כי יחד עם תורה שבכתב ניתנו למשה רבנו גם עקרונות תורה שבע"פ והדרכים הנכונות לדרוש את התורה שבכתב. בלשון חז"ל במדרש ההלכה: "מה ענין שמיטה אצל הר סיני והלא כל המצות נאמרו מסיני אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולם נאמרו כללותיהם ודקדוקיהם מסיני" (ספרא בהר פרשה א).
לכן גם ברור כי: "משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה" (אבות פרק א מ"א). יש שרשרת קבלה רצופה ממשה רבנו ועד לימי חז"ל, אנשי כנסת הגדולה וממשיכי דרכם.
מה שחסר לנו בדרך, לכאורה, הוא תיעוד של עיסוקם של הנביאים בדרישת התורה בכתב ושבע"פ. אחד הגורמים לאי העיסוק בסוגיא זו הוא הדומיננטיות של דברי הרמב"ם (יסודי התורה פ"ט) הקובע כי אין לנביאים סמכות בעניני הלכה. (אומנם ראשונים אחרים חולקים עליו, עיינו אגרות הראי"ה קד).
בדברינו הבאים ננסה לסגור פער זה באמצעות נבואותיו של ישעיה.
עיון בפרקים הראשונים של ספר ישעיהו מגלה כי גם נבואתו המפורסמת בתחילת ספרו מוגדרת כ"דבר" וז"ל:
"הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם" (ב' א).
הפסוקים הבאים בנבואה זו, עוסקים בירושלים כמרכז הרוחני של העולם כולו. כבר הוכחנו בדברינו לפרשת שופטים תשס"ג כי ישעיה דורש בנבואתו את הפסוקים בספר דברים העוסקים בירושלים כמרכז הרוחני של עם ישראל.
הפרשיה הבאה בספר דברים היא פרשית המלך העוסקת בשלשת האיסורים המיוחדים לו.
גם ישעיה ממשיך לדרוש את ספר דברים ועוסק בענינים אלה וז"ל :
"וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ כֶּסֶף וְזָהָב וְאֵין קֵצֶה לְאֹצְרֹתָיו וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ סוּסִים וְאֵין קֵצֶה לְמַרְכְּבֹתָיו: וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ אֱלִילִים לְמַעֲשֵׂה יָדָיו יִשְׁתַּחֲווּ לַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו" (שם ב' ז-ח).
הדמויות המופיעות בהמשך נבואת ישעיה: "גִּבּוֹר וְאִישׁ מִלְחָמָה שׁוֹפֵט וְנָבִיא וְקֹסֵם וְזָקֵן" (ג' ב) גם הן מופיעות בספר דברים בהמשך פרשיות שופטים וכי תצא.
לסיום דברינו נביא הוכחה נוספת.
בהמשך ספר דברים, בתחילת פרשת כי תצא, נמצאת אחת הפרשיות הכאובות יותר בתורה, פרשית אשת יפת תואר (דברים כ"א י-יד) גם אותה דורש ישעיה בנבואתו:
"בַּיּוֹם הַהוּא יָסִיר אֲדֹנָי אֵת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים וְהַשְּׁבִיסִים וְהַשַּׂהֲרֹנִים:... מְתַיִךְ בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ וּגְבוּרָתֵךְ בַּמִּלְחָמָה: וְאָנוּ וְאָבְלוּ פְּתָחֶיהָ וְנִקָּתָה לָאָרֶץ תֵּשֵׁב: וְהֶחֱזִיקוּ שֶׁבַע נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר לַחְמֵנוּ נֹאכֵל וְשִׂמְלָתֵנוּ נִלְבָּשׁ רַק יִקָּרֵא שִׁמְךָ עָלֵינוּ אֱסֹף חֶרְפָּתֵנוּ" (שם ג' יח-כו ד' א).
מבעיית ה"נשים המקושטות" בצד האויב לוקח אותנו ישעיה בדרשתו אל בעיית ה"נשים המקושטות" ליד מחנות הצבא של עוזיה (ביאור הענין יופיע בהרחבה ברצות ד' בספרי "צפנת ישעיה").
אם כך, ניתן לדמיין את הנביא ישעיה מחזיק בידיו את ספר דברים ומתוך עיון בפרשיותיו משמיע לעם ישראל את דברי נבואתו.
הבה נתפלל כי בזכות דרישתנו בדברי התורה נזכה גם להתחדשות הנבואה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
