ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רבקה בת יעל
האם www.mikdash.gov.il יהיה שם אתר האינטרנט של בית המקדש השלישי כשיבנה? מה יהיה היחס לשאלות sms לכהן תלמיד חכם בהלכות קנים הסבוכות, ובכלל - איך יראה בית המקדש השלישי?
לשלב האמצעים החדשים!
הרב בניהו ברונר שליט"א, רב קהילה בקריית אתא וראש כולל לדיינות "כרמי משפט"
אנו מצפים לבנין בית המקדש שייבנה במהרה בימינו אמן. הפרטים המרכזיים הנוגעים למידות הבית, כלי המקדש, בגדי כהונה ועוד, כתובים במשנה ובתלמוד ובספרי עבודה וקרבנות במשנה תורה לרמב"ם, ומתוך לימוד עמוק נוכל להכריע כיצד ליישמם במקדש השלישי.
במקביל עלינו לתכנן כיצד ישולבו האמצעים החדשים שניקרו לפנינו בעת החדשה בבנין המקדש, ואביא מספר דוגמאות:
א. כיצד ישולבו מערכות מחשוב בבית המקדש השלישי? הרי ניתן לארגן את משמרות הכוהנים והלווים דרך תוכנת מחשב. חישוב כמות הקרבנות, סדר הקרבתם, סידור תור הבאים עם קרבנות חובה ונדבה ועוד.
ב. האם למקדש יהיה אתר אינטרנט ? באתר יהיה דיווח על הנעשה במקדש, הסרטה בשידור חי של הקרבת קרבנות. האם מותר להציב מצלמות בעזרה מול המזבח או בהיכל שיצלמו את הטבת הנרות במנורה או הקטרת הקטורת? מה הדין לגבי הסרטה אוטומטית של החלפת לחם הפנים בשבת או עבודת הכהן הגדול בקדש הקדשים ביום הכיפורים?
ג. האם כדאי לייזום חברות ביטוח שיספקו קרבנות לחוטאים , שלא יצטרכו להביא את הקרבן מביתם? סוכן של החברה ימתין לחוטא ליד המקדש עם הקרבן הנדרש, אדם שיחטא פעמים רבות יצטרך לשלם פרמיה גבוהה יותר. ניתן יהיה כמובן גם להזמין קרבנות חובה ונדבה דרך האינטרנט על ידי חברות פרטיות אולי דרך האתר של בית המקדש.
ד. האם בבית המקדש ניתן להשתמש במזגנים לחימום או קירור, האם מותר להתקין מערכת חימום מתחת לרצפות, הרי הכוהנים עובדים יחפים?
ה. מה דין אפיית לחם הפנים או שאר מנחות (טיגון, אפיה) במיקרוגל או תנור חימום וכדומה?
ו. האם כדאי להציב שעונים בבית המקדש עם מערכת צלצולים שתודיע על זמן עלות השחר ושקיעת החמה?
ז. סממני הקטורת ועוד רכיבים בבית המקדש טעונים מדידה מדויקת, האם ישתמשו במשקלים אלקטרוניים , והיכן יציבו אותם?
ח. האם מערכות התאורה בבית המקדש יפעלו על חשמל , מהו סוג המנורות, תאורה פנימית, חיצונית איך וכיצד?
ט. כיצד תראה תזמורת הלויים בבית המקדש, באיזה כלים ישתמשו? האם ניתן להוסיף על הכלים המופיעים בהלכות כלי המקדש?
י. האם סביב המקדש יהיו מגרשי חניה לכוהנים, האם לכהן הגדול תהיה חניה מיוחדת? וכן חניה לבאים עם קרבנות. לעולי הרגל תדאג עירית ירושלים שתצטרך להרחיב את מגרשי החניה הקיימים.
כל שאלה משאלות אלו ועוד רבות אחרות מזקיקות עיון מיוחד ומקיף. מעבר להכנת כלי המקדש ובגדי הכהונה שהם ליבו של המקדש, יש לייחד מקום לעיון בשאלות אלו.
בנין המקדש יכול להיות קרוב אלינו, מקום המקדש כבר בידינו, עם ישראל חזר לארצו, יש לנו את הממון ובעלי הכישרונות והמקצועות שיכולים להרים את הפרויקט הגדול הזה, מה שחסר לנו זה הרצון הלאומי לבטא את הקדושה הצפונה בעמנו הגדול. כשעם ישראל יחפוץ בכך, נוכל להוציא מהכוח אל הפועל רצון גדול, ואז נצטרך לתת תשובות לשאלות המעשיות שיעמדו לפנינו.
שדרוג בית המקדש השני
הרב מנחם מקובר שליט"א, ראש ארגון "והראנו בבניינו" לקידום תודעת המקדש
שנה נוספת חלפה ואנו עדיין במציאות של שיממון וחורבן. שנה נוספת בה עלינו להתאבל ולקונן, לשקוע ביגון של אבלות על מציאות המקדש הרוממה שנגוזה לפני קרוב לאלפיים שנה.
אולם - מתוך החושך מבקיע האור. עלינו להיחלץ חושים, ומתוך הקדרות והתוגה לחוש את עוצמת חסרון המקדש, ולהתעורר בכיסופים וכמיהה לבניינו במהרה.
הבה ננסה להעפיל על כנפי רוח, להינשא על כנפי הדמיון, ולחזות לנוכח עינינו את המקדש המיוחל. כיצד הוא יראה, מה יתחדש בו, וכיצד ייראו אורחות חיינו?
הנביא יחזקאל מלמדנו בחזיון נבואי את תבנית הבניין העתיד (פרקים מ-מז). הנבואה אמנם מאד מפורטת, אולם גם מאד סתומה. כך כותב הרמב"ם בתחילת הלכות בית הבחירה: "בנין שבנה שלמה כבר מפורש במלכים, וכן בנין העתיד להבנות אף-על-פי שהוא כתוב ביחזקאל אינו מפורש ומבואר ואנשי בית שני כשבנו בימי עזרא בנוהו כבנין שלמה ומעין דברים המפורשים ביחזקאל".
דהיינו: תבנית בניין העתיד הוא כנבואת יחזקאל הנביא, אולם כיוון שמבנה הבית סתום, הרי שתבנית המקדש המחייבת היום הינה כפי הבית השני, שהינו שילוב בין מבנה הבית הראשון ותוספות מבוארות ממבנה הבית העתיד לבא.
כיוון שבניית המקדש הינה מצוות עשה המוטלת על שכמנו (מצוות עשה כ' בספר המצוות לרמב"ם), הרי שתבנית הבניין תהא בתחילה כפי הבית השני, ואחר-כך נזכה בחסדי ד' לשדרוג הבית כתבנית מקדש יחזקאל הנביא. יש לזכור כי לגבי תבנית מקדש העתיד רבו השיטות בקרב הפרשנים, ומן הראוי ללמוד ולהעמיק הן במבנה הבית השני (שהינו הלכה למעשה), והן בתבנית בניין הבית השלישי לשיטות השונות. וכך אומר רש"י בביאורו לנבואת יחזקאל: "ילמדו ענייני המידות מפיך שידעו לעשותם לעת קץ".
תוספות וחידושים - לא אחת אני נשאל לגבי חידושי הטכנולוגיה השונים ושילובם במבנה הבית העתידי. כשם שנאמר במדרש: "אמר ריש לקיש: לא היה העולם ראוי להשתמש בזהב, ולמה נברא? בשביל בית המקדש" (בראשית רבה פרשה ט"ז), כך ניתן לומר לגבי שכלולי זמנינו: כל יעודה של הטכנולוגיה המודרנית הינו עבור פאר בית מקדשנו. כל שכלול אשר יוכל להשתלב במסגרת המבנה, ללא מניעה הלכתית, יתקבל בברכה! זאת כפסיקת הרמב"ם: "ומצוה מן המובחר לחזק את הבנין ולהגביהו כפי כח הציבור, שנאמר: "ולרומם את בית אלהינו". ומפארין אותו ומייפין כפי כחן, אם יכולין לטוח אותו בזהב ולהגדיל במעשיו הרי זה מצוה" (הלכות בית הבחירה א, י).
כך, לדוגמא, ניתן ליישם שיטות בניה מתקדמות ומפוארות, אמצעי תאורה, חימום תת קרקעי, מערכות צילום ומעקב למיניהן וכד'. אולם נושאים הקשורים להלכות העבודה לא יוכלו להשתנות, כגון: עצים למזבח, אש המזבח, מצוות השחיטה ויתר שלבי הקרבת הקרבן, וכד'.
אם כן - עינינו צופיות אל מקדש העתיד, שנזכה בע"ה לפסוע בחצרותיו במהרה, שיהא פאר המבנים בעולם בגדלו ומהותו. זאת בשכלולים הטכנולוגיים שבו, ובעיקר - ברום קדושתו וגילוי השכינה שבו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
