ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יעל בת רבקה
אף על פי כן, בוודאי שניתן וצריך להסביר בשיטה הגיונית, המבוססת על דברי חז"ל והסברי הראשונים והאחרונים, את האיסורים שחכמים הטילו בנושא זה.
חכמים גזרו על יינם שמנם ופתם של עובדי כוכבים. כמבואר בגמרא:
"גזרו על פתן ושמנן משום יינן, ועל יינן משום בנותיהן" (שבת דף יז ע"ב).
יש להוסיף על רשימה זו גם את "השלקות" (בישולי עכו"ם, ע"ז לז ע"ב) "משום בנותיהם" פירושו כי אכילה משותפת גוררת קירוב דעת.
התוצאה הישירה של סעודה משותפת עם שאינם יהודים, תגרור מיידית בעיית נישואי תערובת הגורמת התבוללות כמבואר בתורה. סוגיא זו הטרידה מאוד את חז"ל (עיינו בדברינו לפרשת ואתחנן תש"ע), שרצו למנוע שתיה ואכילה עם שאינם יהודים, לכן נגזרו גזרות אלה.
יש דברים שנגזרו ויש דברים שנאסרו מחשש שהם מעורבים בדבר אסור.
נפרט עתה בקצרה, כיצד נקבעו הלכה למעשה הכללים בנושא זה.
הגזירה על השמן בטלה,כיון שהציבור לא עמד בה.
הגזרה על היין היא החמורה ביותר. (עיינו בשות במראה הבזק ח"ז, יצא ממש בקרוב בענין מעמדו של אינו שומר מצוות בנושא זה).
פת עכו"ם, נאסרה רק כשמדובר בפת שנאפתה בביתו הפרטי של הנכרי. פת שנאפתה במאפיה לא נאסרה.
בישולי עכו"ם אסורים רק בדבר שנאכל מבושל והוא חשוב = "עולה על שלחן מלכים".
מוצרי חלב: בחמאה כלל לא אסרו, בגבינות קשות המנהג להחמיר גם במקום שאין חשש איסור (שלא כדעות המיקלות).
חלב עכו"ם מבהמות כשרות נאסר בגלל חשש שמא עירבו בו חלב מבהמות שאסורות באכילה. לכן במקום שברור שלא נתערב חלב מבהמות אסורות (כגון שיהודי ראה החליבה, גם בעקיפין או במקום שהדבר אסור על פי חוק) לא אסרו.
מהו המכנה המשותף לכל ההלכות הללו שנקבעו על ידי חכמים? ניתן להסביר כי ככל שהמוצר יסודי יותר ונצרך יותר, חכמים לא אסרו. לכן השמן (שהיה תמיד "מוצר יסוד") לא נאסר, פת עכו"ם של פלטר (מאפיה) לא נאסרה, חמאה וחלב לא נאסרו. גבינות מיוחדות, מאכלים מיוחדים, פת מיוחדת שנאפתה בביתו של הנכרי, כן נאסרו.
חכמים רצו להרחיק יהודים משאינם יהודים, אבל הם גם ידעו שאי אפשר לאסור "מוצרי יסוד" שאין בהם חשש איסור.
בימנו, הפכו החומרות בהלכות אלה, כגון ההקפדה שלא לאכול אבקת חלב נכרי (מה שקשה מאוד למצא לו מקור הלכתי) עניין משמעותי מאוד הגורם להפרדה בין יהודים. יהודים אינם אוכלים אחד עם השני ונמנע מצב של "קירוב דעת" בתוך עמנו. אם נוסיף גם את המגורים בישובים נפרדים, שכונות נפרדות, בתי ספר נפרדים, יחידות נפרדות בצבא ועוד, הדיבורים על "כלל ישראל" וכוחו של ציבור מפסיקים להיות משמעותיים, לצערנו.
כמה התרחקנו מכוונתם של חז"ל ורבותינו כשקבעו הלכות אלה!
הבה נתפלל, דווקא בימים אלה של "אני לדודי ודודי לי", והרי כלל ישראל וקודשא בריך הוא חד הוא, ו"איש לרעהו ומתנות לאביונים", לקירוב לבבות בין אחים וידידות בין בני ברית.
הסליחה בימי הדין מובטחת רק בהתכללות עם כל הציבור.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
