ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
שאלה: לפני כשלושה חודשים השארנו את הילדים ישנים בבית, ויצאנו לכמה דקות, מתוך בטחון שלא יתעוררו. אחד הילדים התעורר, וכאשר שם לב שאנו לא בבית בכה וצעק והעיר את שאר הילדים. חזרנו "לחגיגה". כמובן שקבלנו על עצמנו שלא להשאירם בלא שמרטף, אבל זה לא כל כך עזר, וכבר תקופה שהילד נמצא בחרדה. כל פעם הוא שואל אותנו, אבא ואמא, אתם הולכים? תעזבו אותי לבד? אנו חוששים שזה פגע בביטחון שלו.
תשובה: אחת הנטיות של הורים היא, לחוש רגשות אשמה כלפי ילדיהם. בעקרון, רגשות אשמה יש בהם צדק, אבל כמו לכל נטיה, צריך לשים להם גבולות. גם כאשר אדם נכשל ועובר עברה, יש לנו את ימי חודש אלול, לרחמים וסליחות, ואחר כך את ראש השנה ויום הכיפורים, כדי לנקות את עצמנו מהרבב שדבק בנו בעבר, ולפתוח דף חדש בחיינו. כך גם בכשלונות שלנו כהורים ביחס לילדינו. יתכן שהיתה טעות בכך שעזבתם את ילדיכם בלא השגחה, אבל על כל טעות, יש תיקון על ידי תשובה וקבלה לעתיד. מה שקורה אצלכם הוא, שיש לכם ילד חכם, ברוך ה', והוא חש את רגשות האשם שלכם על כך ש"הפקרתם" אותו. הוא רוכב על תחושה זו, ועושה מאמצים גדולים לשמר אצלכם את המחשבה וההרגשה הזאת. הוא פשוט לא מאפשר לכם "לשכוח ולסלוח" לעצמכם. לשם כך הוא דואג לכל אורך התקופה, לשאול אתכם אם אתם מתכוונים שוב להשאירו לבדו. חישבו ושימו לב, מה עושה לכם השאלה התמימה של בנכם? היא מחזירה אתכם לאותו רגע בו שבתם הביתה, כדבריכם, ל"חגיגה" של בכי וצעקות. אם תשאלו, מדוע הוא עושה זאת? התשובה ברורה: על ידי השאלות הללו, הוא זוכה בכל פעם מחדש לתשומת לב. לא מפני שאתם מפנקים אותו וכד', אלא, במובן מסוים הוא נמצא במרכז המחשבות שלכם. פעמים רבות במהלך סתם יום של חול אתם שוקלים האם לצאת מהבית וכיצד. עבורו זה רווח גדול, מפני שהוא למעשה מנהל חלק נכבד מחייכם. על פיו, על פי הרגשותיו, חרדותיו וכד', מתוך ניצול הרגש שאכן חטאתם כלפיו, לפי זה אתם מחליטים על התנהלותכם. זוהי דוגמא מובהקת של הצלחה במשיכת תשומת ליבכם.
אם כן, מה עושים? הנני מציע לכם לעבוד בשלושה שלבים:
השלב הראשון הוא, לעבוד עם עצמכם, כהורים המסייעים איש לרעהו, ולהשתחרר מאשמה. אכן, חטאתם, עוויתם, פשעתם, אבל עשיתם תשובה ואין עוד המשך לעניין. בעניין זה אל תשאירו אפילו חריץ פתוח, אלא דאגו ל"פיניש ביזנס", עסקים פתורים. אם תשאירו סדק, הבן היקר ידאג להרחיבו.
השלב השני , התנתקות מהתלות בחרדות ובתגובות שלו. הרגישו עצמכם כהורים עצמאיים, המקבלים החלטות לפי האמת שלכם ולא לפי הרגשות בנכם. אם אתם צריכים לצאת מהבית, והבן שואל, אבא אמא, אתם משאירים אותי לבד? אל תרגישו לחץ מהחרדה שלו. השיבו לו בשיא האמת והפשטות: ילד חמוד שלנו אם נצטרך, נלך, ונדאג שלא תישארו לבד! אל תפרטו, עם מי ישארו הילדים וכד'. אינכם חייבים דו"ח לילדיכם. ואם הינכם צריכים לצאת שניכם, זו זכותכם, מתוך אחריות להשגחה על ילדיכם.
השלב השלישי הוא, השתחררות מהחשש שמא הטראומה שעבר הבן תשאיר רישומה לעתיד. אם תחששו, זוהי ערובה לכך שאכן תשאר אצלו, "שריטה" בעתיד. אם תהיו בטוחים שהארוע החד פעמי מהעבר לא יפגע בו בעתיד, הבטחון שלכם זורם אליו, ובודאי שהוא יצא ללא כל פגע בעתיד.
חינוך ילדים (67)
הרב שמואל מינקוב
46 - הורים צריכים לבקש סליחה?!
47 - כישלון בחינוך. מה עושים?!
48 - עבודת ה' במצבים משתנים
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
