ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יעל בת רבקה
אך לפתע, באמצע תפילת מוסף, כשהשעון הורה על דקה ל19:00, נעצר השעון מלכת. התפילה נמשכה וארכה שעות רבות. כאשר תפילת נעילה הסתיימה החל המחוג לנוע שוב, ולפי השעון תפילת ערבית של מוצאי הצום הסתיימה באותה שעה של כל בתי הכנסת האחרים. כל החסידים היו בטוחים שהשעון נעצר אבל הזמן המשיך לזרום, אולם להפתעתם העצומה כשהם יצאו מבית הכנסת הם פגשו את מתפללי בתי הכנסת האחרים בעיר. הרבי פשוט הוציא אותם ממסגרת הזמן.
סיפור זה מבטא רעיון יסודי העומד בעומק יום הכיפורים, כמתפרש בגמרא ובמדרשים. "ימים יוצרו ולו אחד מהם - זה יום הכיפורים" (תנא דבי אליהו רבא, א'). יתרה מזו - בגמרא (יומא כ') מבואר, שיום הכיפורים שונה מכל ימי השנה בכך, שבכל ימות השנה יש לשטן רשות להשטין (ובלשון פשוטה - לכוחות רעים, ונפילות יש מקום להיאחז) אך ביום הכיפורים אינו יכול לקטרג, מפני שהשטן בגימטרייה - 364, ללמדך ש364 ימים בשנה יש לו כוח, אך ביום ה365 הוא יום הכיפורים אין לו כוח. כלומר - יום הכיפורים הוא יום מחוץ למסגרת הזמן הרגילה, "מנהרת זמן" (אמיתית).
ועדיין צפה השאלה - מדוע לכפרה ולתשובה חשוב לצאת מחוץ למסגרת הזמן?
התשובה נעוצה בשורש החטאים. אלו נובעים ממרוץ החיים הרגילים והחיצוניים שלנו. אנו שקועים בעולם החול והחומר ולכן נופלים לעיתים. ביום הכיפורים האדם עוצר ליום את מסגרת החיים החומריים הרגילים, מידמה למלאך - לא אוכל, לא שותה, לבוש בגדי לבן ועוד, וכמלאך הרי הוא יצור רוחני שלא נופל בחטא והוא נטהר. לכן גם בממדים האחרים של העולם כזמן (וכן המקום ועוד - אך תקצר כאן היריעה), אנו משתחררים לרגע מהמסגרת.
ועדיין עולה השאלה - אמת, ביום הכיפורים אנו מלאכים אך בשאר השנה אנו בני אדם, ואם כן כיצד מתכפרים עוונות כל השנה?
על כך מספרים: מעשה באחד מתלמידי בעל התניא, שהתחבר לפושעים והידרדר לתרבות רעה, אך המשיך לשמור על קשר עם רבו. וכך במשך מספר שנים - היה עושה עבירות ופשעים בחוץ ואילו לבית המדרש של רבו היה מגיע, כשהוא מתלבש ומתנהג כיהודי ירא שמיים. יום אחד אמר לעצמו - עד מתי אני משקר את רבי? אבוא אליו בלבוש ובהנהגה כפי שאני נוהג בכל השנה.
כאשר הגיע לבית המדרש כאחד הפושעים, נרתעו ממנו כל התלמידים, ורק בעל התניא קיבלו בחמימות. אמר התלמיד לרבי - "רבי, שיקרתי אותך, באמת כל השנים התנהגתי כאחד הפושעים". הסתכל בו בעל התניא במבט נוקב ואוהב ואמר לו: "ידעתי תמיד שכך אתה נוהג בחוץ, אך מניין לך ששיקרת אותי, אולי שיקרת את הפושעים שבחוץ"?
וזו האמירה של יום כיפור - גם כאשר האדם חוטא ופושע מבחוץ הרי הוא מלאך מבפנים. שבירת מסגרות החיים הרגילות, אינה בריחה מן העולם אלא כניסה פנימה לאמת הטהורה שלנו, וממילא - החטאים מתקלפים ומתכפרים.
זה נכון לכול אחד מאיתנו. זה נכון גם לעם כולו. לאחרונה, התפרסם סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שרק 6% מהיהודים בישראל מעידים על עצמם שהם "בכלל לא" מקפידים על המסורת היהודית. מכאן למדנו, שלעומת הקליפה התקשורתית והחיצונית הדקה, מבפנים עם ישראל אוהב וקשור לה'. זו האמת הפנימית שלנו, וכל המתנכלים להתיישבות מרגישים בכך ומרוב פחד מגבירים את מאבקם.
אנו בגרעינים רואים כל הזמן את הצימאון ההולך ומתגבר לדבר ה'. נתחזק ונפעל בגבורה מתוך הידיעה - כל המפריעים סופם להעלם ואילו ישראל ייטהרו ושם ה' יתגלה בשלמות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











