ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יעל בת רבקה
אך לפתע, באמצע תפילת מוסף, כשהשעון הורה על דקה ל19:00, נעצר השעון מלכת. התפילה נמשכה וארכה שעות רבות. כאשר תפילת נעילה הסתיימה החל המחוג לנוע שוב, ולפי השעון תפילת ערבית של מוצאי הצום הסתיימה באותה שעה של כל בתי הכנסת האחרים. כל החסידים היו בטוחים שהשעון נעצר אבל הזמן המשיך לזרום, אולם להפתעתם העצומה כשהם יצאו מבית הכנסת הם פגשו את מתפללי בתי הכנסת האחרים בעיר. הרבי פשוט הוציא אותם ממסגרת הזמן.
סיפור זה מבטא רעיון יסודי העומד בעומק יום הכיפורים, כמתפרש בגמרא ובמדרשים. "ימים יוצרו ולו אחד מהם - זה יום הכיפורים" (תנא דבי אליהו רבא, א'). יתרה מזו - בגמרא (יומא כ') מבואר, שיום הכיפורים שונה מכל ימי השנה בכך, שבכל ימות השנה יש לשטן רשות להשטין (ובלשון פשוטה - לכוחות רעים, ונפילות יש מקום להיאחז) אך ביום הכיפורים אינו יכול לקטרג, מפני שהשטן בגימטרייה - 364, ללמדך ש364 ימים בשנה יש לו כוח, אך ביום ה365 הוא יום הכיפורים אין לו כוח. כלומר - יום הכיפורים הוא יום מחוץ למסגרת הזמן הרגילה, "מנהרת זמן" (אמיתית).
ועדיין צפה השאלה - מדוע לכפרה ולתשובה חשוב לצאת מחוץ למסגרת הזמן?
התשובה נעוצה בשורש החטאים. אלו נובעים ממרוץ החיים הרגילים והחיצוניים שלנו. אנו שקועים בעולם החול והחומר ולכן נופלים לעיתים. ביום הכיפורים האדם עוצר ליום את מסגרת החיים החומריים הרגילים, מידמה למלאך - לא אוכל, לא שותה, לבוש בגדי לבן ועוד, וכמלאך הרי הוא יצור רוחני שלא נופל בחטא והוא נטהר. לכן גם בממדים האחרים של העולם כזמן (וכן המקום ועוד - אך תקצר כאן היריעה), אנו משתחררים לרגע מהמסגרת.
ועדיין עולה השאלה - אמת, ביום הכיפורים אנו מלאכים אך בשאר השנה אנו בני אדם, ואם כן כיצד מתכפרים עוונות כל השנה?
על כך מספרים: מעשה באחד מתלמידי בעל התניא, שהתחבר לפושעים והידרדר לתרבות רעה, אך המשיך לשמור על קשר עם רבו. וכך במשך מספר שנים - היה עושה עבירות ופשעים בחוץ ואילו לבית המדרש של רבו היה מגיע, כשהוא מתלבש ומתנהג כיהודי ירא שמיים. יום אחד אמר לעצמו - עד מתי אני משקר את רבי? אבוא אליו בלבוש ובהנהגה כפי שאני נוהג בכל השנה.
כאשר הגיע לבית המדרש כאחד הפושעים, נרתעו ממנו כל התלמידים, ורק בעל התניא קיבלו בחמימות. אמר התלמיד לרבי - "רבי, שיקרתי אותך, באמת כל השנים התנהגתי כאחד הפושעים". הסתכל בו בעל התניא במבט נוקב ואוהב ואמר לו: "ידעתי תמיד שכך אתה נוהג בחוץ, אך מניין לך ששיקרת אותי, אולי שיקרת את הפושעים שבחוץ"?
וזו האמירה של יום כיפור - גם כאשר האדם חוטא ופושע מבחוץ הרי הוא מלאך מבפנים. שבירת מסגרות החיים הרגילות, אינה בריחה מן העולם אלא כניסה פנימה לאמת הטהורה שלנו, וממילא - החטאים מתקלפים ומתכפרים.
זה נכון לכול אחד מאיתנו. זה נכון גם לעם כולו. לאחרונה, התפרסם סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שרק 6% מהיהודים בישראל מעידים על עצמם שהם "בכלל לא" מקפידים על המסורת היהודית. מכאן למדנו, שלעומת הקליפה התקשורתית והחיצונית הדקה, מבפנים עם ישראל אוהב וקשור לה'. זו האמת הפנימית שלנו, וכל המתנכלים להתיישבות מרגישים בכך ומרוב פחד מגבירים את מאבקם.
אנו בגרעינים רואים כל הזמן את הצימאון ההולך ומתגבר לדבר ה'. נתחזק ונפעל בגבורה מתוך הידיעה - כל המפריעים סופם להעלם ואילו ישראל ייטהרו ושם ה' יתגלה בשלמות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
