ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
חלק א - מה נחשב לאשירה
א. הנושא העיקרי - עץ שאדם נטע שלא לע"ז, ורק אח"כ הופכו לע"ז.
אפשרויות לדין - מחמירים לגמרי (גם על העיקר שכבר היה), מקלים אפילו במה שיגדל, ואפשרות ביניים - מחמירים רק במה שיגדל, מקלים אפילו במה שיגדל.
ב. שתי שיטות להבנת מחלוקת רי"ס ברי"י ורבנן:
שיטה א (רב ששת) - רבנן מקלים לגמרי ורי"ס בר"י באמצע (מקור: רבנן - ואשריהם תשרפון באש מתייחס לעץ שנטעו אותו מראש לע"ז, רי"ס בר"י - ואשריהם תגדעון).
שיטה ב (רב אשי) - רבנן באמצע ורי"ס בר"י מחמיר. (מקור: רבנן - ואשריהם תגדעון, רי"ס בר"י - ואשריהם תשרפון (לשון רבים)).
ג. שמואל בדין האמצעי (לשיטה א - כרי"ס בר"י, לשיטה ב - כרבנן).
ד. המשנה - אוסרת כדין האמצעי (רק מה שיגדל) אך רק במעשה בגוף העץ (גידע ופיסל).
כמי המשנה?
לשיטה א - כרבנן - שבהשתחוואה מקילים לגמרי, אך במעשה בגוף העץ - אוסרים כדי האמצעי.
לשיטה ב - לרי"ס בר"י - שמחמיר בהשתחוואה ואוסר לגמרי ואילו במעשה יקל - ויאסור רק את מה יגדל, ולרבנן - שהמשנה מחדשת שאפילו במעשה בגוף העץ עדיין רק מה שיגדל אסור ולא מה שכבר היה.
ה. ר ינאי -
הבנה ראשונה - כדי לאסור צריך מעשה שהוא כמעט כגידול חדש לע"ז (הברכה או הרכבה). דחייה - קשה מהמשנה.
הבנה שנייה - אפילו שהרכיב או הבריך - עדיין רק מה שיגדל מכאן ולהבא נאסר.
ו. סוג עץ נוסף - לא עובדים אותו אך יש תחתיו ע"ז -
ת"ק - אשירה, ר"ש - לא אשירה.
ז. סימנים לזיהוי אשירה - רב - שכמרים לא אוכלים מפירותיו, שמואל - שאומרים שהפירות ראויים לע"ז.
חלק ב - דיני עצי אשירה
א. איסור הנאה מהצל של העץ
אסור להנות גם מהצל של הצל (צל רחוק), אך בכל מקרה - נהאה מהצל לא מטמאת.
ב. איסור הליכה תחת העץ, ואם הלך נטמא - (חוששים לתקרובת שנמצאת תחת העץ ומטמאת מדרבנן באוהל).
אם העץ מאהיל על דרך של הרבים, לא נטמא -
כשיש דרך אחרת - לכתחילה לא ילך בדרך עם האשירה,
כשאין דרך אחרת (באותו אורך) - ילך גם לכתחילה (ורב ששת הלך מהר).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.













