ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אור חדש
לפי טענה זו, זוהי הסיבה לכך שהמהדורה הראשונה של הספר 'איגרות לראי"ה', המכיל מאות מכתבים שנשלחו לראי"ה מאת רבני דורו, נדפסה רק כמה שנים לאחר פטירת הרצי"ה.
כך העיד הרב יעקב פילבר, מפי הרצי"ה קוק: "ופעמים רבות העלינו בפני מורנו ורבינו הגרצי"ה זצ"ל את הרעיון להוציא לאור את מכתבי הגדולים אל הראי"ה, אך הוא דחה אותנו בטענה כי אביו, מרן זצ"ל, אינו זקוק להסכמות"; ולכן, הוא רומז, היוזמה להוציא לאור במרוכז את האיגרות שנשלחו לראי"ה, יצאה לפועל כאמור רק אחרי פטירת הרצי"ה קוק 1 .
אולם למרבה הפלא, למרות עדות זו שאין לפקפק במהימנותה, בדיקה היסטוריונית-ביבליוגרפית מגלה שלטענה הכללית כשלעצמה אין על מה שתסמוך. מתברר כי לא זו בלבד שהרצי"ה קוק בעצמו מסר לדפוס בכתב-העת 'סיני' כמה וכמה מקבצים ובהם סך-הכל עשרות (!) איגרות שנשלחו לאביו הראי"ה, לעיתים בנושא מסויים ולעיתים ללא מכנה משותף 2 , הרי שהוא בעצמו הדפיס בירושלים תשל"ה, בדפוס "קרית-נוער" ותחת השם "הוצאת 'לב'", קונטרס בשם'לתקון עולם - קבוצת מכתבים' : מדובר בחוברת צנומה בת 14 עמודים, שבה פורסמו אחד-עשר מבין המכתבים שקיבל הראי"ה מאת כמה מן הבולטים שבגדולי התורה בתקופת פעילותו בארץ ישראל – הרב שמואל סלנט, הרב חיים ברלין, הרידב"ז, הרב משה מרדכי עפשטיין, הרב אהרן וולקין, החזון איש 3 והרב איסר זלמן מלצר – כשהם מסודרים לפי תאריכי המכתבים 4 .
מלבד המכתבים הללו, והערות-ביאור קצרות שנסמנו בשוליהם, לא מופיע בקונטרס כל תוכן נוסף – למעט הקדמה קצרה, החתומה על ידי הרצי"ה קוק בכבודו ובעצמו, בזו הלשון:
"ב"ה. לעומת הזדמנות שימוש בדברי גדולים שלא כהוגן, הסכמתי להוציא לרשות הרבים את המכתבים האחדים המצורפים בזה, עם הערות לתוספת בירורי הדברים. צביהודהכהן קוק"
אם כן, לא זו בלבד שהרצי"ה קוק לא התמיד בהתנגדותו להדפסת האיגרות שקיבל אביו הראי"ה מחֲבֵריו גדולי דורו, והדפיס חלק מהן במו ידיו, אלא הוא אף עשה זאת במוצהר מתוך אותם מניעים אפולוגטיים להם הביע התנגדות בהזדמנויות אחרות! וכפי שמעיד אף שמו של הקונטרס כשלעצמו, 'לתקון עולם'. עדות הרב פילבר שליט"א נכונה כמובן, אך אין ברירה אלא לומר שהיא נוגעת כנראה רק לתקופה מסויימת, ושהרצי"ה שינה לאחר מכן את דעתו, אולי על רקע התרחשויות מסויימות.
מר' אברהם זק"ש שמעתי (בתשרי תש"ע) את הטענה שהוצאת הקונטרס 'לתקון עולם' היתה אפיזודה חד פעמית בלבד; אך ראשית , עדיין יש בכך כדי להעיד על נסיגה מהעמדה העקרונית השוללת הדפסת איגרות לראי"ה בנימוק שהוא איננו זקוק להסכמות, ושנית , הדפסת האיגרות מרבנים גדולים ב'סיני', בשנים תשכ"ז-תש"ל, סותרת לדעתי גם את טענת ה'חד-פעמיות'.
יש להוסיף כי לאמיתו של דבר, אף הראי"ה עצמו, בשנת תרע"א, הסכים ליוזמת הרב יעקב משה חרל"פ ואנשים נוספים להדפיס חילופי איגרות שלו עם רבני ירושלים, על רקע פולמוסֵי השמיטה ושמן השומשומין, כדי "להראות קבל עם כי אך שלום ושלוה שוררים בין רבני ישראל", כלשון הרב חרל"פ 5 ; לבקשה זו השיב הראי"ה: " אין מצדי שום מניעה, ואם יש בזה איזה תועלת – זכות הרבים, כבוד התורה וכיו"ב – מה טוב " 6 . לאור זאת נראה ביתר-שאת שלא עצם ההתנגדות להדפסת איגרות רבנים לראי"ה היתה עיקר אצל הרצי"ה, אלא ההתנגדות להדפסתן בהקשר מסויים ובזמנים מסויימים בלבד (וכך יש לפרש את אותה תשובה שהשיב לרב פילבר ואחרים).
בסיום הדברים, אבקש להדפיס בשנית את מכתבו של הרידב"ז שנדפס בקונטרס הנזכר, 'לתקון עולם' (איגרת א', עמ' ה'), ואשר כפי שציינתי בהערה, נשמט מסיבה כלשהי משתי מהדורותיו של הספר 'איגרות לראי"ה' 7 .
ב"ה יום א' י"א ניסן תרס"ה, פה פאריז.
כבוד ידי"נ הרב הגאון המפורסם הצדיק החו"ב סוע"ה נודע לשם כש"מ אברהם יצחק הכהן קוק נ"י, הגאבד"ק יפו עה"ק תובב"א.
שלום וכו'.
הנני נוסע מאמעריקא אל ארצנו הק' לשבת בקביעות בעה"ק צפת תובב"א, והנני נוסע דרך פאריז דרך המלך מארץ אמעריקא, ותקותי היתה שתבוא זוגתי הרבנית לפאריז מסלוצק ונסע יחד עחה"פ [=על חג הפסח] לאה"ק, ומפני מניעת הפ"פ [=הפספורט] נתעכב הדבר, ואסע אי"ה אחר החה"פ הבעל"ט לאה"ק. נסיעתי תהי' דרך חיפו [=!] עה"ק או דרך באירוט, ולא אדע אל מי לפנות שיקבלוני מן הספינה, ע"כ אבקש לו שיכתוב למי לבאירוט ולעיה"ק חיפו לקבלני מן הספינה.
נסיעתי לצפת, יען ששם אוכל להסתיר מבני אדם ואלמד תורה ביגיעה רבה בע"ה. ואקוה שאתראה עם מחמד נפשי ידידי כ"ת נ"י שנפשי דבוקה בנפשו.
המברכו בחג כשר,
יעקב דוד רידב"ז
רב הכולל בשיקאגא, רב לכל רבנן על ארץ רבה, מים אטלנטיק עד ים פאסיפיק ימא רבא, הנוסע לירושלים דדהבא, ובה עמא רבא, כולם בני עולם הבא. מה יאמר כ"ת ידיד על הטי[ל]טול הזה. ת"ל שבן שישים שנה אנכי, ומאוס ונמאס לי הכבוד המדומה בתכלית המיאוס. ד' ינחני במעגלי צדק.
כבוד ידי"נ הרב הגאון המפורסם הצדיק החו"ב סוע"ה נודע לשם כש"מ אברהם יצחק הכהן קוק נ"י, הגאבד"ק יפו עה"ק תובב"א.
שלום וכו'.
הנני נוסע מאמעריקא אל ארצנו הק' לשבת בקביעות בעה"ק צפת תובב"א, והנני נוסע דרך פאריז דרך המלך מארץ אמעריקא, ותקותי היתה שתבוא זוגתי הרבנית לפאריז מסלוצק ונסע יחד עחה"פ [=על חג הפסח] לאה"ק, ומפני מניעת הפ"פ [=הפספורט] נתעכב הדבר, ואסע אי"ה אחר החה"פ הבעל"ט לאה"ק. נסיעתי תהי' דרך חיפו [=!] עה"ק או דרך באירוט, ולא אדע אל מי לפנות שיקבלוני מן הספינה, ע"כ אבקש לו שיכתוב למי לבאירוט ולעיה"ק חיפו לקבלני מן הספינה.
נסיעתי לצפת, יען ששם אוכל להסתיר מבני אדם ואלמד תורה ביגיעה רבה בע"ה. ואקוה שאתראה עם מחמד נפשי ידידי כ"ת נ"י שנפשי דבוקה בנפשו.
המברכו בחג כשר,
יעקב דוד רידב"ז
רב הכולל בשיקאגא, רב לכל רבנן על ארץ רבה, מים אטלנטיק עד ים פאסיפיק ימא רבא, הנוסע לירושלים דדהבא, ובה עמא רבא, כולם בני עולם הבא. מה יאמר כ"ת ידיד על הטי[ל]טול הזה. ת"ל שבן שישים שנה אנכי, ומאוס ונמאס לי הכבוד המדומה בתכלית המיאוס. ד' ינחני במעגלי צדק.
^ 1. 'כוכבי אור', ירושלים תשנ"ג, עמ' 12-13. ראו שם הסברים על הצורך להוציא לאור את האיגרות הללו. הוא מזכיר לדוגמא "ראש ישיבה תיכונית נכבדת" שהשמיט מההקדמה לספרו ההלכתי את העובדה שהיה תלמיד ישיבת מרכז הרב, כנראה בשל כניעתו להטפות הקנאים.
^ 2. ראו: 'סיני' כרך כ"ז (ירושלים, ניסן-אלול תש"י) עמ' ש"פ-שפ"ב – שלוש איגרות מהרב ישראל אבא ציטרון; 'סיני' כרך כ"ט (ניסן-אלול תשי"א) עמ' ק"ט-קכ"ב – תריסר איגרות מר' זאב יעבץ; 'סיני' כרך ל"א (ניסן-אלול תשי"ב) עמ' ע"ז-פ"א, קצ"ד-ר"ב – תשע איגרות בנושא השמיטה ושלוש מהרב יצחק יעקב ריינס; 'סיני' כרך ס' (תשרי-אדר תשכ"ז) עמ' רצ"ו-רצ"ח – שתי איגרות מהרב צבי פסח פרנק; 'סיני' כרך ס"א (ניסן-אלול תשכ"ז) עמ' ס"ז-ס"ח – שלוש איגרות מהנצי"ב ובנו הרב חיים ברלין לראי"ה ולאביו הרש"ז; 'סיני' כרך ס"ו (תשרי-אדר תש"ל) עמ' קמ"ז, שע"ו - שתי איגרות כלליות; 'סיני' כרך פ' (תשרי-אדר תשל"ז) עמ' צ"ז-ק"ב – שש איגרות מרבנים ידועים. כפי שצויין בראש כל מקבץ, כולם (מלבד האחרון) נמסרו לפרסום על ידי הרצי"ה קוק עצמו.
^ 3. זוהי הבמה הראשונה שבה נדפסו שני מכתביו של החזון איש לראי"ה –כמו רוב שאר האגרות שבקונטרס – וממנה נטל אותם הרב משה צבי נריה למאמרו הידוע 'חזון וראי"ה' (נדפס שוב בספרו 'בשדה הראי"ה', כפר הרואה תשמ"ז, ראו עמ' 234). היה זה פרסום ראשון גם עבור רוב שאר המכתבים; עשור לאחר מכן נדפסו כולם שוב ב'איגרות לראי"ה', למעט מכתבו הראשון של הרידב"ז, שנשמט מן הספר הנ"ל מסיבה בלתי ידועה, ועל כן הריהו מודפס כאן שנית.
^ 4. לא עלה בידי לעמוד על מכנה משותף כלשהו למכתבים שב'לתקון עולם': חמישה מתוכם (ג'-ד', ט'-י"א) אכן חשובים ומתאימים היטב למטרה ההגנתית שלשמה הודפס הקונטרס, אולם לצידם יש גם מכתבים סתמיים לחלוטין בכל קריטריון שהוא (איגרת ו'), ואף מכתבים שהרצי"ה עצמו פרסם כבר בעבר (איגרת ה', ראו להלן הערה 7). השוואה פשוטה ל'איגרות לראי"ה' תעלה מכתבים אחרים המתאימים לא פחות ואף יותר למטרת הקונטרס, אם מצד התוכן ואם מצד זהות האישים (החפץ חיים, הרב חיים סולובייצ'יק מבריסק, בנו הרב יצחק זאב סולובייצ'יק, וכו'). הרושם המתקבל לאור זאת הוא שקונטרס 'לתקון עולם' נערך משום-מה בחיפזון ושלא בדקדוק, כך שלא היה סיפק ביד הרצי"ה לברור – מבין מאות ואלפי המכתבים שקיבל אביו – את המכתבים החשובים ביותר בהקשר הוצאת הקונטרס, הגם שהקפיד שייכללו בו לפחות כמה מכתבים שכאלה.
^ 5. 'הד הרים', מהדורת אלון-מורה תשנ"ז, עמ' כ"ו.
^ 6. 'איגרות הראי"ה' חלק ב' עמ' כ"ז.
^ 7. שני פירושי המילים שבתוך המכתב (בסוגריים מרובעות), נעשו על ידי הרצי"ה בהערות על אתר. יש להעיר, בהקשר זה, כי באותו קונטרס (עמ' ט') נדפס גם מכתבו של הרב חיים ברלין לראי"ה מ"יום ב' לסדר וישכן באהלי שם, אדר"ח מ"ח 'כי אלהים יושיע ציון' [=ל' תשרי תרס"ח]"; מכתב זה הועתק משם לספר 'איגרות לראי"ה' (עמ' ס"ט-ע'), ואולם המקור הראשון שבו נדפס היה ב'סיני' כרך ס"א (עמ' ס"ז) – ולמרבה הפלא, במקור הזה מופיעה בראש המכתב פיסקה אחרת לחלוטין מזו שב'לתקון עולם' וב'אגרות לראי"ה', העוסקת לא בתלמיד ישיבת עץ חיים הנוסע לישיבת הראי"ה ביפו, אלא בתרומה שנשלחה לראי"ה באמצעות ר' זלמן שחור עבור בית החולים ביפו. לא ניתן להסביר זאת בהשמטה גרידא, של עניינים שלפי שיקול דעת העורכים לא נודעה להם חשיבות לציבור (כדוגמת השמטת פיסקה סתמית בענייני כלכלת ביתו של הרב שלמה זלמן אבי הראי"ה – השוו 'איגרות לראי"ה' עמ' תקמ"ז ו'סיני' שם עמ' ס"ח), ואין בידי הסבר לחילופי הפיסקאות הללו בין שני הנוסחים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.









