ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אור חדש
לפי טענה זו, זוהי הסיבה לכך שהמהדורה הראשונה של הספר 'איגרות לראי"ה', המכיל מאות מכתבים שנשלחו לראי"ה מאת רבני דורו, נדפסה רק כמה שנים לאחר פטירת הרצי"ה.
כך העיד הרב יעקב פילבר, מפי הרצי"ה קוק: "ופעמים רבות העלינו בפני מורנו ורבינו הגרצי"ה זצ"ל את הרעיון להוציא לאור את מכתבי הגדולים אל הראי"ה, אך הוא דחה אותנו בטענה כי אביו, מרן זצ"ל, אינו זקוק להסכמות"; ולכן, הוא רומז, היוזמה להוציא לאור במרוכז את האיגרות שנשלחו לראי"ה, יצאה לפועל כאמור רק אחרי פטירת הרצי"ה קוק 1 .
אולם למרבה הפלא, למרות עדות זו שאין לפקפק במהימנותה, בדיקה היסטוריונית-ביבליוגרפית מגלה שלטענה הכללית כשלעצמה אין על מה שתסמוך. מתברר כי לא זו בלבד שהרצי"ה קוק בעצמו מסר לדפוס בכתב-העת 'סיני' כמה וכמה מקבצים ובהם סך-הכל עשרות (!) איגרות שנשלחו לאביו הראי"ה, לעיתים בנושא מסויים ולעיתים ללא מכנה משותף 2 , הרי שהוא בעצמו הדפיס בירושלים תשל"ה, בדפוס "קרית-נוער" ותחת השם "הוצאת 'לב'", קונטרס בשם'לתקון עולם - קבוצת מכתבים' : מדובר בחוברת צנומה בת 14 עמודים, שבה פורסמו אחד-עשר מבין המכתבים שקיבל הראי"ה מאת כמה מן הבולטים שבגדולי התורה בתקופת פעילותו בארץ ישראל – הרב שמואל סלנט, הרב חיים ברלין, הרידב"ז, הרב משה מרדכי עפשטיין, הרב אהרן וולקין, החזון איש 3 והרב איסר זלמן מלצר – כשהם מסודרים לפי תאריכי המכתבים 4 .
מלבד המכתבים הללו, והערות-ביאור קצרות שנסמנו בשוליהם, לא מופיע בקונטרס כל תוכן נוסף – למעט הקדמה קצרה, החתומה על ידי הרצי"ה קוק בכבודו ובעצמו, בזו הלשון:
"ב"ה. לעומת הזדמנות שימוש בדברי גדולים שלא כהוגן, הסכמתי להוציא לרשות הרבים את המכתבים האחדים המצורפים בזה, עם הערות לתוספת בירורי הדברים. צביהודהכהן קוק"
אם כן, לא זו בלבד שהרצי"ה קוק לא התמיד בהתנגדותו להדפסת האיגרות שקיבל אביו הראי"ה מחֲבֵריו גדולי דורו, והדפיס חלק מהן במו ידיו, אלא הוא אף עשה זאת במוצהר מתוך אותם מניעים אפולוגטיים להם הביע התנגדות בהזדמנויות אחרות! וכפי שמעיד אף שמו של הקונטרס כשלעצמו, 'לתקון עולם'. עדות הרב פילבר שליט"א נכונה כמובן, אך אין ברירה אלא לומר שהיא נוגעת כנראה רק לתקופה מסויימת, ושהרצי"ה שינה לאחר מכן את דעתו, אולי על רקע התרחשויות מסויימות.
מר' אברהם זק"ש שמעתי (בתשרי תש"ע) את הטענה שהוצאת הקונטרס 'לתקון עולם' היתה אפיזודה חד פעמית בלבד; אך ראשית , עדיין יש בכך כדי להעיד על נסיגה מהעמדה העקרונית השוללת הדפסת איגרות לראי"ה בנימוק שהוא איננו זקוק להסכמות, ושנית , הדפסת האיגרות מרבנים גדולים ב'סיני', בשנים תשכ"ז-תש"ל, סותרת לדעתי גם את טענת ה'חד-פעמיות'.
יש להוסיף כי לאמיתו של דבר, אף הראי"ה עצמו, בשנת תרע"א, הסכים ליוזמת הרב יעקב משה חרל"פ ואנשים נוספים להדפיס חילופי איגרות שלו עם רבני ירושלים, על רקע פולמוסֵי השמיטה ושמן השומשומין, כדי "להראות קבל עם כי אך שלום ושלוה שוררים בין רבני ישראל", כלשון הרב חרל"פ 5 ; לבקשה זו השיב הראי"ה: " אין מצדי שום מניעה, ואם יש בזה איזה תועלת – זכות הרבים, כבוד התורה וכיו"ב – מה טוב " 6 . לאור זאת נראה ביתר-שאת שלא עצם ההתנגדות להדפסת איגרות רבנים לראי"ה היתה עיקר אצל הרצי"ה, אלא ההתנגדות להדפסתן בהקשר מסויים ובזמנים מסויימים בלבד (וכך יש לפרש את אותה תשובה שהשיב לרב פילבר ואחרים).
בסיום הדברים, אבקש להדפיס בשנית את מכתבו של הרידב"ז שנדפס בקונטרס הנזכר, 'לתקון עולם' (איגרת א', עמ' ה'), ואשר כפי שציינתי בהערה, נשמט מסיבה כלשהי משתי מהדורותיו של הספר 'איגרות לראי"ה' 7 .
ב"ה יום א' י"א ניסן תרס"ה, פה פאריז.
כבוד ידי"נ הרב הגאון המפורסם הצדיק החו"ב סוע"ה נודע לשם כש"מ אברהם יצחק הכהן קוק נ"י, הגאבד"ק יפו עה"ק תובב"א.
שלום וכו'.
הנני נוסע מאמעריקא אל ארצנו הק' לשבת בקביעות בעה"ק צפת תובב"א, והנני נוסע דרך פאריז דרך המלך מארץ אמעריקא, ותקותי היתה שתבוא זוגתי הרבנית לפאריז מסלוצק ונסע יחד עחה"פ [=על חג הפסח] לאה"ק, ומפני מניעת הפ"פ [=הפספורט] נתעכב הדבר, ואסע אי"ה אחר החה"פ הבעל"ט לאה"ק. נסיעתי תהי' דרך חיפו [=!] עה"ק או דרך באירוט, ולא אדע אל מי לפנות שיקבלוני מן הספינה, ע"כ אבקש לו שיכתוב למי לבאירוט ולעיה"ק חיפו לקבלני מן הספינה.
נסיעתי לצפת, יען ששם אוכל להסתיר מבני אדם ואלמד תורה ביגיעה רבה בע"ה. ואקוה שאתראה עם מחמד נפשי ידידי כ"ת נ"י שנפשי דבוקה בנפשו.
המברכו בחג כשר,
יעקב דוד רידב"ז
רב הכולל בשיקאגא, רב לכל רבנן על ארץ רבה, מים אטלנטיק עד ים פאסיפיק ימא רבא, הנוסע לירושלים דדהבא, ובה עמא רבא, כולם בני עולם הבא. מה יאמר כ"ת ידיד על הטי[ל]טול הזה. ת"ל שבן שישים שנה אנכי, ומאוס ונמאס לי הכבוד המדומה בתכלית המיאוס. ד' ינחני במעגלי צדק.
כבוד ידי"נ הרב הגאון המפורסם הצדיק החו"ב סוע"ה נודע לשם כש"מ אברהם יצחק הכהן קוק נ"י, הגאבד"ק יפו עה"ק תובב"א.
שלום וכו'.
הנני נוסע מאמעריקא אל ארצנו הק' לשבת בקביעות בעה"ק צפת תובב"א, והנני נוסע דרך פאריז דרך המלך מארץ אמעריקא, ותקותי היתה שתבוא זוגתי הרבנית לפאריז מסלוצק ונסע יחד עחה"פ [=על חג הפסח] לאה"ק, ומפני מניעת הפ"פ [=הפספורט] נתעכב הדבר, ואסע אי"ה אחר החה"פ הבעל"ט לאה"ק. נסיעתי תהי' דרך חיפו [=!] עה"ק או דרך באירוט, ולא אדע אל מי לפנות שיקבלוני מן הספינה, ע"כ אבקש לו שיכתוב למי לבאירוט ולעיה"ק חיפו לקבלני מן הספינה.
נסיעתי לצפת, יען ששם אוכל להסתיר מבני אדם ואלמד תורה ביגיעה רבה בע"ה. ואקוה שאתראה עם מחמד נפשי ידידי כ"ת נ"י שנפשי דבוקה בנפשו.
המברכו בחג כשר,
יעקב דוד רידב"ז
רב הכולל בשיקאגא, רב לכל רבנן על ארץ רבה, מים אטלנטיק עד ים פאסיפיק ימא רבא, הנוסע לירושלים דדהבא, ובה עמא רבא, כולם בני עולם הבא. מה יאמר כ"ת ידיד על הטי[ל]טול הזה. ת"ל שבן שישים שנה אנכי, ומאוס ונמאס לי הכבוד המדומה בתכלית המיאוס. ד' ינחני במעגלי צדק.
^ 1. 'כוכבי אור', ירושלים תשנ"ג, עמ' 12-13. ראו שם הסברים על הצורך להוציא לאור את האיגרות הללו. הוא מזכיר לדוגמא "ראש ישיבה תיכונית נכבדת" שהשמיט מההקדמה לספרו ההלכתי את העובדה שהיה תלמיד ישיבת מרכז הרב, כנראה בשל כניעתו להטפות הקנאים.
^ 2. ראו: 'סיני' כרך כ"ז (ירושלים, ניסן-אלול תש"י) עמ' ש"פ-שפ"ב – שלוש איגרות מהרב ישראל אבא ציטרון; 'סיני' כרך כ"ט (ניסן-אלול תשי"א) עמ' ק"ט-קכ"ב – תריסר איגרות מר' זאב יעבץ; 'סיני' כרך ל"א (ניסן-אלול תשי"ב) עמ' ע"ז-פ"א, קצ"ד-ר"ב – תשע איגרות בנושא השמיטה ושלוש מהרב יצחק יעקב ריינס; 'סיני' כרך ס' (תשרי-אדר תשכ"ז) עמ' רצ"ו-רצ"ח – שתי איגרות מהרב צבי פסח פרנק; 'סיני' כרך ס"א (ניסן-אלול תשכ"ז) עמ' ס"ז-ס"ח – שלוש איגרות מהנצי"ב ובנו הרב חיים ברלין לראי"ה ולאביו הרש"ז; 'סיני' כרך ס"ו (תשרי-אדר תש"ל) עמ' קמ"ז, שע"ו - שתי איגרות כלליות; 'סיני' כרך פ' (תשרי-אדר תשל"ז) עמ' צ"ז-ק"ב – שש איגרות מרבנים ידועים. כפי שצויין בראש כל מקבץ, כולם (מלבד האחרון) נמסרו לפרסום על ידי הרצי"ה קוק עצמו.
^ 3. זוהי הבמה הראשונה שבה נדפסו שני מכתביו של החזון איש לראי"ה –כמו רוב שאר האגרות שבקונטרס – וממנה נטל אותם הרב משה צבי נריה למאמרו הידוע 'חזון וראי"ה' (נדפס שוב בספרו 'בשדה הראי"ה', כפר הרואה תשמ"ז, ראו עמ' 234). היה זה פרסום ראשון גם עבור רוב שאר המכתבים; עשור לאחר מכן נדפסו כולם שוב ב'איגרות לראי"ה', למעט מכתבו הראשון של הרידב"ז, שנשמט מן הספר הנ"ל מסיבה בלתי ידועה, ועל כן הריהו מודפס כאן שנית.
^ 4. לא עלה בידי לעמוד על מכנה משותף כלשהו למכתבים שב'לתקון עולם': חמישה מתוכם (ג'-ד', ט'-י"א) אכן חשובים ומתאימים היטב למטרה ההגנתית שלשמה הודפס הקונטרס, אולם לצידם יש גם מכתבים סתמיים לחלוטין בכל קריטריון שהוא (איגרת ו'), ואף מכתבים שהרצי"ה עצמו פרסם כבר בעבר (איגרת ה', ראו להלן הערה 7). השוואה פשוטה ל'איגרות לראי"ה' תעלה מכתבים אחרים המתאימים לא פחות ואף יותר למטרת הקונטרס, אם מצד התוכן ואם מצד זהות האישים (החפץ חיים, הרב חיים סולובייצ'יק מבריסק, בנו הרב יצחק זאב סולובייצ'יק, וכו'). הרושם המתקבל לאור זאת הוא שקונטרס 'לתקון עולם' נערך משום-מה בחיפזון ושלא בדקדוק, כך שלא היה סיפק ביד הרצי"ה לברור – מבין מאות ואלפי המכתבים שקיבל אביו – את המכתבים החשובים ביותר בהקשר הוצאת הקונטרס, הגם שהקפיד שייכללו בו לפחות כמה מכתבים שכאלה.
^ 5. 'הד הרים', מהדורת אלון-מורה תשנ"ז, עמ' כ"ו.
^ 6. 'איגרות הראי"ה' חלק ב' עמ' כ"ז.
^ 7. שני פירושי המילים שבתוך המכתב (בסוגריים מרובעות), נעשו על ידי הרצי"ה בהערות על אתר. יש להעיר, בהקשר זה, כי באותו קונטרס (עמ' ט') נדפס גם מכתבו של הרב חיים ברלין לראי"ה מ"יום ב' לסדר וישכן באהלי שם, אדר"ח מ"ח 'כי אלהים יושיע ציון' [=ל' תשרי תרס"ח]"; מכתב זה הועתק משם לספר 'איגרות לראי"ה' (עמ' ס"ט-ע'), ואולם המקור הראשון שבו נדפס היה ב'סיני' כרך ס"א (עמ' ס"ז) – ולמרבה הפלא, במקור הזה מופיעה בראש המכתב פיסקה אחרת לחלוטין מזו שב'לתקון עולם' וב'אגרות לראי"ה', העוסקת לא בתלמיד ישיבת עץ חיים הנוסע לישיבת הראי"ה ביפו, אלא בתרומה שנשלחה לראי"ה באמצעות ר' זלמן שחור עבור בית החולים ביפו. לא ניתן להסביר זאת בהשמטה גרידא, של עניינים שלפי שיקול דעת העורכים לא נודעה להם חשיבות לציבור (כדוגמת השמטת פיסקה סתמית בענייני כלכלת ביתו של הרב שלמה זלמן אבי הראי"ה – השוו 'איגרות לראי"ה' עמ' תקמ"ז ו'סיני' שם עמ' ס"ח), ואין בידי הסבר לחילופי הפיסקאות הללו בין שני הנוסחים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








