אמונתו של יעקב אבינו | הרה"ג דוב ליאור | בית המדרש

מדורים
הרה"ג דב ליאור

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אודט אוריידא בת תורקיה

2 דק' קריאה

התורה מקדישה כמחצית מספר בראשית למעשיו ופועליו של יעקב אבינו. יעקב אבינו במעשיו מקיף את רוב הזמן של עם ישראל מאז שעלה על במותי ההיסטוריה עד ביאת הגואל, ולכן האריכה התורה בסיפור מעשיו.

הפרשה פותחת בכך שיעקב אבינו יצא מבאר שבע ללכת חרנה, אך בדרך הייתה השתהות של ארבע עשרה שנה בבית מדרשם של שם ועבר. דבר זה לא כתוב במפורש אך חז"ל דרשו זאת מתוך המקראות. יעקב אבינו חשש איך הוא ייצא מהחממה הרוחנית בה הוא נמצא, לארץ רחוקה מתורה ומצוות, ולחיים בין אנשים עובדי עבודה זרה שקועים בענייני כישוף. הוא חשש שמא הוא ימעד ולא יעמוד בזה. בגלל חששות אלו, היה זקוק למטען רוחני גדול, לחיסון נפשי של ארבע עשרה שנה בבית המדרש, ורק אז כשהוא הרגיש שהוא מספיק מחוסן נאמר: "וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם".

אנחנו יודעים שמעשיו של יעקב אבינו אינם רק לעצמו, אלא פעל גם לדורות הבאים. חז"ל אומרים שיעקב אבינו תיקן תפילת ערבית: "ויפגע במקום וילן שם", מובא באחרונים הסבר מהו הרעיון שיעקב אבינו תיקן את תפילת ערבית: הלילה הינו משל לגלות, ויעקב אבינו כשיצא לגלות תיקן את תפילת ערבית. שהרי אנו אומרים בתפילת ערבית: "אמת ואמונה", כלומר אדם שנמצא בלילה ואינו מכיר את חוקי הבריאה ולא יודע כי השמש זורחת בסוף כל לילה - אם יבואו ויגידו לו שעוד כמה שעות תזרח השמש אין כל סיבה שהוא יאמין לדבר כזה. אך אדם אחר שיודע את חוקי הבריאה, אף על פי שאינו רואה במציאות שום סימן שהשמש תזרח בסוף הלילה, בכל זאת הוא מאמין שהשמש תשוב ותזרח. כך יעקב אבינו בעצמו הנחיל לדורות הבאים את עומק האמונה, שגם אם אנחנו נמצאים בחשכת הגלות, אנחנו מקווים ויודעים שהקדוש ברוך הוא יוציא אותנו ממנה. יעקב בנה את כוח ההישרדות של עם ישראל במשך כל הגלות, וכך כל אלה הממשיכים את דרכו של יעקב אבינו יהיו להם כוחות הנפש להתמודד עם כל המצב. גם עם בדרך הטבע לא רואים מוצא, אנו מאמינים שיזרח השמש ואור הגאולה יופיע בקרוב בימינו.

הרה"ג דב ליאור