ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- צניעות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
לבוש זה שפה!
הרב אריה הנדלר שליט"א, סגן ראש ישיבת ההסדר שעלבים
לפני מספר שבועות קראנו בפרשת השבוע על שכרו של יעקב הבא מתוך מקנה לבן: "והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב" (בראשית ל'). על פסוק זה אמר תלמידו הגדול של הבעש"ט, ר' יעקב יוסף מפולנאה, כי לבן מתייחס אל העטיפות, עיניו נתונות לחיצוניות. אבל יעקב מתייחס אל מה שקשור.
כיון שכך, היינו צריכים לומר כי למעט גדרי צניעות, אין משמעות לאופי הלבוש. אנו איננו מתייחסים אל החיצוניות. דבקים אנו בדרכו של אלוקים הרואה ללבב ולא לעיניים.
כך היינו צריכים לומר, אלא שמנהגו של עולם מלמד שהלבוש ממקם, ממצב, ומתייג את האדם. הדברים אמורים הן ביחס למה שהלבוש עושה לאדם בעיני הסובבים אותו, והן ביחס למה שהלבוש עושה לאדם בעיני עצמו. האמת צריכה היא להיאמר, כי במרבית המקרים יש קשר בין השניים. הלבוש הוא שדר, הלבוש הוא שפה. כפכפים באמצע היום, במקום ציבורי, אומרים: "אני בחופש, עזוב אותי". לבוש מכופתר ובצבעים מותאמים, אומר: "יש לי אירוע היום". חולצת טי כלבוש יומיומי, אומרת: "עדיין לא סיימתי את התיכונית". ועוד שאר דוגמאות שמחמת קוצר היריעה לא נרחיב בהן. שפת הלבוש נעשתה כל כך מתוחכמת עד שגם למי שרוצה לומר שהוא אינו מתחשב במסר של הלבוש, יש סוג לבוש מוגדר שהוא וכל דומיו נוהגים ללבוש.
אכן, הלבוש הוא שפה. וכיון שכך, עלינו לדעת מה אנו משדרים באמצעות השפה הזו. מן הראוי שלא נמקם, נמצב, ונתייג את עצמנו במקום שלא היינו רוצים להיות מזוהים איתו כלל ועיקר.
נסיים בדברי הרמב"ם שראה צורך לעצמו ליצור קוד לבוש היאה לתלמיד חכם, מה שמלמד שבכל זאת יש בלבוש משהו: "מלבוש תלמיד חכם מלבוש נאה ונקי, ואסור לו שיימצא בבגדו כתם או שמנונית וכיוצא בהן, ולא ילבש לא מלבוש מלכים כגון בגדי זהב וארגמן שהכל מסתכלין בהן, ולא מלבוש עניים שהוא מבזה את לובשיו, אלא בגדים בינונים נאים. ולא יהא בשרו נראה מתחת מדיו כמו בגדי הפשתן הקלים ביותר שעושים במצרים, ולא יהיו בגדיו סחובין על הארץ כמו בגדי גסי הרוח, אלא עד עקבו ובית יד שלו עד ראשי אצבעותיו" (הלכות דעות ה').
שדה הקרב
הרב מאיר טויבר שליט"א, ראש ישיבת 'נתיב מאיר'
הולדתו של הבגד בחטא. כך למדנו מראשית ערפילי סוד נפילת האדם בגן-עדן. הבג"ד – תוצאה של בגידה, של נפילת הא' – האמון, האמונה והאוטנטיות של המגע הבלתי אמצעי בין פנימיותו של אדם לחיצוניותו. ביום הולדתו של הבגד נולדה הדילמה בין המוחצן והפנימי. זהו עימות בין היכולת שלי לחיות בעולם מוחצן ולבטא את האור הפנימי שלי, כותנות העור מכסות את כותנות האור.
על-פי חז"ל בגד שתפר רבש"ע לאדם, אותם "כותנות עור", מועברות בירושה אל אלו המסוגלים בעבודת הקודש שלהם לרומם את החוץ אל הפנים. מאדם הראשון הועברו הבגדים הללו לשת, לנח, לשם, לאברהם וליצחק, על ירושתם התנהלה המחלוקת בין יעקב ועשיו והם "בגדי עשיו החמודות". יעקב הזוכה בהם מעבירם ליוסף והיא היא כתונת הפסים שעליה התעוררה קנאת האחים וסופה שנטבלה בדם המחלוקת.
מבחינה סמלית מהווה איפה הבגד סימן להיותנו מסוגלים להתמודד עם הכוחות, הצבעים וההשפעות המנתקות אותנו מהטבעיות הנשימתית הפנימית שלנו, להיותנו מושפעים מידי עשיו שיש בו סימני טהרה חיצוניים אך טומאה פנימית. יוסף איש החוץ "המסלסל בשערו" מוכן להתמודד עד הגבול הדק, על סף התהום, כדי לקדש שם שמים בכל היש, ועל האמון בדרכו התעוררה דאגת האחים. אך גם יוסף עצמו ברגע שנפגש בפריצת תהומות החטא עוזב את הבגד בידה – "וינס ויצא החוצה", ובמקום זה זוכה לשמו "יוסף הצדיק".
בדור של "משיח בן יוסף" העוסק כל כולו במפגש עם עולם העשייה, ובונה עולם מתוך התמודדות תרבותית, שיש בו מכוחות התהום של אשת פוטיפר ומעגלי חייה התרבותיים – הופך מאבק זה של "יוספים צדיקים" – למאבק הישרדות ביכולת "לקדש שם שמים בצנעה", של בניית עולם פנימי של קודש, שבו הפנימיות הטהורה מעצימה את החוץ ולא ח"ו להיפך. בו "תתאה גבר" וההויה הפנימית והתרבות הכללית הופכת ממשפיעה למושפעת.
מלחמת תרבות זו אשר חודרת מכל הערוצים האפשריים ומעצבת את חיי הנוער והמבוגרים כאחד, מקבלת משנה כח בתקופה שבו הנערות ההתבגרותית בונה את האישיות - "והוא נער". הבגד כסמל להופעה מתומצתת של המפגש בין הפנים לחוץ הופך להיות "שדה הקרב", ולפיכך משמעותו מרובה. הלבוש, ההופעה החיצונית, היא שפה שבה מובעת העמדה של הפועל מול שאלה זו, ואך תמימות היא לחשוב שאין בה רלוונטיות.
גם ההלכה וההדרכה המוסרית תורנית ראתה את ההופעה של היהודי כמבטאת וכיוצרת הוויה פנימית: "שלא שינו את לבושם" כביטוי של שייכות. מצוות ציצית כהמשך של אותם "כותנות עור ואור". הלכות של "לא ילבש" ושל "חוקות הגויים" ורבב על בגד התלמיד-חכם, כל אלו מבטאים התייחסות של כובד ראש משמעותי ביחס לבגד. אין כוונת ההלכה לראות בבגד חזות הכול, כטענת צעירים המתמרמרים על העיסוק בנושא זה, אלא ככלי יוצר זהות ומבטא זהות "ר' יוחנן היה קורא למאניה (בגדיו) – מכבדותיה".
אין בדברים אלו כדי לסגור את הדיון ביחס למרחב ההופעה הרצויה מבחינה יהודית שלמה, כי סביר שאין כללים חד ממדיים לדבר – הלימוד של הדברים שאמרנו הוא כדי לברר שהבגד וההופעה בכלל, היא שפה משמעותי ביצירת ובביטוי הזהות, ולכן חובה על ההורה והמחנך להקשיב לשפה זו. להעביר את המסר החינוכי כי ההופעה "מדברת", יונקת ומשפיעה, ורק מתוך הבנה זו להסיק האם יש לעודד, להגביל או להתנגד לחקיינות חיצונית מעולמות זרים, או לעודד דווקא קריאה לביטוי של אותנטיות פנימית הבאה לידי ביטוי ב"שפת הבגד". שפה נסתרת, המכסה ומגלה כאחד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
