ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
פרסום הנס בחנוכה נעשה על ידי מצוות הדלקת הנרות, מצווה זו תוקנה לזכר הנס העל-טבעי, השמן שהיה אמור להספיק ליום אחד הספיק לשמונה ימים. בכל החגים קיימת חובה של "משתה ושמחה" כיוון שחגי התורה הם זכר ליציאת מצרים, ששם הנס היה גלוי לעין כל ואילו בחנוכה שעיקר הנס, נס פך השמן היה נסתר, הימים הללו תוקנו ל"הלל והודאה". ובכל אופן פוסק הרמ"א (שולחן ערוך אורח חיים סימן תר"ע) שאם בסעודות חנוכה אומרים דברי הלל והודאה ניתן להעלותם למדרגה של סעודות מצווה כמו בשאר החגים שתוקנו ל"משתה ושמחה".והרב מסביר:"מצד נס פך השמן שלמעלה מן הטבע שמעלה גם את הנס של כיבוש הארץ והנצחון של המלחמה למעלת נס שלמעלה מן הטבע, וזה הכח של ישראל להעלות את החנוכה למדרגת חג של משתה ושמחה" . נס על- טבעי גבוה במעלתו מנס טבעי, ולכן נס פך שמן גבוה מנס הניצחון במלחמה, מלמד אותנו הרב, שכיוון שבחנוכה היה נס על- טבעי ונס טבעי, הנס העל- טבעי מגביה את הנס הטבעי, ומביאו למדרגת הנס העל טבעי. בדומה לכך עם ישראל יכול להעלות את ימי החנוכה שתוקנו רק ל"הלל והודאה" למדרגת חגי התורה שהם ימי "משתה ושמחה".
כפי שראינו הדלקת הנרות היא זכר לנס פך השמן, שהיה אמור לדלוק יום אחד ודלק שמונה ימים. החנוכיה בכל בית מישראל מזכירה לנו את המנורה בבית המקדש. בבית הכנסת נוהגים להניח את החנוכיה בכותל דרום כמו שבבית המקדש המנורה הייתה בדרום. נשאלת השאלה, אם החנוכיה היא זכר למנורת המקדש, מדוע היא בעלת שמונה קנים ולא שבעה קנים כמו מנורת המקדש? וניתן להוסיף את הקושיה המפורסמת של ה"בית יוסף" מדוע חוגגים את חנוכה שמונה ימים והלא הנס היה שבעה ימים, שהרי היה שמן ליום אחד? אם היינו חוגגים שבעה ימים היה מקום גם לתקן חנוכיה בעלת שבעה קנים כמו מנורת המקדש? ומסביר הרב (מאמרי ראי"ה ב' עמ' 478): קיים איסור לעשות כלי חול הזהים בגדלם ובצורתם לכלי המקדש: "לא תעשון אתי (שמות כ') - לא תעשון כדמות שמשיי! - אמר אביי: לא אסרה תורה אלא שמשין שאפשר לעשות כמותן. כדתניא: לא יעשה אדם בית תבנית היכל, אכסדרה תבנית אולם, חצר כנגד עזרה, שלחן כנגד שלחן, מנורה כנגד מנורה" (ראש השנה כ"ד). סיבת האיסור היא להבדיל בין קדש לחול:"הקודש שומר את גבולותיו, הוא מגן על עצמו, שלא יבוא כל זרם של חול למעט את שויו. ודוקא על-ידי השמירה הזאת, נותן הקודש חיים וגם מקום לחול ולמערכת החול" . ההבדלה בין קדש לחול מאפשרת לקדש להתקיים ולחול להתקיים לצידו. היוונים ניסו לעקור את הקדש מהעולם, לשיטתם קיימת בעולם רק חכמה אנושית חילונית, והיא ורק היא ממלאת את העולם כולו. היוונים טמאו את המקדש: "כיון שנכנסו להיכל, טמאו כל השמנים שבהיכל, לא פסלו רק את עצמן של אותן הדיעות והתכונות שנפגמו ע"י המגע עם התרבות היונית ההוללת, כ"א הדבר פעל על כל המערכה של הדיעות והמדות המעשים והתורות, לתן בהם טעם לפגם, להורידם מקדושתם ולמנע פעולתם הטובה והקדושה על עם ד'" (עין אי"ה שבת כ"א). היוונים כפו את ישראל לתרגם את התורה ליוונית ולכתוב על קרן השור שאין להם חלק באלקי ישראל. זו הסיבה שבית חשמונאי הבדילו את החנוכיה ממנורת המקדש. מנורה יש רק במקדש והיא בעלת שבעה קנים, החנוכיה תהיה בת שמונה קנים והחג שמונה ימים: "חששו אנשי בית-החשמונאים, שאם יתקנו רק שבעה נרות, יעשו מנורות חילוניות כמו של בית-המקדש, של שבעה נרות. אנחנו יודעים, שנצח ישראל בנוי על ההבדלה בין קודש לחול ועל צרופם בחיים" (מאמרי ראי"ה שם עמ' 479).
הקדש מעלה את החול, הנס העל טבעי, נס פך השמן העלה את נס ניצחון המלחמה אבל עדיין קיימת חובה להבדיל בין קדש לחול.
בד בבד עם הרצון לעשות זכר למקדש בכל בית מישראל דאגו חכמים להבדיל בין המקדש לבתי ישראל, ולכן תקנו שהחנוכייה תהיה בעלת שמונה קנים ולא שבעה כמו במקדש, ולכן החג הוא שמונה ימים ולא שבעה.
המקדש הלאומי האיר את אורו לכל בית מישראל על ידי הנס הגלוי של מנורת המקדש שהאירה את ניצחון המלחמה שהביא להקמת מלכות ישראל שהחזיקה מעמד למעלה ממאתיים שנה. גם אנו בדורנו זכינו לניסים גלויים רבים ואנו מצפים לאור המיוחד שיאיר מבית המקדש שייבנה במהרה בימינו.
^ 1.בדרך כלל "נס נסתר" הכוונה לנס טבעי, הרב כאן משתמש בהגדרה זו לנס שאינו מפורסם, ובחנוכה הכוונה לנס פך השמן שהתרחש בבית המקדש ולא היה מפורסם בניגוד לנס הניצחון במלחמה שהיה גלוי לעין כל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
