ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים,
המובלט בתקפו בעץ החרוב".
(הראי"ה, "מגד ירחים" תרע"ד)
מדוע כותב מרן הרב בפתגם החודש כי נטיעת האילנות נובעת מהרצון להיטיב לאחרים ולדורות הבאים? האם לא יתכן שאדם נוטע כשהוא חושב רק על עצמו? לספק את צרכיו שלו בלב? אנו מוצאים כי חז"ל שיבחו והעריכו ביותר את נטיעת האילנות. חז"ל אומרים כי מאז הבריאה הקב"ה עוסק בנטיעת אילנות. את האדם הראשון הזהיר הקב"ה לשמור על כל אילנות שבגן עדן ויש עוד מדרשים רבים המשבחים ומפארים את נטיעת האילנות.
מה החשיבות הגדולה בנטיעת אילנות ובשמירה עליהם?
שתי נטיות מתרוצצות בנפש האדם. הנטייה האחת היא לדאוג לעצמו ולמלא את כל התאוות החומריות והגשמיות שלו. נטייה זו מתרוצצת באדם ללא כל עבודה או לימוד. אדם חושב מה יועיל לו, וכיצד הוא יתקדם ולא איכפת לו אם זה יהיה על חשבונם של אחרים.
לעומתה, קיימת עוד נטייה נוספת השוכנת בנפשנו פנימה והיא להיטיב לאחרים. הרצון לעזור ולסייע, להעניק חיים ולהיות רגיש לאחרים. אנו רואים כיצד רוב האנשים רוצים להביא חיים חדשים לעולם גם אם זה יקשה עליהם את החיים של עצמם. אנו רואים גם כיצד אנשים שהיו שותפים בהצלת חיים, מרגישים הרגשת התעלות מיוחדת במינה למרות שזה דרש מהם מאמצים, הפסד זמן, כוחות ולפעמים אפילו מחיר יקר.
תפקידנו לחנך את נפשנו כך שהנטייה להיטיב תהיה נטיית החיים שלנו. עלינו להתמלא בגבורה העוצרת את הנטייה האישית - גשמית ועוזרת לנו להנהיג את החיים על פי הנטייה של שאיפת הטוב ללא כל גבול. זוהי הגבורה המיוחדת לישראל היודעת לשלוט על הנטייה הבהמית הנמוכה בחיים ולהנהיג את החיים על פי הנטייה הרוחנית. ברכת "אוזר ישראל בגבורה" הנאמרת בעת חגירת החגורה באה להבחין בין החלק התחתון בחיינו לחלק העליון, בין הנטייה הבהמית התחתונה לנטייה הרוחנית העליונה. כזוהי גם מעלת "הגיבור הכובש את יצרו" כהסבר הרב: "שמכבש את הגוף הבהמי ואת תאוותיו הגסות והסוערות". (עולת ראיה א עמ' עה)
זוהי גם המטרה בציווי להסיר את הערלה בחיינו.
הערלה אוטמת את הנטייה הזאת"ומטה אותה לצד החלקיות והפרטיות המנותקת ממקור הכל, ואנו נכנסים לברית קודש ,שעל ידו מתגלה הצביון של המשכת החיים לדורות , בתכונה הקשורה ליסוד הכל" . (עולת ראי"ה א עמ' שצז)
כך היא ערלת הגוף וכך היא ערלת האילנות. יסוד הערלה בעצי מאכל , היא לעצור את הנטייה האישית, הפרטית בנטיעת האילן. בקשת ההנאה הפרטית היא הסיבה לאיסור הערלה עד השנה הרביעית. בשנה זו האדם מעלה את הפירות לירושלים . במקום זה מתעלית אכילתו ונטיעתו. כך כותב הרב : "סוד הסרת הערלה היא עליית חפץ החיים למידה העליונה המגמתית". (אורות הקודש ב עמ' שפג)
נטיעת אילנות מבטאת את הרצון להיטיב לאחרים. עד שאילן גדל ונותן פירות עוברים מספר שנים. גם אם העץ ממהר לתת פירות. רק בשנה הרביעית הוא יכול להעלות את הפירות ולאכלם בירושלים. האדם יכול להחליט שהוא יזרע ירקות שההנאה מפירותיהם מיידית. אך כאשר הוא נוטע אילן אשר יתן פירות שנים רבות גם לאחר מותו, בעומק ההחלטה על נטיעת אילנות עומדת השאיפה להיטיב לדורות.
ברור שהרצון להיטיב מתבטא באופן בולט בנטיעת החרוב אשר נותן פירות לאחר שנים רבות ביותר. כפי שאמר הזקן לחוני המעגל : אני מצאתי את העולם בחרובים. וכשם שנטעו אבותי בשבילי, כך אטע לבני". (על פי תענית כג, א)
החשיבות הגדולה שאנו מוצאים בחז"ל לנטיעת אילנות נובעת מהבשורה העולה מנטיעות אלה. בשורת " עולם חסד יבנה". המטרה לשמה נברא האדם מישראל היא כדי להיטיב לעולם כולו. נטיעת האילן בכלל ונטיעת חרוב בפרט מבשרת ומחנכת את האדם להשריש את נטיית ההטבה לדורות הבאים באדם. יצניע האדם את החשיבה האישית והפרטית ויחשוב כאב האומה הישראלית אברהם אבינו.
אין לנו "קץ מגולה" גדול מזה שהארץ נותנת פירותיה. תפקיד הגאולה הוא לגאול את העולם מכל הצמצומים והכבלים הגשמיים והחומריים . אותן נטיות בהמיות המסלקות את אור השכינה של "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו" ומעכירות את החיים יסתלקו מחיינו בעת הגאולה. גאולת ישראל היא תקופה בה העולם יחיה את האחדות וממילא את ההטבה ההדדית.
אילנות הארץ ופירותיהן הם הבשורה כי הקץ קרב. כי הם פירות הנובעים "מחשק נטיעת האילנות (ה) נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










