בי×Ē ×”×ž×“×¨×Š
  • שב×Ē ×•×ž×•×ĸדים
  • שבו×ĸו×Ē
  • מ×ĸמד הר סיני ומ×Ēן ×Ēורה
קטגוריה משני×Ē
undefined
7 דק' קריאה â€ĸ 49 דק' ×Ļפיה
לח×Ĩ להקדש×Ē ×Š×™×ĸור זה

לימוד השי×ĸור מוקדש ל×ĸילוי נ׊מ×Ē

אריה י×ĸקב בן משה ×™×•×Ą×Ŗ ז"ל

מ×ĸמד הר סיני - יסוד האמונה וה×Ēורה
ר֡ק הִשÖŧָׁמÖļר לְךָ וÖŧ׊ְׁמר נַפְשְׁךָ מְאד פÖŧÖļן ×ĒÖŧִשְׁכÖŧַח אÖļ×Ē ×”Öˇ×“Öŧְבָרִים אֲ׊ׁÖļר רָאוÖŧ ×ĸÖĩינÖļיךָ וÖŧפÖļן יָסוÖŧרוÖŧ מִלÖŧְבָבְךָ כÖŧל יְמÖĩי חַיÖŧÖļיךָ וְהוֹדַ×ĸÖ°×ĒÖŧָם לְבָנÖļיךָ וְלִבְנÖĩי בָנÖļיךָ: יוֹם אֲ׊ׁÖļר ×ĸָמַדְ×ĒÖŧÖ¸ לִפְנÖĩי ה' אֱלהÖļיךָ בÖŧְחרÖĩב בÖŧÖļאֱמר ה' אÖĩלַי הַקְהÖļל לִי אÖļ×Ē ×”Ö¸×ĸָם וְאַשְׁמִ×ĸÖĩם אÖļ×Ē ×“Öŧְבָרָי אֲ׊ׁÖļר יִלְמְדוÖŧן לְיִרְאָה א×Ēִי כÖŧָל הַיÖŧָמִים אֲ׊ׁÖļר הÖĩם חַיÖŧִים ×ĸ֎ל הָאֲדָמָה וְאÖļ×Ē ×‘ÖŧÖ°× ÖĩיהÖļם יְלַמÖŧÖĩדוÖŧן: (דברים ד, ט-י).

וכו×Ēב הרמב"ן ×ĸל א×Ēר:
רק השמר לך וגו' פן ×Ēשכח א×Ē ×”×“×‘×¨×™×: ... הכ×Ēוב הזה לפי ד×ĸ×Ēי מ×Ļו×Ē ×œ× ×Ē×ĸשה , הזהיר בה מאד, כי כאשר אמר שנזהר בכל המ×Ļו×Ē ×•× ×Š×ž×•×¨ החוקים והמשפטים ל×ĸשו×Ēם, חזר ואמר רק אני מזהירך מאד להשמר ולשמור ×ĸ×Ļמך מאד מאד לזכור מאין באו אליך המ×Ļו×Ē, שלא ×Ēשכח מ×ĸמד הר סיני מכל הדברים א׊ר ראו ×ĸיניך, הקולו×Ē ×•×”×œ×¤×™×“×™×, א×Ē ×›×‘×•×“×• וא×Ē ×’×“×œ×• ודבריו א׊ר ׊מ×ĸ×Ē ×Š× מ×Ēוך האש, ו×Ēודי×ĸ כל הדברים א׊ר ראו ×ĸיניך במ×ĸמד הנכבד ההוא לבניך ולבני בניך ×ĸד ×ĸולם. ופירש הט×ĸם כי השם ×ĸשה המ×ĸמד ההוא כדי ׊×Ēלמדו ליראה או×Ēו כל הימים וא×Ē ×‘× ×™×›× ×Ēלמדון לדורו×Ē ×ĸולם, אם כן ×ĸשו א×Ēם ככה ואל ×Ēשכחו או×Ēו.


הרמב"ן כו×Ēב כי בפסוק זה מ×Ļווה ה×Ēורה שלא לשכוח א×Ē ×ž×ĸמד הר סיני, א×Ē ×”×§×•×œ×•×Ē ×•×”×“×‘×¨×™×. גם בהשגו×Ē ×œ×Ą×¤×¨ המ×Ļוו×Ē ×ž× ×” הרמב"ן מ×Ļווה זו כמ×Ļוו×Ē ×œ× ×Ē×ĸשה, ובהמשך פירושו ×ĸל ה×Ēורה ׊ם כ×Ēב שהמ×Ļוה "והוד×ĸ×Ēם לבניך" היא מ×Ļוו×Ē ×ĸשה באו×Ēו ×ĸניין. בכך חלק הרמב"ן ×ĸל הרמב"ם, שלא מנה מ×Ļוו×Ē ××œ×•.

יש להבין כי×Ļד יבאר הרמב"ן א×Ē ×”×ž×Š× ×” באבו×Ē "כל השוכח דבר ממ׊נ×Ēו מ×ĸלה ×ĸליו הכ×Ēוב כאילו מ×Ēחייב בנפשו ׊נאמר השמר לך", ומכאן שפסוק זה ×ĸוסק באיסור אחר! קושי × ×•×Ą×Ŗ, אי×Ēו מ×Ēמודד הרמב"ן ×ĸ×Ļמו, הוא דברי הגמרא 1 "כל המלמד א×Ē ×‘×Ÿ בנו ×Ēורה מ×ĸלה ×ĸליו הכ×Ēוב כאילו קבלה בסיני ׊נאמר והוד×ĸ×Ēם..." ×ĸל כך כ×Ēב הרמב"ן "ואל ×Ēט×ĸה בזה... כי לימוד אמונ×Ē ×”×Ēורה הוא הלימוד ב×Ēורה".

מהו לימוד אמונ×Ē ×”×Ēורה? מבאר הרמב"ן כי הדגש×Ē ×”×Ēורה ×ĸל זכרון מ×ĸמד הר סיני הינה יסוד × ×Ļחיו×Ē ×”×Ēורה, משום שבה ׊מ×ĸנו א×Ē ×“×‘×¨ ה' באופן ישיר. אם קבל×Ē ×”×Ēורה הי×Ēה ×ĸ"י אמ×Ļ×ĸי הרי היו יכולים לחול בה ספיקו×Ē, ואם היא קם נביא אחר ואומר אחר×Ē ×”×™×” מקום לקבל א×Ē ×“×‘×¨×™×•. אך כיון ׊׊מ×ĸנו א×Ē ×“×‘×¨ ה' וא×Ē × ×‘×•××Ēו למשה באופן ישיר הרי שאין לנו כל ספיקו×Ē ×‘××ž×™×Ēו×Ē ×”×Ēורה ובנ×Ļחיו×Ēה.

בקש×Ē ×™×Š×¨××œ - היטיבו כל א׊ר דיברו במהלך מ×ĸמד הר סיני מבקשים ישראל "דבר א×Ēה ×ĸמנו ונשמ×ĸה ואל ידבר אלוקים ×ĸמנו ונחיה ולא נמו×Ē" 2 , ו×ĸל כך אומר הקב"ה " היטיבו כל א׊ר דיברו " 3 .

×ĸל מ׊מ×ĸו×Ē ×Ēשוב×Ē ×”×§×‘"ה כו×Ēב המדרש רבה 4 :
"מהו הטיבו כל א׊ר דברו? חייא בר אדא ובר קפרא, חד אמר הטבה כהטב×Ē ×”× ×¨×•×Ē ×•×—×“ אמר הטבה כהטב×Ē ×”×§×˜×•×¨×Ē ", מה הקשר בין בקש×Ē ×™×Š×¨××œ לבין מ×Ļוו×Ē ×”×˜×‘×Ē ×”× ×¨×•×Ē ×•×ž×Ļוו×Ē ×”×˜×‘×Ē ×”×§×˜×•×¨×Ē? ׊מ×ĸנו לבאר כך: ההכנה גדולה מהמ×Ļוה ×ĸ×Ļמה - בהטב×Ē ×”× ×¨×•×Ē ×™×Š דין מיוחד: הטב×Ē ×”× ×¨×•×Ē ×›×Š×¨×” רק ×ĸ"י כהן, ב×ĸוד שההדלקה ×ĸ×Ļמה כשרה גם במי שאינו כהן. יסוד גדול נלמד מכאן, שהטב×Ē ×”× ×¨×•×Ē, שהיא הכנ×Ē ×”× ×¨×•×Ē ×œ×”×“×œ×§×”, גדולה מן ההדלקה - המ×Ļוה ×ĸ×Ļמה! והנה קבל×Ē ×”×Ēורה לא כללה רק א×Ē ×ĸ׊ר×Ē ×”×“×‘×¨×•×Ē ×•×“×‘×¨×™ ה×Ēורה, אלא גם א×Ē ×”×”×›× ×”- החל מ"והיו נכונים לשלש×Ē ×™×ž×™×" ו×ĸד הקולו×Ē, החושך, ה×ĸנן וה×ĸרפל שליוו א×Ē ×ž×ĸמד הר סיני. ישראל ט×ĸנו שכיון ׊×ĸיקר המ×Ļוה היא ההכנה אליה, הרי כבר הש×Ē×Ēפו בקבל×Ē ×”×Ēורה ב×ĸ×Ļמם, ו×ĸ×Ļם קבל×Ē ×”×Ēורה יכולה להיו×Ē ×’× ×ĸ"י משה. ×ĸל יסוד חשיבו×Ē ×”×”×›× ×” אנו למדים גם מדברי הגמרא 5 ×ĸל הפסוק 'מה יפו פ×ĸמייך בנ×ĸלים ב×Ē × ×“×™×‘ - מה נאים רגליהם של ישראל כש×ĸולים לרגל'. ושואלים ×ĸל כך המפרשים: אמנם ה×Ēורה מכנה א×Ē ×”×—×’×™× רגלים, אך מה הקשר בין הנ×ĸל לבין שלש×Ē ×”×¨×’×œ×™×? י×Ēר ×ĸל כן, הרי אסור להיכנס להר הבי×Ē ×ĸם × ×ĸלים! 6 ה×Ēשובה היא ׊×ĸם הנ×ĸלים ×ĸולים לרגל, זו ההכנה למ×Ļוה והיא ה×ĸיקר, ולכן דוקא או×Ēה משבח הכ×Ēוב.

אסור לקפו×Ĩ מדרגו×Ē ×œ×œ× הכנה
'וחד אמר כהטב×Ē ×”×§×˜×•×¨×Ē' - מה המיוחד בהטב×Ē ×”×§×˜×•×¨×Ē? בדרך כלל קרבן ששהה בלילה - נפסל, וזא×Ē ×œ×‘×“ מקטור×Ē, והט×ĸם "הואיל ו×Ļור×Ēה בכל השנה כולה" 7 ומבאר ר׊"י "אינה משנה א×Ē ×ž×¨××™×Ēה". הפיטום של הקטור×Ē ×ž×ĸמיד או×Ēה באו×Ēו מ×Ļב כל השנה. מהי המשמ×ĸו×Ē ×”×¨×•×—× ×™×Ē ×Š×œ דין זה? נאמר במשלי 8 "דÖŧְבַשׁ מָ×Ļָא×ĒÖ¸ אֱכל דÖŧַיÖŧÖļךÖŧÖ¸ פÖŧÖļן-×ĒÖŧִשְבÖŧÖ¸×ĸÖļ× ÖŧוÖŧ וַהֲקÖĩא×Ēוֹ". דבש הוא דבר טוב, אך יש לאכול ממנו די, אחר×Ē ×’× מה שהאדם אכל הוא יקיא. הגר"א מבאר שפסוק זה הוא משל ללימוד החכמה (×ĸל דרך הרמז - ד ×ĸה ב ינה ׊ כל): "ה×ĸניין שאל ×Ēחכם יו×Ēר ואל ×Ēלך בגדולו×Ē ×•×‘× ×¤×œ××•×Ē ×™×•×Ēר ממך, פן ×Ēקיא כל א׊ר יג×ĸ×Ē ×•×œ×ž×“×Ē". גם באופן רוחני י×Ēכן מ×Ļב שבו אדם מל×ĸיט א×Ē ×ĸ×Ļמו יו×Ēר מידי ×ĸד שהוא מקיא הכל, לפ×ĸמים יש סכנה שאדם יקפו×Ĩ וידלג במ×ĸלו×Ē ×”×Ēורה, ב×ĸוד ׊×Ļריך האדם ל×ĸכל א×Ē ×ž×” שקיבל. ישראל אומרים שכבר קיבלו מספיק כדי שה×Ēורה ×Ē×Ēקיים בידם, ומאידך אם יוסיפו לקבל א×Ē ×”×Š×¤×ĸ האלוקי ישירו×Ē ×ž×”' הם ×ĸלולים לא לה×Ļליח לקלוט א×Ē ×”××•×¨ הגדול, שכן לא יהיו בידם כלים מספיקים. ואומר ×ĸל כך ה' - ישראל ×Ļודקים, יש במה שישראל קיבלו מספיק כדי שה×Ēורה ×Ē×Ēקיים בידם.

ביקור×Ēו של משה
כאמור, ×ĸל ׊×Ēי ט×ĸנו×Ē ××œ×• נאמר שאומר ה' "היטיבו כל א׊ר דיברו". את ×ĸל פי כן, רואים אנו שלמשה רבינו יש ביקור×Ē ×ĸל ישראל! בספר דברים 9 מ×Ēאר משה א×Ē ×‘×§×Š×Ē ×™×Š×¨××œ: "קְרַב א֡×ĒÖŧָה וÖŧשֲׁמָ×ĸ אÖĩ×Ē ×›Öŧָל אֲ׊ׁÖļר יאמַר ה' אֱלהÖĩינוÖŧ וְאַ×ĒÖŧÖ° ×ĒÖŧְדַבÖŧÖĩר אÖĩלÖĩינוÖŧ אÖĩ×Ē ×›Öŧָל אֲ׊ׁÖļר יְדַבÖŧÖĩר ה' אֱלהÖĩינוÖŧ אÖĩלÖļיךָ וְשָׁמַ×ĸְנוÖŧ וְ×ĸָשִינוÖŧ". וכו×Ēב ר׊"י 'וא×Ē ×Ēדבר אלינו - ה×Ē׊×Ēם כוחי כנקבה, ׊נ×Ļט×ĸר×Ēי ×ĸליכם ורפי×Ēם א×Ē ×™×“×™'. כי×Ļד י×Ēכן שישראל מוו×Ēרים ×ĸל זכו×Ē × ×¤×œ××” כזו? "כי ראי×Ēי שאינכם חרדים לקבל דבריו מאהבה. וכי לא היה לכם ללמוד מפי הגבורה ולא ממני?" מהי ביקור×Ēו של משה? הרי הקב"ה ×ĸ×Ļמו אמר שכל דבריהם טובים!

באהבה - לא ×ĸושים חשבונו×Ē
ר׊"י רומז ל×Ēשובה במילה אח×Ē: 'אינכם חרדים לה×Ēקרב אליו מאהבה' . אמנם ישראל טו×ĸנים ט×ĸנו×Ē ××ž×Ē, אך מי שאוהב אינו ×ĸושה חשבונו×Ē, ושיקוליו הם אחרים. יש דברים שבשכל אפ׊ר להבינם ב×Ļורה מסויימ×Ē, אבל כאשר אוהבים ×ĸושים גם מ×ĸשים מ×ĸל השכל. ני×Ēן להבין א×Ē ×‘×™×§×•×¨×Ēו של משה רבינו בדרכים נוספו×Ē.

האדם נקרא מהלך
נאמר בזכריה 10 "וְנָ×ĒÖˇ×ĒÖŧִי לְךָ מַהְלְכִים בÖŧÖĩין הָ×ĸמְדִים הָאÖĩלÖŧÖļה". האדם נקרא מהלך, ×ĸליו ל×ĸלו×Ē ×Ēמיד מדרגה לדרגה, ב×ĸוד שהמלאכים הם אמנם בדרגה גבוהה ביו×Ēר אך הם ×ĸומדים במקום, אין להם אפשרו×Ē ×œ×ĸלו×Ē ××• לרד×Ē. ×ĸל פי יסוד זה מבאר הגר"א א×Ē ×”×¤×Ą×•×§ במשלי 11 "ארַח חַיÖŧִים לְמַ×ĸְלָה לְמַשְכÖŧִיל לְמַ×ĸ֎ן סוÖŧר מִ׊Öŧְׁאוֹל מָטÖŧָה ": לא רק שמהו×Ēו של האדם היא ללכ×Ē ×•×œ×”×Ēקדם, אלא שאין לאדם כלל אפשרו×Ē ×œ×ĸמוד במקום, ואם הוא לא י×Ēקדם הוא ממילא יפול. אדם אינו יכול לומר - כאן מילא×Ēי א×Ē ×Ēפקידי , ומי שיאמר זא×Ē ×œ× רק שלא י×ĸמוד במקום אלא יפול ל×ĸברי פי פח×Ē, "כי אי אפ׊ר שי×ĸמוד בדרגה חדא". כי×Ļד הדבר מ×Ēיישב ×ĸם מה שכ×Ēב הגר"א ×ĸ×Ļמו שאסור לאדם לקנו×Ē ××Ē ×”×Ēורה מ×ĸבר ליכול×Ē ×”×§×™×‘×•×œ שלו?

אין גבולו×Ē ×‘×ĸבוד×Ē ×”'
אכן, במה שנוג×ĸ לחכמה אסור ל×ĸלו×Ē ×ž×”×¨ יו×Ēר מידי, אך לא זהו בלבד ×ĸניינו של הר סיני. בהר סיני נאמר 'ו×ĸבד×Ēם א×Ē ×”××œ×•×§×™× ×ĸל ההר הזה', וב×ĸבוד×Ē ×”' אין גבולו×Ē! ×ĸל האדם ×œ×Š××•×Ŗ ×Ēמיד לה×Ēקדם ×ĸוד ו×ĸוד, ולא להס×Ēפק במה שיש. אח×Ē ×”×ž×˜×¨×•×Ē ×Š×œ מ×ĸמד הר סיני היא "וÖŧבַ×ĸֲבוÖŧר ×ĒÖŧִהְיÖļה יִרְאָ×Ēוֹ ×ĸ֎ל פÖŧÖ°× ÖĩיכÖļם לְבִלְ×ĒÖŧִי ×ĒÖļחֱטָאוÖŧ" 12 , ובירא×Ē ×”' אין גבולו×Ē.

י×Ēר ×ĸל כן: הרמב"ם 13 שואל כי×Ļד י×Ēכן שכל ישראל ׊מ×ĸו א×Ē ×“×‘×¨ ה', הרי "אין הנבואה שורה אלא ×ĸל חכם גיבור ו×ĸשיר", וכי כל ישראל היו ראויים למדרג×Ē ×”× ×‘×•××”? ×ĸל שאלה זו ×ĸונים המפרשים - מ×ĸמד הר סיני היה מ×ĸמד חד פ×ĸמי, בבחינ×Ē 'א×Ē×ĸרו×Ēא דל×ĸילא', ואין הוא ×Ēלוי בכללים הרגילים. משום כך גם ני×Ēנה ה×Ēורה בשב×Ē, שהיא 'קבי×ĸא וקיימא' - אינה ×Ēלויה במ×ĸשה אנושי אלא חקוקה בטב×ĸ המ×Ļיאו×Ē. מ×ĸ×Ēה ני×Ēן להבין א×Ē ×‘×™×§×•×¨×Ēו של משה רבינו - כי×Ļד הס×Ēפק×Ēם במו×ĸט? אמנם בסדר הרגיל של המ×Ļיאו×Ē ××™×Ÿ קפי×Ļו×Ē ×ž×“×¨×’×•×Ē, אבל מ×ĸמד הר סיני הוא ארו×ĸ מיוחד - מ×Ēנה חד פ×ĸמי×Ē!

מ×ĸמד הר סיני הו×Ēיר רושם × ×Ļחי
המדרש 14 אומר כי בש×ĸה שהיו ישראל במדבר באו אומו×Ē ×”×ĸולם ואמרו 'מי זא×Ē ×ĸולה מן ממדבר כ×Ēמרו×Ē ×ĸשן', ישראל יכולים היו להיו×Ē 'כ×Ēמרו×Ē ×ĸשן', ל×ĸשו×Ē ×“×‘×¨×™× שאומו×Ē ×”×ĸולם אינם יכולים. והרי יש סכנה בקפי×Ļו×Ē ×¨×•×—× ×™×•×Ē? ממשיל זא×Ē ×”×ž×’×™×“ מדובנא לאדם שמשקי×ĸ ×›×Ą×Ŗ, יש סיכוי שירויח ויש סכנה שיפסיד. אך אם יש לו אב ×ĸשיר הוא יכול להרשו×Ē ×œ×ĸ×Ļמו לקח×Ē ×Ą×™×›×•×Ÿ. א׊ יכולה ×œ×Š×¨×•×Ŗ ויכולה להאיר ולרפא - 'מקוטר×Ē ×ž×•×¨ ולבונה', יש להם י×Ēדו×Ē × ××ž× ×™× ולכן אין מה לחשוש.

הגמרא 15 אומר×Ē ×Š×œ×¤× ×™ שילד בא ל×ĸולם בא מלאך, מלמדו א×Ē ×›×œ ה×Ēורה ואח"כ סוטר ×ĸל פיו ומשכח לימודו. לשם מה ללמד אם ממילא ה×ĸובר שוכח הכל? מכאן נלמד שיש ×ĸרך ללימוד, גם אם הוא מ׊×Ēכח. זוהי גם ×ĸניינה של הטב×Ē ×”× ×¨ - אחרי שמדליקים ומכבים א×Ē ×”×¤×Ēילה קל יו×Ēר להדליקה שוב. ×ĸיקרון זה כו×Ēב גם כו×Ēב ב×ĸל ץפר ה×ĸיקרים ×ĸל ×Ēחיי×Ē ×”×ž×Ēים - "אין ץפק שהכח שקיבל ׊פ×ĸ א×ĸ"פ שהס×Ēלק הנה הכח ההוא יו×Ēר מוכן שיקבלו פ×ĸם שני×Ē, כי ה×ĸ×Ļים שנדלקו פ×ĸם אח×Ē ×•×§×™×‘×œ×• כח האש הרי הם יו×Ēר מוכנים לקבלו שוב". וכך גם ביחס לנבואה - מי שקיבל רוח נבואה פ×ĸם אח×Ē ××ĸ"פ ׊נץ×Ēלקה הריהו יו×Ēר קרוב לה' ויכול לקבלה שוב בי×Ēר קלו×Ē, משום ׊נ׊אר רושם. חוויי×Ē ×”×¤×’×™×Š×” ×ĸם ריבונו של ×ĸולם יש לה רושם × ×Ļחי, ולכן ה×Ļט×ĸר משה רבינו. גם אם ישברו הכלים, הזכיה בפגישה בל×Ēי אמ×Ļ×ĸי×Ē ×ĸם ריבונו של ×ĸולם יש לה ×ĸרך גדול יו×Ēר, ×•×Ą×•×Ŗ הכלים להי×Ēקן.

לימוד חי - המפ×Ēח לזכרון
נחזור לדברי הרמב"ן. שאלנו כי×Ļד יבאר הרמב"ן א×Ē ×”×ž×Š× ×” באבו×Ē, האומר×Ē ×Š×”×¤×Ą×•×§ 'השמר לך' ×ĸוסק בשכח×Ē ×œ×™×ž×•×“ ה×Ēורה? × ×Ēבונן: השכחה באה מאונס, אין היא נוב×ĸ×Ē ×ž×‘×—×™×¨×” חופשי×Ē ×Š×œ האדם. כי×Ļד ני×Ēן למנ×ĸה? במ×ĸמד הר סיני קיבלנו מפ×Ēח לשאלה זו. במ×ĸמד הר סיני היו קולו×Ē, ברקים, א׊ ו×ĸשן. מה ×Ēפקידם? ני×Ēן להבין זא×Ē ×ĸ"פ דברי רב גידל בירושלמי 16 'האומר שמו×ĸה בשם אומרה יראה כאילו ב×ĸל שמו×ĸה ×ĸומד כנגדו'. הלימוד ×Ļריך להיו×Ē ×—×™, כאשר לומדים דבר בשם אומרו ×Ļריך לדמיין מי מדבר, לדמיין א×Ē ×¨×‘× ואביי ני×Ļבים זה ליד זה ולוחמים א×Ē ×ž×œ×—×ž×Ēה של ×Ēורה. כך גם הקולו×Ē ×‘×ž×ĸמד הר סיני חקקו א×Ē ×–×›×¨×•× ×• בלב ישראל.


סרטונים ×§×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים
א×Ē ×”×ž×™×“×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē ××Ēר yeshiva.org.il