ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הלכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
הנושאים לדיון:
א. מידע מקצועי לגבי אופן פעולת אנרגיה סולארית.
ב. יחס ההלכה להפעלת חשמל באנרגיה סולארית בשבת.
ג. הפעלה ע"י פתיחת חלון וחשיפה לשמש מעשה בידים או גרמא.
ד. הדין בפסיק רישא היכא שמתכוין והיכא שאינו מתכוין.
ה. סיכום.
א. מידע מקצועי לגבי אופן פעולת אנרגיה סולארית
ייצור אנרגיה סולארית הוא תהליך הפקת אנרגיה לייצור חשמל מקרינת מהשמש. האנרגיה המופקת מהשמש היא אנרגיה פוטו-וולטאית. המילה פוטו-וולטאי היא שילוב של המילה פוטו (Photo) אור והמילה וולט (Volt) חשמל (יחידת המתח החשמלי - למעשה זה שמו של הפיסיקאי האיטלקי - וולטה שעל שמו קרויה יחידת המתח).
מערכת סולארית הופכת את קרינת השמש לאנרגיה חשמלית (פוטו-וולטאית). המרכיב העיקרי של כל מערכת סולארית הוא התאים הפוטו-וולטאים . תאים פוטו-וולטאים, קוראים גם תאי שמש או תאים סולארים בנויים מחומרים מוליכים למחצה. החומרים המוליכים למחצה הם חומרים אשר איכות ההולכה שלהם מושפעת מהקרנה של אור עליהם. רוב התאים הסולארים מיוצרים מסיליקון (צורן)- חומר המצוי בשפע, אינו מתכלה וכרייתו אינה פוגעת בסביבה.
כדי ליצור תא סולארי יש לטעון שכבה אחת של הסיליקון במטען חיובי (מסוג P) ושכבה נוספת במטען שלילי (מסוג N). חיבור בין השכבות יוצר צומת (P-N). בצומת הזו נוצר שדה חשמלי. השמש מקרינה על הסיליקון, או אז נוצרת תנועת אלקטרונים, ובשדה החשמלי נוצר זרם חשמלי - זרם ישר (DC). הטכנולוגיות לייצור תאים סולארים, או בשמם הנפוץ פוטו-וולטאים, או על פי האקדמיה ללשון העברית :תָּא-שֶׁמֶשׁ, תָּא פוֹטוֹבוֹלְטָאִי. (מידע מקצועי מאת ליאורה לוקאץ' גבעון - מידע אנרגיה).
ב. יחס ההלכה להפעלת חשמל באנרגיה סולארית בשבת
מאז המצאת מכשירי החשמל נתחבטו רבותינו האחרונים במהות האיסור להשתמש בחשמל ולהפעיל מכשירים שאין בהם חוטים המתלהטים כאש [כי כשיש חוטים המתלהטים כאש יש איסור מבעיר בהפעלתם לכל הדעות], אולם להלכה למעשה נקטו הפוסקים שיש לחוש למלאכה דאורייתא בהפעלת מכשירי חשמל (ראה סיכום הדעות בנדון באורחות שבת ח"ג ריש פרק כו).
ונראה שה"ה בחשמל המופעל באנרגיה סולארית שהרי הוא מייצר זרם חשמלי, וע"ע בספר מאור השבת (חלק ד סימן יד סעיף קמז וס"ק רלד) שדן בנושא האנרגיה הסולארית ומביא באריכות את מכתבו של הגרל"י הלפרין שליט"א בנוגע לשעון המופעל באנרגיה סולארית, ושם הוא מציין שיש חשש מוליד ולפי דבריו נראה שיש גם לחוש לאיסור בונה לדעת החזו"א משום שבהבאת המכשיר לאור נוצרת זרימה חשמלית מהתאים הפוטו אלקטריים למערכת ההפעלה של המכשיר ובמיוחד במערכת בה זרימת החשמל מעוררת אותה לחיים ולפעולה.
ג. הפעלה ע"י פתיחת חלון וחשיפה לשמש מעשה בידים או גרמא
באורחות שבת (ח"ג פרק כו סעיף כה והערה לו) כותב בענין מערכות המופעלות על ידי עין אלקטרונית או על ידי גלאים מסוגים שונים שהן נידונות כמופעלות בידים על ידי האדם הגורם להפעלתן ואין זה בגדר גרמא. דכיון שדרך הפעלתן של המערכות האלה הוא ע"י העין האלקטרונית או על ידי גלאים מסוג אחר לכן הדבר נידון כמעשה בידים אף באופן שמבחינת דרך הפעלת המערכת אין זו אלא גרמא, והטעם כמבואר בגמ' ב"ק דף ס. דהזורה ורוח מסייעתו חייב אף שהרוח עשתה את עיקר המלאכה משום דמלאכת מחשבת אסרה תורה (וע"ש ברא"ש ובשו"ת אחיעזר ח"ג סימן ס), והיינו דכיון שדרך מלאכת הזרייה להעשות ע"י תחבולה של שיתוף כח הרוח עם מעשהו לכן לענין מלאכת שבת הרי זה כאילו האדם עצמו עשה את המלאכה. וע"ע משנ"ב סי' שט"ז סוף ס"ק י' שמביא את הרמב"ם שהצד בכלבים והשתתף בפעולת הצידה חייב שכן דרך הציידים (וע"ש בשעה"צ ס"ק יג) וגם אין זה נחשב מלאכה כלאחר יד, משום שכן דרך הפעלתה של מערכת זו ע"כ.
ונלענ"ד שה"ה ביחס לפאנל סולארי שמכיון שדרך הפעלתו היא ע"י חשיפתו לאור השמש הרי זה נחשב למעשה בידים ולא לגרמא.
בשו"ת הר צבי (או"ח א סימן קלג) דן האם יש איסור בפתיחת חלון בשבת כנגד שתילים משום שע"י פתיחת החלונות הוא מרבה אויר לשתילים דבר הגורם לכך שיצמחו טוב יותר והרי זה דומה להשקאה שהיא תולדה של זורע, ומסקנתו היא שהדבר מותר.
ונראה שיש לחלק טובא בין פתיחת חלון כנגד זרעים לבין פתיחת חלון הגורמת להפעלת פאנל סולארי, שבפתיחת חלון כנגד הזרעים התיר בהר צבי משום שאפילו בהשקאה ממש כה"ג שאינו משקה ממש על הזרעים, כמו בנידון דידן שאינו נותן את האויר על השתילים, כתב החת"ס בהגהותיו על שו"ע או"ח (סימן רנב, מג"א ס"ק כ) שאין בזה איסור מן התורה, שמן התורה אינו חייב אלא במשקה ממש לזרעים, ועוד שהרי גם בלי פתיחת החלונות הצמחים יצמחו אלא שהפתיחה מגדילה את כח הצמיחה ובכה"ג אין איסור זורע מדאורייתא, ובר מן דין אין זה אלא גרמא משום שאינו מביא דבר המצמיח אלא נוטל את הדבר המונע את האויר מלהכנס ואוירא ממילא קאתי, ולמרות שבגרמא יש איסור דרבנן, בכה"ג שאינו מתכוין אעפ"י שהוא פסיק רישא יש לצרף בזה מה שכתב באבני נזר (או"ח סימן קצד) דלא מהני פסיק רישא לחשוב גרמא כמעשה. משא"כ בפתיחת חלון הגורמת להפעלת פאנל סולארי מכיון שזו דרך הפעלתו הרי זה נחשב למעשה בידים ממש ויש בהזרמת החשמל בדרך זו חשש איסור תורה, ועוד שהרי בפתיחת החלון הוא איננו רק מוסיף אנרגית חשמל אלא מעורר אותה לחיים ולפעולה, ואת הסברא של גרמא משום שהוא רק נוטל את הדבר המונע מן האור מלהכנס לא ניתן לומר כאן משום שכאשר זו היא דרך הפעלתו גם גרמא נחשב למעשה בידים ממש.
ד. הדין בפסיק רישא היכא שמתכוין והיכא שאינו מתכוין
בשמירת שבת כהלכתה (במבוא להלכות שבת פרק א סעיפים יב-יד וע"ש במקורות) מסכם בבהירות את ההגדרות של מתכוין ופסיק רישא, שמן התורה אינו חייב על מלאכה שעשה אא"כ עשה אותה במתכוין, ואם עשה מעשה שכתוצאתו ההכרחית נעשית מלאכה, אף על פי שלא נתכוין לה לתוצאה הרי זה "פסיק רישא" ואסור לעשותו, ויש להבדיל בין שני סוגים של "פסיק רישא": "פסיק רישא דניחא ליה" כלומר שהעושה נהנה מתוצאת הפעולה שעשה גם אם כלל לא התכוון לה, ועל מעשה כזה חייב. "פסיק רישא דלא ניחא ליה" כלומר שאינו נהנה מתוצאת הפעולה שעשה, או "פסיק רישא דלא איכפת ליה", כלומר שאין לו כל ענין בתוצאת הפעולה, על מעשה כזה אינו חייב, אבל יש בזה איסור דרבנן.
לפי"ז יוצא שבמקרה שכוונת פותח החלון היא על מנת להפעיל את המאוורר הרי הוא "מתכוון" שחייב, ובמקרה שכוונת פותח החלון איננה להפעיל את המאוורר אלא להכניס יותר אויר הרי זה "פסיק רישא דלא איכפת ליה" שאסור מדרבנן.
ה. סיכום
בחשיפת פאנל סולרי לאור השמש נוצר זרם חשמלי שהוא בחשש דאורייתא והפעלת מאוורר בצורה כזאת אינה נחשבת לגרמא אלא למעשה בידים משום שזו היא דרך הפעלתו, ולכן אין לחשוף את הפאנל הסולארי לאור השמש בין אם כוונתו להפעיל את המאוורר ובין אם כוונתו היא רק להכניס יותר אויר לחדר, ובמקרה שפותח את החלון יש להקפיד לכסות את הפאנל הסולארי כדי שלא יופעל.
בספר מאור השבת (חלק ד סימן יד סעיף קמז) מציין דוגמא דומה: ישנם כובעי קש להגנה מפני השמש, ויש על המצחיה מאוורר קטן, וביציאתו מול השמש מתחיל המאוורר לעבוד, כדי לצננו מהחום, ואין להוציא מכשיר כזה כנגד האור או השמש בשבת, אלא אם כן כיסה את השטח שבו קרני האור הופכים לזרם חשמלי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
