ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
יש לנו נטייה לשפוט את הצדיקות רק במונחים של מסורת, פולחן ושמירת מצוות, ויש בזה מן האמת כמובן, אך אין זאת האמת כולה. נשים יהודיות, אז וגם עכשיו, היו מקור יומיומי להשראה ולתקווה לגברים שבגלל הריאליזם הנוקשה שלהם נכנעו לפסימיות ולייאוש.
עמרם, אבי משה, סירב לחיות עם יוכבד אשתו אחרי שיצא הצו של פרעה להשליך כל זכר יהודי שנולד למי היאור שורץ התנינים. עמרם התייאש כביכול מכל עתיד יהודי, על אף שהיה, לפי התלמוד, האדם הצדיק ביותר בדורו, נקי מכל חטא. בתו מרים שכנעה אותו לנהוג אחרת, ומהפיוס שלו עם יוכבד נולד משה, מושיעם של ישראל. המדרש מספר לנו שציפוי הנחושת של הכיור וכנו שעמדו במשכן הגיע מהמראות שנשות ישראל השתמשו בהן כדי לפתות את בעליהן כדי להוליד את הדור הבא גם כשהכול נראה אבוד והגאולה משעבוד מצרים נראתה בלתי אפשרית.
המעשים האלה של נשות ישראל זיכו אותן בתואר "צדקניות". נראה שבעיני שמים הצדיקות באה בצורות רבות ומגוונות. הבאת ילדים לעולם בתקופה ובתנאים של סכנה לקיום היהודי היא אולי הסוג הנעלה ביותר של הצדיקות.
הבאת ילדים לעולם היא הצהרה של תקווה ושל אמונה בעתיד היהודי. אפילו בימינו כל ילד יהודי שנולד בישראל או בגולה הוא בעצם הכרזה של תקווה ואמונה ברווחתו העתידית של העם שלנו בפרט ושל העולם בכלל. ילדים הם גם הכרזה שאדם אינו חי רק למען עצמו. ילדים ומשפחה הם המקור הראשוני לרעיון חוסר האנוכיות ולמושג האחריות כלפי הזולת. הורים מטפלים בילדיהם ומגדלים אותם, והילדים מטפלים בהוריהם בשלב מאוחר יותר בחיים. במשפחה ובילדים מתחילים גם להתקיים דברי רבי עקיבא שאמר "'ואהבת לרעך כמוך' - זה כלל גדול בתורה". ותמיד היו אלה נשים צדקניות בעם ישראל - הרעיות, האמהות והבנות שלנו - שייצגו בהתנהגותן את הרמה הנעלה ביותר של אמות המידה המוסריות.
בעולם הקר, האפל והאכזרי, ולעתים אפילו הרצחני של מצרים, הפגינו נשות ישראל - המיילדות הגדולות שפרה ופועה - התנהגות רחומה ומעלות טובות כשעזרו לילדי ישראל להישאר בחיים. לפיכך, אין פלא שהמסורת היהודית זוקפת לזכותן את החירות והשחרור משעבוד מצרים. התורה מקשרת בין הצו שלה "ובחרת בחיים" לצו האחר שאומר שצריך להציל ילדים ולעזור להם לחיות. בעוד שבעולם החי הורים נוטשים את הצאצאים אחרי פרק זמן מסוים, בתרבות האנושית הילד נשאר ילד של הוריו תמיד, עד סוף חייהם, מפני שהילד מייצג את כל התקוות וההישגים בעולם הזה וגם בנצח.
בחברה שלנו היום נעשו צעדים גדולים לקראת שיפור מעמדן של הנשים. הדרך עוד ארוכה אמנם, אבל אין שום השוואה בין התנאים של החינוך, ההשכלה, העבודה, הניידות וההזדמנויות שיש היום לנשים לעומת מה שהיה להן לפני עשורים ספורים בלבד. זה נכון גם בחברה הדתית של ימינו. רוב הסבתות שלנו ממזרח אירופה אולי לא ידעו קרוא וכתוב, אך בנותיהן ונכדותיהן לומדות תורה ועובדות כרופאות, מרצות ומחנכות. זאת הייתה ברכה גדולה לחיים היהודיים שרק הוסיפה עושר לעולם המחשבה והידע היהודי.
שוב, הצדיקות של הנשים שלנו איננה נמדדת רק בצדקנות פולחנית, גם אם זו חיונית להמשכיות היהודית, אלא בהשפעה העצומה ובחוסן הרוחני שלהן שמעשירים מאוד את החברה שלנו. החל בנשות ישראל במצרים ועד דבורה, חולדה, אסתר, דונה גרציה ביאטריס מנדז, שרה שנירר וכלה באמהות, ברעיות ובבנות שלנו, רוח ישראל ניזונה מן האופטימיות ומן ההקרבה של הנשים האלה. הן אלה שמצדיקות, במידה רבה, את הגאולה והחירות שמחכות לנו באחרית הימים.
כך סיפור יציאת מצרים חוזר על עצמו בדרך הזאת גם בימינו, והלוואי ויהי כן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











