ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
יש לנו נטייה לשפוט את הצדיקות רק במונחים של מסורת, פולחן ושמירת מצוות, ויש בזה מן האמת כמובן, אך אין זאת האמת כולה. נשים יהודיות, אז וגם עכשיו, היו מקור יומיומי להשראה ולתקווה לגברים שבגלל הריאליזם הנוקשה שלהם נכנעו לפסימיות ולייאוש.
עמרם, אבי משה, סירב לחיות עם יוכבד אשתו אחרי שיצא הצו של פרעה להשליך כל זכר יהודי שנולד למי היאור שורץ התנינים. עמרם התייאש כביכול מכל עתיד יהודי, על אף שהיה, לפי התלמוד, האדם הצדיק ביותר בדורו, נקי מכל חטא. בתו מרים שכנעה אותו לנהוג אחרת, ומהפיוס שלו עם יוכבד נולד משה, מושיעם של ישראל. המדרש מספר לנו שציפוי הנחושת של הכיור וכנו שעמדו במשכן הגיע מהמראות שנשות ישראל השתמשו בהן כדי לפתות את בעליהן כדי להוליד את הדור הבא גם כשהכול נראה אבוד והגאולה משעבוד מצרים נראתה בלתי אפשרית.
המעשים האלה של נשות ישראל זיכו אותן בתואר "צדקניות". נראה שבעיני שמים הצדיקות באה בצורות רבות ומגוונות. הבאת ילדים לעולם בתקופה ובתנאים של סכנה לקיום היהודי היא אולי הסוג הנעלה ביותר של הצדיקות.
הבאת ילדים לעולם היא הצהרה של תקווה ושל אמונה בעתיד היהודי. אפילו בימינו כל ילד יהודי שנולד בישראל או בגולה הוא בעצם הכרזה של תקווה ואמונה ברווחתו העתידית של העם שלנו בפרט ושל העולם בכלל. ילדים הם גם הכרזה שאדם אינו חי רק למען עצמו. ילדים ומשפחה הם המקור הראשוני לרעיון חוסר האנוכיות ולמושג האחריות כלפי הזולת. הורים מטפלים בילדיהם ומגדלים אותם, והילדים מטפלים בהוריהם בשלב מאוחר יותר בחיים. במשפחה ובילדים מתחילים גם להתקיים דברי רבי עקיבא שאמר "'ואהבת לרעך כמוך' - זה כלל גדול בתורה". ותמיד היו אלה נשים צדקניות בעם ישראל - הרעיות, האמהות והבנות שלנו - שייצגו בהתנהגותן את הרמה הנעלה ביותר של אמות המידה המוסריות.
בעולם הקר, האפל והאכזרי, ולעתים אפילו הרצחני של מצרים, הפגינו נשות ישראל - המיילדות הגדולות שפרה ופועה - התנהגות רחומה ומעלות טובות כשעזרו לילדי ישראל להישאר בחיים. לפיכך, אין פלא שהמסורת היהודית זוקפת לזכותן את החירות והשחרור משעבוד מצרים. התורה מקשרת בין הצו שלה "ובחרת בחיים" לצו האחר שאומר שצריך להציל ילדים ולעזור להם לחיות. בעוד שבעולם החי הורים נוטשים את הצאצאים אחרי פרק זמן מסוים, בתרבות האנושית הילד נשאר ילד של הוריו תמיד, עד סוף חייהם, מפני שהילד מייצג את כל התקוות וההישגים בעולם הזה וגם בנצח.
בחברה שלנו היום נעשו צעדים גדולים לקראת שיפור מעמדן של הנשים. הדרך עוד ארוכה אמנם, אבל אין שום השוואה בין התנאים של החינוך, ההשכלה, העבודה, הניידות וההזדמנויות שיש היום לנשים לעומת מה שהיה להן לפני עשורים ספורים בלבד. זה נכון גם בחברה הדתית של ימינו. רוב הסבתות שלנו ממזרח אירופה אולי לא ידעו קרוא וכתוב, אך בנותיהן ונכדותיהן לומדות תורה ועובדות כרופאות, מרצות ומחנכות. זאת הייתה ברכה גדולה לחיים היהודיים שרק הוסיפה עושר לעולם המחשבה והידע היהודי.
שוב, הצדיקות של הנשים שלנו איננה נמדדת רק בצדקנות פולחנית, גם אם זו חיונית להמשכיות היהודית, אלא בהשפעה העצומה ובחוסן הרוחני שלהן שמעשירים מאוד את החברה שלנו. החל בנשות ישראל במצרים ועד דבורה, חולדה, אסתר, דונה גרציה ביאטריס מנדז, שרה שנירר וכלה באמהות, ברעיות ובבנות שלנו, רוח ישראל ניזונה מן האופטימיות ומן ההקרבה של הנשים האלה. הן אלה שמצדיקות, במידה רבה, את הגאולה והחירות שמחכות לנו באחרית הימים.
כך סיפור יציאת מצרים חוזר על עצמו בדרך הזאת גם בימינו, והלוואי ויהי כן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
