ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
א. עבודה בחוץ בזמן הזה
A. מחלוקת אמוראים
רי"ח - חייב (קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולעתיד לבוא)
ר"ל - לא חייב (לא קידשה לעתיד לבוא).
B. בתנאים
ר' יהושע - הקריבו בלי קלעים - קידשה לעתיד לבוא.
ר"א - שמו קלעים. הבנה 1 - לא קידשה לעתיד לבוא. הבנה 2 - שמו בשביל צניעות.
ב. צירוף לשיעור כזית
A. בשר + עצם
רי"ח - מצטרפים וחייב - חיבורי עולין כעולין.
ר"ל - לא מצטפרים
B. בעי רבא - איבר + מלח
רבא מפרזיקא - תלוי במחלוקת הנ"ל.
רב אשי - זאת שאלה אחרת: מצד אחד - לא מחובר ולא ממינו, מצד שני - יש מצווה להקריב המלח.
ג. חיוב על הקטרה בחוץ על שחוטי חוץ
רי"ס הגלילי - פטור - שהרי כבר פסול.
רבנן - חייב - הרי גם כשמוציא כבר נפסל.
מה יענה רי"ס הגלילי - פטור דווקא כש:
רבי - לא היתה לו שעת הכושר.
ר"א בר"ש - דווקא כשגם בדיעבד אם עלה - ירד.
נפק"מ -
1. זעירי - נשחט בלילה . 2. רבה - קיבל בכלי חול . שבשניהם - לא היתה שעת הכושר, אך אם עלו - לא ירדו.
[בדרך אגב - טמא שאכל בשר טמא -
להשלים.
ד. השוואה בין שחיטה להקטרה בחוץ -
לשם הדיוט - בשחיטה חייב, בהקטרה פטור.
שניים ביחד - בשחיטה פטור, בהקטרה - רבנן - חייב, רי"ס (בגמרא) - פטור.
מקורות
המקורות בהם נשתמש -
לה' - דווקא לשם ה', להוציא שעיר המשתלח
איש איש - גם לשם הדיוט/2 שעשו חייבים
ההוא - 1 ולא שניים/למעט שוגג
הבעיה היא שהנל מופיעים גם בשחיטה וגם בהקרבה, אלא ש:
בשחיטה -
יש פעמיים ההוא - 1 ולא שניים + לא שוגג
ממילא - איש איש - גם לשם הדיוט,
לה' - להוציא שעיר המשלחץ
בהקרבה -
משנתנו + ר"ש בברייתא -
ההוא (פעם אחת) - למעט שוגג,
ממילא - איש איש - אפילו שניים,
לה' - דווקא לשם ה'.
רי"ס
ההוא - אחד ולא שניים,
ה הוא - שלא שוגג (ור"ש לא דורש),
איש איש - דיברה תורה כלשון בני אדם (ובשחיטה - לומד שחייב להדיוט מ"דם יחשב").
לה' - דווקא לה'.
ה. העלה וחזר והעלה
A. הקדמה:
1. אתמול – חייב דווקא כשאינו חסר – רי"ש (מקל) – גם בשחוטי פנים וגם בשחוטי חוץ, ר"ע (מחמיר) – בשחוטי פנים חייב גם אם חסר.
2. מה הכוונה חסר (חסר ממה?) – 1. כל הבהמה. 2. איבר שלם. 3. כזית.
B. המחלוקת במשנה
העלה וחזר והעלה – ר"ש – חייב על כל העלאה, רי"ס – רק אחת.
C. במה מדובר:
5 שיטות, נחלק אותם לשתי קבוצות (לא לפי הסדר):
a. לפי כולם צריך שיעור שלם, והמחלוקת מה נחשב שיעור שלם
1. ר"ל -
העלה בהמה שלימה איבר איבר –
ר"ש – השיעור הוא איבר, ולכן חייב על כל איבר, רי"ס – השיעור הוא בהמה – ולכן חייב 1.
2. עולא (1) -
הוא העלה איבר בחתיכות של כזית.
ר"ש – כזית (ולכן חייב על כל זית), רי"ס – איבר (לכן חייב 1).
[בנוסף – עולא סובר שכולם כר"ע, שבמוקטרי פנים לא צריך שיעור וחייבים כמה לפי כולם[.
b. המחלוקת סביב רי"ש ור"ע (האם בשחוטי פנים צריך שלם).
מדובר שהעלה שיעור שלם אך בשלבים
במוקטרי חוץ – חייב 1 (כי כל העלאה חסרה).
במוקטרי פנים – מחלוקת (האם צריך שלם) –
ר"ש (כר"ע) – חייב על חסר (ולכן חייב על הכל העלאה) , רי"ס (כרי"ש) – צריך שלם – ולכן רק 1 בסוף.
( רי"ח – השיעור השלם הוא איבר. עולא (2) ואבוה דשמואל לא נכנסים לשאלה מה נחשב שיעור שלם. אבוה דשמואל מוסיף, שהסברא לחייב בפנים על חסר, היא שאם חלק קפץ מהמזבח צריך להחזירו).
ו. האם חייב דווקא במעלה על מזבח
רי"ס (מקל) – דווקא במזבח – "ויבן נוח מזבח לה'" (דחייה – כדי שיהיה גבוה ונוח).
ר"ש (מחמיר) - גם אל סלע/אבן – 1. "ויקח מנוח את גדי העיזים... ויעל על הצור לה' (דחייה – הוראת שעה). 2. "וזרק הכהן את הדם על מזבח ה' פתח אוהל מועד..." – ובבמה אין מזבח.
[לרי"ס – שבבמה יש מזבח, האם צריך גם קרן, כבש, ריבוע ויסוד? תניא – צריך רק בבמה גדולה (גלגל (לפני שילה), נוב, גבעון (בין חורבן שילה למקדש)].
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
