ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- קניה ומכירה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- קניה ומכירה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
חברת אורנג' עשתה מבצע לכבוד חודש הרמדאן שכל מי שנרשם דרך הsms, מקבל למשך כל ימי חודש הרמדאן 2000 דק' חינם משעה 22:00 עד 5:00. המבצע בעיקרון מיועד למגזר הערבי, אך איכשהו זה התפרסם באחד הפורומים באינטרנט ונודע לקהל הרחב.האם מבחינה הלכתית מותר לי להירשם למבצע הזה למרות שאיני ערבי?
תשובה:
על פי ההלכה, כל עוד חברת אורנג' לא פרסמה במפורש שהמבצע מיועד למגזר הערבי בלבד, כל אחד רשאי להצטרף אליו.
אפילו אם מסתבר שכוונת החברה לפנות למגזר הערבי, אולם מאחר ולא פירשה זאת להדיא, הרי זה בכלל "דברים שבלב" ש"אינם דברים". (יעויין מסכת קידושין דף מ"ט ע"ב, שו"ע חו"מ סימן ר"ז סעיף ד').
בנוסף, על פי החוק אסור לחברה להכריז על מבצע שמיועד אך ורק עבור מגזר מסויים! באפשרותם להציע מסלולי שיחה שונים כגון: קו שאינו פעיל בשבת וכיוצא בו, אמנם את אותו המסלול יוכל כל אחד ואחד לרכוש במידה ויציית לתנאיו.
ביאור והרחבה:
במסכת קידושין (דף מ"ט ע"ב) אומרת הגמרא:
"ההוא גברא דזבין לנכסיה אדעתא למיסק לארץ ישראל, ובעידנא דזבין לא אמר ולא מידי. אמר רבא: הוי דברים שבלב, ודברים שבלב אינם דברים".
וכתבו התוספות (ד"ה דברים שבלב אינם דברים):
"משמע דוקא משום שלא פירש דבריו, אבל אם פירש דבריו להדיא ואמר בשעת המכר שהוא מוכרם לפי שהוא רוצה ללכת לארץ ישראל הוה המכר בטל. וקשה: אמאי? הא בעינן תנאי כפול, והרי לא התנה שאם לא ילך לא יתקיים המקח?"
למסקנה כתבו: "ואומר ר"י דצריך לחלק ולומר דיש דברים שאינם צריכין תנאי כפול אלא גלוי מילתא דאנן סהדי דאדעתא דהכי עביד, וגם יש דברים דאפילו גילוי מילתא לא בעי - כגון ההיא דהכותב כל נכסיו לאחרים ושמע שיש לו בן שהמתנה בטלה, וכן הכותב כל נכסיו לאשתו לא עשאה אלא אפוטרופא, לפי שאנו אומדין שלכך היה בדעתו, וכמו כן אנן סהדי דלא זבן אלא אדעתא למיסק לארעא דישראל".
מדברי התוספות נמצא שישנן בזה שלש דרגות:
א. כאשר אין בכוחנו לאמוד דעתו - בכהאי גוונא יש לו לעשות גילוי מפורש לכוונתו, על-פי דיני התנאים המקובלים.
ב. כאשר "אנן סהדי" שעשה על דעת כן - אין צורך בדיני התנאים על-מנת לתלות את המעשה באותו דבר, ובגילוי דעתו בלבד מהני.
ג. כאשר ישנה אומדנא ברורה שעשה על דעת כן - אף גילוי דעת אין צריך.
הדברים הובאו להלכה בדברי השו"ע והרמ"א (סימן ר"ז סעיפים ג'-ד') בזו הלשון:
"מי שמכר חצרו או שדהו, ופירש בשעת המכירה שהוא מוכר כדי לילך למקום פלוני, או מפני המטר שנמנע, כדי לקנות חטים בדמיו, הרי זה כמוכר על תנאי... אבל המוכר סתם, אף על פי שהיה בלבו שמפני כך וכך הוא מוכר, ואף על פי שנראים הדברים שלא מכר אלא לעשות כך וכך, ולא נעשה - אינו חוזר, שהרי לא פירש, ודברים שבלב אינם דברים. ואף על פי שקודם מכירה אמר שהוא מוכר על דעת לעשות כך וכך, כיון דבשעת המכירה לא אמר, אינו חוזר.
הגה: מיהו אי איכא אומדנא דמוכח, נתבטל המקח".
בעל "קצות החושן" (סימן ר"נ סק"ה) טבע מטבע לשון חדש וכתב:
"ואם כן היינו דוקא אומדנא דברירי הוי ליה דברים שבלב כל אדם . אבל באומדנא דמספקא אף על גב דהנותן מחשבתו היה לתנאי, הוי ליה דברים שבלב כיון דאינו בלב כל אדם".
כלומר יש לחלק בין דברים שהם אך ורק בלב האדם הזה לגביו "דברים שבלב אינם דברים", לבין דברים שבלב כל אדם ואדם, שנחשב אומדנא דמוכח ו"הוו דברים".
כל הנזכר אמור לגבי מקח וממכר. אולם בנידון שלנו חברת אורנג' נתנה "מתנה" למי שיצטרף אליה בזמן מסוים, ולגבי מתנה נחלקו הראשונים האם "דברים שבלב אינם דברים" או לא.
הרמ"א (שם) הזכיר את המחלוקת וכתב "ויש אומרים דבמתנה דברים שבלב הויין דברים (הגהות אלפסי פ' אלמנה ניזונית)".
בביאור דעה זו כותב הסמ"ע (סק"י):
"הטעם, דדוקא במכר דקיבל מעות מסתמא גמר ומקני אם לא דפירש, מה שאין כן במתנה דהוא בחנם, דאומדן דעת כל דהו מבטל המעשה ואמרינן ביה דלא גמר בדעתו ליתנו לו בחנם".
הגר"א (סקי"ד) תלה את המחלוקת בדברי התוספות הנזכרים, וכתב שדעת הריא"ז שדין מתנה הוי כ"אומדנא דמוכח" שאין צורך בגילוי דעת כלל.
לכן למעשה, כיון שדין המתנה תלוי במחלוקת הפוסקים, ביד הלקוח לומר 'קים לי כדעת הסוברים במתנה שדברים שבלב אינם דברים'. אך באמת אין צריך לכך, משום שנראה שאין להגדיר את הנידון שלנו כמתנה, מאחר וחברת אורנג' נותנת את ההטבה בדרך מקח וממכר ומקבלת תמורה על כך, ויש לדון זאת כהשקעה עסקית שהלקוח משלם עבורה, ולא כמתנה 1 .
^ 1.גם הגר"א נבנצאל הסכים שאין להגדיר זאת כמתנה אלא כהשקעה עסקית, כלומר כמכירה רגילה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
