ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- קניה ומכירה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- קניה ומכירה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
חברת אורנג' עשתה מבצע לכבוד חודש הרמדאן שכל מי שנרשם דרך הsms, מקבל למשך כל ימי חודש הרמדאן 2000 דק' חינם משעה 22:00 עד 5:00. המבצע בעיקרון מיועד למגזר הערבי, אך איכשהו זה התפרסם באחד הפורומים באינטרנט ונודע לקהל הרחב.האם מבחינה הלכתית מותר לי להירשם למבצע הזה למרות שאיני ערבי?
תשובה:
על פי ההלכה, כל עוד חברת אורנג' לא פרסמה במפורש שהמבצע מיועד למגזר הערבי בלבד, כל אחד רשאי להצטרף אליו.
אפילו אם מסתבר שכוונת החברה לפנות למגזר הערבי, אולם מאחר ולא פירשה זאת להדיא, הרי זה בכלל "דברים שבלב" ש"אינם דברים". (יעויין מסכת קידושין דף מ"ט ע"ב, שו"ע חו"מ סימן ר"ז סעיף ד').
בנוסף, על פי החוק אסור לחברה להכריז על מבצע שמיועד אך ורק עבור מגזר מסויים! באפשרותם להציע מסלולי שיחה שונים כגון: קו שאינו פעיל בשבת וכיוצא בו, אמנם את אותו המסלול יוכל כל אחד ואחד לרכוש במידה ויציית לתנאיו.
ביאור והרחבה:
במסכת קידושין (דף מ"ט ע"ב) אומרת הגמרא:
"ההוא גברא דזבין לנכסיה אדעתא למיסק לארץ ישראל, ובעידנא דזבין לא אמר ולא מידי. אמר רבא: הוי דברים שבלב, ודברים שבלב אינם דברים".
וכתבו התוספות (ד"ה דברים שבלב אינם דברים):
"משמע דוקא משום שלא פירש דבריו, אבל אם פירש דבריו להדיא ואמר בשעת המכר שהוא מוכרם לפי שהוא רוצה ללכת לארץ ישראל הוה המכר בטל. וקשה: אמאי? הא בעינן תנאי כפול, והרי לא התנה שאם לא ילך לא יתקיים המקח?"
למסקנה כתבו: "ואומר ר"י דצריך לחלק ולומר דיש דברים שאינם צריכין תנאי כפול אלא גלוי מילתא דאנן סהדי דאדעתא דהכי עביד, וגם יש דברים דאפילו גילוי מילתא לא בעי - כגון ההיא דהכותב כל נכסיו לאחרים ושמע שיש לו בן שהמתנה בטלה, וכן הכותב כל נכסיו לאשתו לא עשאה אלא אפוטרופא, לפי שאנו אומדין שלכך היה בדעתו, וכמו כן אנן סהדי דלא זבן אלא אדעתא למיסק לארעא דישראל".
מדברי התוספות נמצא שישנן בזה שלש דרגות:
א. כאשר אין בכוחנו לאמוד דעתו - בכהאי גוונא יש לו לעשות גילוי מפורש לכוונתו, על-פי דיני התנאים המקובלים.
ב. כאשר "אנן סהדי" שעשה על דעת כן - אין צורך בדיני התנאים על-מנת לתלות את המעשה באותו דבר, ובגילוי דעתו בלבד מהני.
ג. כאשר ישנה אומדנא ברורה שעשה על דעת כן - אף גילוי דעת אין צריך.
הדברים הובאו להלכה בדברי השו"ע והרמ"א (סימן ר"ז סעיפים ג'-ד') בזו הלשון:
"מי שמכר חצרו או שדהו, ופירש בשעת המכירה שהוא מוכר כדי לילך למקום פלוני, או מפני המטר שנמנע, כדי לקנות חטים בדמיו, הרי זה כמוכר על תנאי... אבל המוכר סתם, אף על פי שהיה בלבו שמפני כך וכך הוא מוכר, ואף על פי שנראים הדברים שלא מכר אלא לעשות כך וכך, ולא נעשה - אינו חוזר, שהרי לא פירש, ודברים שבלב אינם דברים. ואף על פי שקודם מכירה אמר שהוא מוכר על דעת לעשות כך וכך, כיון דבשעת המכירה לא אמר, אינו חוזר.
הגה: מיהו אי איכא אומדנא דמוכח, נתבטל המקח".
בעל "קצות החושן" (סימן ר"נ סק"ה) טבע מטבע לשון חדש וכתב:
"ואם כן היינו דוקא אומדנא דברירי הוי ליה דברים שבלב כל אדם . אבל באומדנא דמספקא אף על גב דהנותן מחשבתו היה לתנאי, הוי ליה דברים שבלב כיון דאינו בלב כל אדם".
כלומר יש לחלק בין דברים שהם אך ורק בלב האדם הזה לגביו "דברים שבלב אינם דברים", לבין דברים שבלב כל אדם ואדם, שנחשב אומדנא דמוכח ו"הוו דברים".
כל הנזכר אמור לגבי מקח וממכר. אולם בנידון שלנו חברת אורנג' נתנה "מתנה" למי שיצטרף אליה בזמן מסוים, ולגבי מתנה נחלקו הראשונים האם "דברים שבלב אינם דברים" או לא.
הרמ"א (שם) הזכיר את המחלוקת וכתב "ויש אומרים דבמתנה דברים שבלב הויין דברים (הגהות אלפסי פ' אלמנה ניזונית)".
בביאור דעה זו כותב הסמ"ע (סק"י):
"הטעם, דדוקא במכר דקיבל מעות מסתמא גמר ומקני אם לא דפירש, מה שאין כן במתנה דהוא בחנם, דאומדן דעת כל דהו מבטל המעשה ואמרינן ביה דלא גמר בדעתו ליתנו לו בחנם".
הגר"א (סקי"ד) תלה את המחלוקת בדברי התוספות הנזכרים, וכתב שדעת הריא"ז שדין מתנה הוי כ"אומדנא דמוכח" שאין צורך בגילוי דעת כלל.
לכן למעשה, כיון שדין המתנה תלוי במחלוקת הפוסקים, ביד הלקוח לומר 'קים לי כדעת הסוברים במתנה שדברים שבלב אינם דברים'. אך באמת אין צריך לכך, משום שנראה שאין להגדיר את הנידון שלנו כמתנה, מאחר וחברת אורנג' נותנת את ההטבה בדרך מקח וממכר ומקבלת תמורה על כך, ויש לדון זאת כהשקעה עסקית שהלקוח משלם עבורה, ולא כמתנה 1 .
^ 1.גם הגר"א נבנצאל הסכים שאין להגדיר זאת כמתנה אלא כהשקעה עסקית, כלומר כמכירה רגילה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









