ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- קניה ומכירה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- קניה ומכירה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
לפני מספר חודשים מכרתי את הרכב. היות ולא היה לקונה את מלוא התמורה בזיכרון דברים שנחתם, נתקבלה מקדמה על סך 500 ש"ח ונרשם שהקונה ישלם את יתרת הסכום תוך שבועיים ותתרחש מסירת הרכב. בתמורה אני התחייבתי לשמור לקונה את הרכב ולא למכור אותו לאף גורם. לאחר המתנה של חודש וחצי הודיע לי הקונה שהוא התחרט ורוצה לבטל את הרכישה האם אני מחויב על פי ההלכה להחזיר לו את המקדמה בהתייחס לעובדה שאני המשכתי לשלם את הביטוחים ורשיון הרכב כל התקופה ולא מכרתי את הרכב לאף אחד אחר וזאת בהתאם לחוזה מכירה שנערך בינינו. כמו כן, בזמן ההמתנה נפרץ הרכב ונגרם לו נזק?
תשובה:
עליך להחזיר לו את המקדמה. היות ובמשך זמן ההמתנה (חודש וחצי) השתמשת ברכב, הרי שהביטוחים היו לצורך עצמך, ובנוגע לפריצה לאוטו אין לחייבו ממה נפשך, אם הרכב לא נמכר הרי שרכבך נפרץ, ואם נמכר היות והשתמשת בו דינך כשואל או אם לא השתמשת בו דינך כשומר שכר החייב לשלם במקרה של גניבה.
אם בזיכרון דברים ביניכם היה מופיע סעיף לפיו החוזר בו מן המכירה מתחייב לשלם קנס על סך קצוב ומוסכם על שני הצדדים, היה מקום לחייב אותו, אך מן השאלה נראה שאין זה כך.
אמנם לזיכרון דברים שנערך ביניכם אין תוקף של קניין, אך ראוי לומר לו, שמי שחוזר בו מסיכום של אמירה הוא ממחוסרי אמנה ואסור לעשות כן ללא סיבה מוצדקת, ועל אדם לעמוד בדיבורו (ב"מ מ"ט ע"א).
ביאורים ומקורות:
בעניין התוקף ההלכתי של "זכרון דברים" בקניית נכסי דלא ניידי נחלקו פוסקי דורנו לג' גישות. גישה א' רואה בחתימה על זכרון דברים קנין גמור שלאחריו אין יכולת חזרה חד צדדית, הגישה השניה רואה את זכרון הדברים כהתחייבות, והגישה השלישית מחשיבה את זכרון הדברים כאמירה בלבד 1 . בספר "עמק המשפט" להרב אברהם יעקב הכהן הגיע למסקנה שזכרון דברים הוא קניין מחייב, וכגישה הראשונה. דעת הרב מרדכי בנימין רלב"ג (אבני משפט עמ' קסד-קעג) היא שתלוי מה כתוב בשטר, אם כתוב בשטר לשון מכירה הרי יש כאן קניין, ואם כתוב לשון התחייבות יש כאן התחייבות ויכול הקונה לכוף המוכר למכור לו את הנכס. אולם דעת הרב זלמן נחמיה גולדברג (תחומין י"ב עמ' 279-299) היא שזיכרון דברים לעולם אינו נחשב לקניין סיטומתא 2 אלא אולי כהתחייבות (ולמעשה התוקף של התחייבות למכור או לעשות הוי ספיקא דדינא).
גם לדעת הפוסקים שזיכרון דברים הוא קניין סיטומתא הדבר אמור רק בזיכרון דברים שיש לו תוקף משפטי בערכאות, דהיינו שעונה על ג' קריטריונים:
1. ישנה גמירות דעת של שני הצדדים. 2. ישנם פרטים מדוייקים ומפורטים של המכר כגון מחיר, זמני התשלום, מיקום הנכס, שמות המוכר והקונה, ותאריך חתימה. 3. אין הקשר ותלות לחוזה נוסף שיערך לבסוף.
עד עתה דנו בתוקף זיכרון דברים לגבי קניית נכסי דלא ניידי כגון דירה, ברם, כאשר מדובר בקניית רכב אנו עוסקים בקנייני מטלטלין, ושטר או כסף אין קונים מטלטלין. ויש לדון האם זיכרון דברים (שיש לו תוקף משפטי בערכאות, וכנ"ל) נחשב קניין מדין סיטומתא בקניית רכבים, כאשר ידוע שלא כולם נוהגים לעשות זיכרון דברים בקניית רכב.
בשו"ת מהרש"ם (חלק ג' סימן שע"ד) כתב כך: "וכבוד תורתו הרמה נסתפק אם השלוסצעטיל לבדו מועיל כקנין סטימותא. ולעניות דעתי הדבר פשוט דכיון דמדינא אין שטר מועיל במטלטלין אפילו למי שפירש כמו שכתב רש"י בבבא קמא (ע"ט ע"ב)...והרי בכל מנהג שהוא נגד הדין צריך שיהא מנהג ברור וגלוי וידוע לכל, אם כן בשלוסצעטיל לבד מכל פנים אינו מנהג ברור. ועיין בשו"ת דברי חיים (ח"ב חו"מ סי' כ"ו) גם כן דכל זמן שאינו מבורר יש לחוש בלא נתייסד המנהג על פי חכמים שמא אינו ברור ולא בהסכמת הסוחרים עיין שם".
המהרש"ם בא ללמדנו שכדי להחשיב פעולה כקניין סיטומתא צריך שיהיה מנהג ברור הגלוי וידוע לכולם, ולא שרק חלק נוהגים כך.
לדעת הרה"ג אברהם יצחק הלוי כלאב כיון שחוזה הוא דבר שמקובל בשוק כקניין הרי שמועיל לקנות בו אף לרכבים למרות שאין הרוב תמיד נוהג בקניין זה. הרב דוד בר שלטון (ראש בית מדרש לדיינות פסגות) סובר שבקניין סיטומתא עלינו לבדוק ולבחון כל תחום לגופו ורק אם הרוב או חלק חשוב מהצבור נוהג כך נחשב הדבר כסיטומתא. לכן לדעתו אין להקיש מכך שמקובל לערוך שטר בנכסי דלא ניידי ולכן נחשב קניין סיטומתא, לעניין קניית רכבים שהמנהג לא נפוץ באותה מידה, ואין להחשיב שטר לקניין סיטומתא.
ואם לגבי קניית רכב אין זיכרון דברים נחשב קניין נשאר מקום לדון רק בדיני התחייבות, כפי המבואר בסימן מ' בחושן המשפט שאדם יכול לחייב עצמו, אך כדי להחשיב את זיכרון הדברים כהתחייבות עליו להיות מנוסח בצורה של התחייבות, ובדרך כלל זיכרון הדברים מנוסח בנוסח של קניין ולא של התחייבות. וגם אם מנוסח כהתחייבות ישנה מח' בין קצות החושן לנתיבות המשפט בסימן ר"ו האם יש תוקף להתחייבות למכור דבר מסויים, והרוצה לחזור בו יכול לומר קים לי כדעה שאין תוקף להתחייבות כזו.
^ 1.הנפ"מ בין השיטות היא שאם זכרון דברים הוא קניין ממש הרי שהחפץ עבר לבעלות הקונה, ואם הוא כהתחייבות החפץ נשאר בחזקת המוכר אך יש עליו חובה ממונית ושעבוד למוכרו, ואם הוא נחשב כאמירה בלבד אין כאן התחייבות ממונית למכור אלא הצהרת כוונות.
^ 2.קניין סיטומתא הוא קניין שאינו נזכר בחז"ל אלא נוהג ותקף מכח מנהג המקובל שכך נהגו כולם. הגמרא (ב"מ ע"ד ע"א) מביאה לכך דוגמא שמוכרי חביות היין היו רושמים חתימה על החביות כדי לדעת איזו חבית כבר מכורה, ולמרות שרישום אינו אחד מדרכי הקניינים, כיון שכך המנהג יש לפעולת הרישום כח ותוקף של קניין. עריכת זיכרון דברים אינה מדרכי הקניין, אולם אם זו הדרך המקובלת לקנות את הדבר יש מקום לומר שפעולה זו הופכת להיות קניין.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
