ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- קניה ומכירה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- קניה ומכירה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
לפני מספר חודשים מכרתי את הרכב. היות ולא היה לקונה את מלוא התמורה בזיכרון דברים שנחתם, נתקבלה מקדמה על סך 500 ש"ח ונרשם שהקונה ישלם את יתרת הסכום תוך שבועיים ותתרחש מסירת הרכב. בתמורה אני התחייבתי לשמור לקונה את הרכב ולא למכור אותו לאף גורם. לאחר המתנה של חודש וחצי הודיע לי הקונה שהוא התחרט ורוצה לבטל את הרכישה האם אני מחויב על פי ההלכה להחזיר לו את המקדמה בהתייחס לעובדה שאני המשכתי לשלם את הביטוחים ורשיון הרכב כל התקופה ולא מכרתי את הרכב לאף אחד אחר וזאת בהתאם לחוזה מכירה שנערך בינינו. כמו כן, בזמן ההמתנה נפרץ הרכב ונגרם לו נזק?
תשובה:
עליך להחזיר לו את המקדמה. היות ובמשך זמן ההמתנה (חודש וחצי) השתמשת ברכב, הרי שהביטוחים היו לצורך עצמך, ובנוגע לפריצה לאוטו אין לחייבו ממה נפשך, אם הרכב לא נמכר הרי שרכבך נפרץ, ואם נמכר היות והשתמשת בו דינך כשואל או אם לא השתמשת בו דינך כשומר שכר החייב לשלם במקרה של גניבה.
אם בזיכרון דברים ביניכם היה מופיע סעיף לפיו החוזר בו מן המכירה מתחייב לשלם קנס על סך קצוב ומוסכם על שני הצדדים, היה מקום לחייב אותו, אך מן השאלה נראה שאין זה כך.
אמנם לזיכרון דברים שנערך ביניכם אין תוקף של קניין, אך ראוי לומר לו, שמי שחוזר בו מסיכום של אמירה הוא ממחוסרי אמנה ואסור לעשות כן ללא סיבה מוצדקת, ועל אדם לעמוד בדיבורו (ב"מ מ"ט ע"א).
ביאורים ומקורות:
בעניין התוקף ההלכתי של "זכרון דברים" בקניית נכסי דלא ניידי נחלקו פוסקי דורנו לג' גישות. גישה א' רואה בחתימה על זכרון דברים קנין גמור שלאחריו אין יכולת חזרה חד צדדית, הגישה השניה רואה את זכרון הדברים כהתחייבות, והגישה השלישית מחשיבה את זכרון הדברים כאמירה בלבד 1 . בספר "עמק המשפט" להרב אברהם יעקב הכהן הגיע למסקנה שזכרון דברים הוא קניין מחייב, וכגישה הראשונה. דעת הרב מרדכי בנימין רלב"ג (אבני משפט עמ' קסד-קעג) היא שתלוי מה כתוב בשטר, אם כתוב בשטר לשון מכירה הרי יש כאן קניין, ואם כתוב לשון התחייבות יש כאן התחייבות ויכול הקונה לכוף המוכר למכור לו את הנכס. אולם דעת הרב זלמן נחמיה גולדברג (תחומין י"ב עמ' 279-299) היא שזיכרון דברים לעולם אינו נחשב לקניין סיטומתא 2 אלא אולי כהתחייבות (ולמעשה התוקף של התחייבות למכור או לעשות הוי ספיקא דדינא).
גם לדעת הפוסקים שזיכרון דברים הוא קניין סיטומתא הדבר אמור רק בזיכרון דברים שיש לו תוקף משפטי בערכאות, דהיינו שעונה על ג' קריטריונים:
1. ישנה גמירות דעת של שני הצדדים. 2. ישנם פרטים מדוייקים ומפורטים של המכר כגון מחיר, זמני התשלום, מיקום הנכס, שמות המוכר והקונה, ותאריך חתימה. 3. אין הקשר ותלות לחוזה נוסף שיערך לבסוף.
עד עתה דנו בתוקף זיכרון דברים לגבי קניית נכסי דלא ניידי כגון דירה, ברם, כאשר מדובר בקניית רכב אנו עוסקים בקנייני מטלטלין, ושטר או כסף אין קונים מטלטלין. ויש לדון האם זיכרון דברים (שיש לו תוקף משפטי בערכאות, וכנ"ל) נחשב קניין מדין סיטומתא בקניית רכבים, כאשר ידוע שלא כולם נוהגים לעשות זיכרון דברים בקניית רכב.
בשו"ת מהרש"ם (חלק ג' סימן שע"ד) כתב כך: "וכבוד תורתו הרמה נסתפק אם השלוסצעטיל לבדו מועיל כקנין סטימותא. ולעניות דעתי הדבר פשוט דכיון דמדינא אין שטר מועיל במטלטלין אפילו למי שפירש כמו שכתב רש"י בבבא קמא (ע"ט ע"ב)...והרי בכל מנהג שהוא נגד הדין צריך שיהא מנהג ברור וגלוי וידוע לכל, אם כן בשלוסצעטיל לבד מכל פנים אינו מנהג ברור. ועיין בשו"ת דברי חיים (ח"ב חו"מ סי' כ"ו) גם כן דכל זמן שאינו מבורר יש לחוש בלא נתייסד המנהג על פי חכמים שמא אינו ברור ולא בהסכמת הסוחרים עיין שם".
המהרש"ם בא ללמדנו שכדי להחשיב פעולה כקניין סיטומתא צריך שיהיה מנהג ברור הגלוי וידוע לכולם, ולא שרק חלק נוהגים כך.
לדעת הרה"ג אברהם יצחק הלוי כלאב כיון שחוזה הוא דבר שמקובל בשוק כקניין הרי שמועיל לקנות בו אף לרכבים למרות שאין הרוב תמיד נוהג בקניין זה. הרב דוד בר שלטון (ראש בית מדרש לדיינות פסגות) סובר שבקניין סיטומתא עלינו לבדוק ולבחון כל תחום לגופו ורק אם הרוב או חלק חשוב מהצבור נוהג כך נחשב הדבר כסיטומתא. לכן לדעתו אין להקיש מכך שמקובל לערוך שטר בנכסי דלא ניידי ולכן נחשב קניין סיטומתא, לעניין קניית רכבים שהמנהג לא נפוץ באותה מידה, ואין להחשיב שטר לקניין סיטומתא.
ואם לגבי קניית רכב אין זיכרון דברים נחשב קניין נשאר מקום לדון רק בדיני התחייבות, כפי המבואר בסימן מ' בחושן המשפט שאדם יכול לחייב עצמו, אך כדי להחשיב את זיכרון הדברים כהתחייבות עליו להיות מנוסח בצורה של התחייבות, ובדרך כלל זיכרון הדברים מנוסח בנוסח של קניין ולא של התחייבות. וגם אם מנוסח כהתחייבות ישנה מח' בין קצות החושן לנתיבות המשפט בסימן ר"ו האם יש תוקף להתחייבות למכור דבר מסויים, והרוצה לחזור בו יכול לומר קים לי כדעה שאין תוקף להתחייבות כזו.
^ 1.הנפ"מ בין השיטות היא שאם זכרון דברים הוא קניין ממש הרי שהחפץ עבר לבעלות הקונה, ואם הוא כהתחייבות החפץ נשאר בחזקת המוכר אך יש עליו חובה ממונית ושעבוד למוכרו, ואם הוא נחשב כאמירה בלבד אין כאן התחייבות ממונית למכור אלא הצהרת כוונות.
^ 2.קניין סיטומתא הוא קניין שאינו נזכר בחז"ל אלא נוהג ותקף מכח מנהג המקובל שכך נהגו כולם. הגמרא (ב"מ ע"ד ע"א) מביאה לכך דוגמא שמוכרי חביות היין היו רושמים חתימה על החביות כדי לדעת איזו חבית כבר מכורה, ולמרות שרישום אינו אחד מדרכי הקניינים, כיון שכך המנהג יש לפעולת הרישום כח ותוקף של קניין. עריכת זיכרון דברים אינה מדרכי הקניין, אולם אם זו הדרך המקובלת לקנות את הדבר יש מקום לומר שפעולה זו הופכת להיות קניין.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
