ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מנחות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
חלק א - משנה - צירוף של מחשבת אכילה והקטרה
א. במשנה הקודמת - חצי זית בחוץ וחצי זית מחר - מצטרפים לפסול ,
אבל - משנתנו - לאכול חצי זית ולהקטיר חצי זית - לא מצטרפים כלל.
(בזבחים לא. - תלוי בניסוח).
ב. מחשבת אכילה על הקומץ
(בהמשך הגמרא עולה, שלא סביר שהמשנה באה ללמד את הפשט אלא דיוק:
אכילת שיריים והקטרת קומץ - לא מצטרפים. אבל - אכילה של שניהם (שיריים וקומץ) - מצטרפים.
יוצא - האם מחשבת אכילה על קומץ פוסלת -
במשנתנו - פוסלת, במשנה הקודמת - לא פוסלת.
תירוצים :
1. ר' ירמיה - אכן זו מחלוקת תנאים .
(משנה יז. - לאכול/להקטיר דבר שאין דרכו לאכול/להקטיר - רבנן - כשר, ר"א - פסול).
2. אביי - המשנה כרבנן - וצריך לדייק אחרת (לא לשנות פרט אחד אלא להפוך )
אכילת שיריים והקטרת קומץ (שניהם בחוץ לזמנו/מקומו) - לא מצטרפים, אבל להפך - אכילה ואכילה מצטרפים לפסול - גם כשאחד חוץ לזמנו ואחד חוץ למקומו .
[ומה החידוש? (הרי זה נאמר כבר במשנה הקודמת) - החידוש הוא הפשט ולא הדיוק
(בתחילה חשבנו שהפשט כבר מדויק במשנה הקודמת - שלאכול שיריים ולאכול קומץ לא מצטרפים, כל שכן שלהקטיר קומץ לא יצטרף, אך אומר אביי - ייתכן שדווקא שלא כדרכו לא מצטרף, אך להקטיר כדרכו מצטרף, קמ"ל משנתו שלא).
פרק הקומץ את המנחה
חלק ב - משנה - דעת ר' יוסי -
א. מחשב בקמיצה על הלבונה - פסול ואינו פיגול . חכמים - פיגול.
ור' יוסי הסביר לחכמים - בזבח (מחשב בשחיטה על האימורים) - הכל אחד, אך "הלבונה אינה מן המנחה".
[ שלושה טעמים אפשריים: 1. לא מפגלים בחצי מתיר. 2. (מפגלים בחצי מתיר, אך) הלבונה נפרדת מהקומץ. 3. ר"ל - אין מתיר מפגל מתיר].
A. למה כתוב שר' יוסי מודה במקרה הרגיל של פיגול במנחה? ברור!
ההו"א - שלא נחשוב שלדעתו "אין מפגלין בחצי מתיר" ( הטעם הראשון ) - ושמחשב על הקטרת הקומץ בלי שחשב גם על הקטרת הלבונה - אינו פיגול, קמ"ל שכן פיגול
(עמוד ב)
B. טעמו של ר' יוסי - ר"ל - אין מתיר מפגל מתיר (כשעוסק בקומץ לא יפגל לבונה).
a. דוגמא של ר"ל - מבזיך לבונה אחד לשני. מטרת הדוגמא, להבהיר שאפילו שהם אותו מין, לא מפגלים כי הם שני מתירים נפרדים ( לאפוקי מהטעם השני שהצענו לרי"ס במשנה).
b. קושיא מהניסוח בסיפא - שהלבונה "אינה מן המנחה".
תירוץ - הכוונה - הלבונה אינה בעיכוב המנחה (ניתן להקטיר הלבונה לפני הקומץ, ולכן נחשבת כמתיר נפרד).
c. דעת רבנן - אכן אין מפגלים ממתיר למתיר, אך אם נקבעו בכלי אחד - נחשבים כמתיר אחד ומפגלים מזה לזה .
ב. ליקוט הלבונה בזר - ר' ינאי פוסל
למה?
[כעבודה - חזון איש - לא ייתכן, שכן לא מפורשת בתורה (איננה "עבודה").
1. רבי ירמיה - הולכה (הולכה שאל ברגל שמה הולכה).
2. (ראיית) רב מרי - (משנה יב.) - מפגלים בכל עבודה חשובה (שא"א בלעדיה)
המשנה פרטה 4 עבודות במנחות שמפגלים בהם כי מקבילים ל-4 עבודות הזבח. נתינת הקומץ בכלי מפגלת, ולמרות שאיננה דומה לקבלת הדם (שם זה פאסיבי) נחשבת עבודה כיוון שהיא "עבודה חשובה", לכן גם ליקוט הלבונה נחשב עבודה חשובה ומפגלים בו (בגירסא אצלנו נוסף שזה גם קצת דומה להולכה, אך בגמרא המקבילה בזבחים יג: זה לא מוזכר).
[נפקא מינה - אם לא קירב הלבונה כלל - לר' ירמיה - לא עבודה, לרב מרי - עבודה (אחרונים)].
דחיית רב מרי - ייתכן שלא כל עבודה הכרחית נחשבת עבודה, ונתינת הקומץ בכלי נחשבת עבודה כי באמת דומה לקבלת הדם (אפילו שזה אקטיבי וזה פאסיבי).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









