ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא".
מדי שנה עולה בראשי השאלה: מה עושים ההורים המכינים עם בנם או בתם את דרשת בר המצווה/בת המצווה שחל/ה בשבוע זה?
קיימות כמה דרכים להתמודד עם שאלה זו.
הראשונה היא דרכו של העולם החסידי- להתעלם, להסתיר, לדחות את ההתמודדות כמה שיותר.
מפורסמת הבדיחה היהודית על ה"רבה" ב"חיידר" החסידי שהגיע לפסוק זה עם כתתו ואז הרים אחד התלמידים את ידו ושאל "רבה, מה זה אשה"? ענה לו הרבה כשתגדל תבין. לאחר שהתלמיד לא הניח והמשיך להקשות ענה לו ה"רבה": "זה מה שיש לכל יהודי מבוגר". ענה התלמיד: "אתה מתכון ל"קילע" (הרניה).
כנראה שבשנת ה' תשע"א גם בקהילה החסידית לא ניתן להמשיך בשיטה זו.
בכל האולפנות (לא בכל הישיבות התיכוניות) יש שיעורים על הנושא "חינוך לחיי משפחה". בשיעורים אלה לומדים את עיקר ההלכות הנוגעות ל"טהרת המשפחה".
אולי דווקא בפרשת תזריע זה הזמן לדון בשאלה מה פשר המושג "חינוך לחיי משפחה", בחברה מתירנית?
איך מחנכים ל"חיי משפחה" ב"תרבות" שחושפת גם את צעיריה בצורה כל כך חזקה במישרין או בעקיפין למסר בוטה (חסר כל עכבות של צניעות) וכי קיימת חפיפה מוחלטת בין המושגים "אהבה" ו"פריצות"? באווירה שכזאת המושג "משפחה" מתעוות מבחינות רבות.
מאידך, עיסוק אובססיבי ב"צניעות" גם הוא בלתי צנוע בעליל.
הבסיס להקמת משפחה הוא פיתוח רגש האהבה שיתכן גם כעניין רוחני טהור, כמו אהבת הקב"ה, אהבת תורה, אהבת העם והארץ אהבת האדם ואהבת כל יצירה של הקב"ה.
מבחינתנו המושג "משפחה" כולל ערכים רבים וביניהם:
א. נאמנות. ערך זה לצערנו נשחק ונרמס. אמון וכבוד הדדי הוחלפו בשאלות של ניצול סמכות וכפיה. אסור לערבב ולהחליף. גם חוסר נאמנות שאינה תוצאה של ניצול מרות בהחלט מכוערת וראויה לכל גינוי, ק"ו בן בנו של קל וחומר, אם מעורבים בכך ניצול וכפיה.
ב. שותפות אמת תוך ניסיון לקחת את ה"ביחד" כדי להתקדם רוחנית. משפחה אינה רק שותפות שמבוססת על אינטרסים משותפים כמו רווחה או בטחון כלכלי. (התקדמות רוחנית חייבת להיות תוך נטילת אחריות גם לצרכי הכלל)
ג. קבלת אחריות משותפת על הדור הבא, גידולו וחינוכו לחיים ערכיים.
ד. נכונות לויתורים בבחינת "עשה רצונו כרצונך" בלי התניה של "כדי שיעשה רצונך כרצונו".
חינוך לערכים אלה, פיתוחם וחיזוקם, צריך להתחיל מגיל צעיר, בלי כל קשר לשאלות ההלכתיות שכל זוג צריך ללומדם כחלק בלתי נפרד משאר ההכנות לחתונה.
נישא תפילה כי ילדינו ונכדינו יזכו לגדול על ערכים אלה
גם כשרוחות פרצים מנשבות בחוזקה מכל עבר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
