ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- אבידה ומציאה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- השבת אבידה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מרים בת בת-חן
מצאתי ספר ישן בישיבה שיש עליו חותמת של בית כנסת בצפון. יש בישיבה מודעה שמה שנמצא נטוש למעלה מחודשיים יופקר. האם אני יכול לסמוך על זה שמסתמא זה נקנה מבית הכנסת ואם כן זה הפקר או שמא יש לחשוש שזה הושאל מבית הכנסת ובית הכנסת לא הפקירו את זה ולא התייאשו מזה? יש לציין שהספר ישן מאוד כך שיש סיכוי גבוה שבית הכנסת מכר אותו. ניסיתי למצוא טלפון של הגבאי אבל לא הצלחתי.
תשובה:
ככל הנראה הספר נלקח או הושאל מבית הכנסת ואינו נמכר, ואם כן שייך לבית הכנסת. ואף אם עבר זמן רב לא שייך להתיר לזכות בו לעצמך מטעם שאין יייאוש לחפץ אשר אין לו בעלים מבוררים, כגון: בית כנסת על תכולתו השייכים לציבור ולא לאדם מסויים. לכן, כדאי לנסות לאתר את בית הכנסת הזה וליצור קשר או להשיב את הספר לכשתזדמן לשם. עם זאת, נראה שמותר לך בינתיים להשתמש בספר וללמוד בו, ביחוד שזו הייתה כוונת התורמים ומסתמא נוח הדבר גם למתפללי בית הכנסת שלומדים בספר היכן שיהיה.
מקורות וביאורים:
א. במסכת יומא (י"ב ע"א) כתב רש"י (ד"ה דכרכים) שבית הכנסת פטור ממזוזה משום שמתקבצים שם אנשים ממקומות הרבה והיא עשויה לכל הבא להתפלל ואין לה בעלים מיוחדים. בשו"ת שרידי אש (חלק ב' סימן פ') מבאר את דעת רש"י על פי דברי הרשב"א (מגילה כ"ו ע"א) וכותב כך: "ונראה שזוהי כוונת רש"י ביומא ובחולין, שבית הכנסת של כרכים שעשויה לכל, אין להם בעלים, שהרי כאילו הקדישו לכל העולם ואין לבית הכנסת בעלים מיוחדים". לעניין שלנו, כיון שאין בעלים מיוחדים לבית כנסת אלא הוא פתוח לכל לא שייך להגדיר בעלים ולומר שהתייאשו.
ב. יסוד ההיתר ללמוד בספר ללא בקשת רשות מן הבעלים הוא מהסיבה שנוח לאדם שיעשו מצוה בממונו, ומקורו בגמרא במסכת פסחים (ד' ע"ב): "איבעיא להו: המשכיר בית לחבירו בחזקת בדוק, ומצאו שאינו בדוק מהו? מי הוי כמקח טעות, או לא? - תא שמע, דאמר אביי: לא מיבעיא באתרא דלא יהבי אגרא ובדקו - דניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בגופיה, אלא אפילו באתרא דיהבי אגרא ובדקו - דניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בממוניה".
בהשקפה ראשונה היה נראה לומר שישנו בגמרא היתר כללי לשימוש בממון הזולת לצורך קיום מצוות, אולם הראשונים מבארים שהכלל "נוח לו לאדם לקיים מצוה בממונו" נאמר רק ביחס לבעל הממון עצמו אך לא נוח לו שאחר יעשה מצוה בממונו.
כך כתב ר' עובדיה מברטנורא (מסכת שקלים ג', א'): "דניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בממוניה בדבר שאין חסר בו כלום כגון מעשר בהמה שהוא עצמו מביא מעשר ואוכלו שלמים".
המאירי (בבא מציעא כ"ט ע"ב) עוסק בשאלה האם מותר לשואל ספר תורה מחברו להשאילו לאחר לשם מצוה:
"השואל ספר תורה מחברו בסתם הרי זה לא ישאלנו לאחר, וכבר ידעת שאף בכל הדברים כן שהרי אמרו אין השואל רשאי להשאיל ולא השוכר רשאי להשכיר. אלא שבספר תורה הוצרך להשמיענו כן, שהייתי סבור לומר שיהא מותר להשאיל מן הסתם מפני שנוח לו לאדם לקיים מצוה ובא ולימד שאף בספר תורה אסור. ושמא תאמר והלא בגמ' בפסחים אמרו מן הסתם ניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בין בגופיה בין בממוניה, תירצוה כשהוא עצמו מקיימה אבל על ידי אחר לא".
העולה מן האמור שלא אומרים שנוח לאדם שאחר יקיים מצוה בממונו. אולם לגבי טלית נראה בראשונים שפסקו להפך, וזו לשון ספר כלבו (סימן כ"ב):
"וגם התוספות משנץ פירשו כי המברך בטלית שאולה לא הפסיד, ולפי זה יש לו לברך בטלית של חברו אפילו בלא מתנה גמורה, רק שיתן לו חבירו רשות, ואפילו בלא רשות דניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בממוניה, ומיהו בטלית מקופל ומונח אומר ה"ר מנחם בן ה"ר שמואל צריך ליטול ממנו רשות משום דבעל קפיד, טלית שאולה פטורה כל שלשים יום".
יסוד ההבדל בין ספר תורה לטלית הוא שבספר תורה החשש לנזק הוא גדול ומן הסתם ישנה הקפדה מצד הבעלים, מה שאין כן בטלית שהשימוש בה אינו גורם הפסד או חיסרון לבעלים, וישנה אומדנא ברורה שנוח לו שיקיימו בה מצוה, אלא אם כן מקופלת ומונחת בצורה המראה שיש לו הקפדה עליה.
המקרה שלנו דומה לטלית הקהל המונחת בבית הכנסת שלכל אחד יש רשות להשתמש בה ואין צורך בנטילת רשות.
לכן, מותר לך ללמוד בספר בזהירות והקפדה שלא ינזק.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








