ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
מר אבנר, פרסם את דירתו להשכרה. בני הזוג פינקלשטיין, שבאותם ימים עדיין גרו בחו"ל, שמעו על הדירה באמצעות ידידה בארץ. הידידה ראתה עבורם את הדירה, ולאחר שביקשו לשכור אותה, העבירה להם את החוזה לחתימה. היא דרשה ממר אבנר, בשם הנתבעים שיותקן בדירה כיור כפול. הנתבעים שתכננו לעלות לארץ בסוף הקיץ, חתמו על הסכם השכירות בהיותם בחו"ל, ועל מנת להבטיח את שכירת הדירה, שילמו על חודשים מגורים, בהם עדיין היו בחו"ל. על פי ההסכם, עם הגיעם לארץ יפקידו השוכרים סכום השווה לשני חודשי שכירות במזומן, כבטחון.
עם הגעת בני הזוג פינקלשטיין לארץ ולדירה, הייתה אי הבנה בנושא הכיורים הנפרדים שהותקנו - על פי דרישתם, והם העלו את השאלה האם הם עומדים בדרישות ההלכה. עצם העלאת הנושא לדיון, יצר מתח רב אצל בני הזוג פינקלשטיין שהם חוזרים בתשובה, לאור תגובה קשה של מר אבנר בשיחת טלפון. לאחר יומיים, הגיע מר אבנר לדירה המושכרת ופגש את משפחת פינקלשטיין. הוא דרש את אשר הגיע לו על פי החוזה, תשלום סך של שני חודשים כפיקדון. הנתבעים בקשו לתת לו צ'ק מחשבון חו"ל, אך מר אבנר טען שהם אמורים לתת לו את הסכום במזומן או לפחות בצ'ק ישראלי. עניין זה הגביר את המתח בין הצדדים.
בימים הסמוכים יצרו מר אבנר ואשתו קשר תכוף עם בני הזוג פינקלשטיין, תוך שהוא עומד על הדרישה לקבל כסף מזומן כפיקדון, באשר הוא חש שהם מנסים לרמות אותו וביכולתם להשיג כסף מזומן, כאמור בחוזה. לטענת בני הזוג פינקלשטיין לא היה להם חשבון בנק ישראלי, ועל כן לא יכלו להשיג את הכסף. בנוסף, עשו מאמצים להעביר כסף מחו"ל. בני הזוג פינקלשטיין, טוענים שבמהלך השיחות הם הרגישו מאוימים, פגועים ולחוצים, הן מהניסוחים והן מהטון בו דברים נאמרו.
מר אבנר טוען שדרש בתוקף את אשר מגיע להם על פי החוזה, אך ללא צעקות וללא איומים.
הנתבעים, שלדבריהם חשו מאוימים, לאחר התייעצות עם הרב ד' ועו"ד, יצר העו"ד קשר טלפוני עם מר אבנר, והודיע לו שהנתבעים יעזבו את הדירה לאור התנהגותו.
הלכה פסוקה (260)
הרב יואב שטרנברג
112 - בעל הבית דוחק - א'
113 - בעל הבית דוחק - ב'
114 - שלי - שלך?
טען עוד
לאחר שבועיים מיום הגיעם לארץ, עזבו בני הזוג פינקלשטיין את הדירה והודיעו על כך למר אבנר באמצעות עורך דינם ובמסגרת זו הודיעו שהמפתח נמצא אצל עורך הדין. מר אבנר, באמצעות עורך דינו, הודיע שמבחינתו, התובעים מחויבים לחוזה באופן מלא.
לטענת מר אבנר, למרות מאמציו למצוא שוכרים חלופיים, עמדה הדירה ללא שוכרים תקופה של 4 חודשים, וכמו כן השוכרים החדשים משלמים פחות מאשר התחייבו בני הזוג פינקלשטיין. התובע דורש החזר הפסדיו.
בני הזוג פינקלשטיין טוענים שעזבו את הדירה כדין, שכן חשו מאוימים, ולא ניתן לחיות בדירה שכורה במצב כזה. בנוסף, לטענת בא כוחם השכירות כלל אינה תקפה: מסוגית הגמרא בעניין של "עייל ונפיק אזוזי", רואים שאם המוכר דורש את קבלת התמורה והוא אינו מקבל אותה בזמנה, העסקה בטלה. לטענתו, כשנאמרה ההלכה לגבי מכירה, כך גם דינה בשכירות, ועל כן העסקה בטלה. בנוסף, ציינו בני הזוג מספר פעמים, שהתובע לא חתם על חוזה השכירות.
בגליון הקודם, נקבע, שהסכם השכירות תקף. בגיליון זה נעסוק בשאלה האם ההתנהגות של מר אבנר מהווה עילה לעזיבת הדירה.
דיון:
הנתבעים טוענים שזכותם לבטל את הסכם השכירות בעקבות התנהגותם המאיימת והמפחידה של התובעים, וכפי שמתואר לעיל.
מן הבחינה העובדתית, לא הובאו הוכחות לאיומים או אלימות מצד התובעים. בית הדין התרשם שבני הזוג הם עדיני נפש, והגיעו ממקום בו התרבות החברתית היא של התנהגות מנומסת ורגישה יותר מהנהוג בארץ. מר אבנר, כפי שהעיד על עצמו, תבע את זכויותיו על פי החוזה בצורה תקיפה וכך היתה גם ההתרשמות מהתנהגותו בבית הדין. הנתבעים שעלו לארץ באותם ימים ממש, כלל לא ציפו להתנהגות כזו שהיא בסגנון שהם אינם רגילים אליו. יתכן מאוד שבעקבות פער זה הם אכן היו מפוחדים, כפי שהעיד הרב שפגשו ויתכן גם שהתקשו לעמוד בלחץ שהפעיל עליהם התובע, אך השאלה היא האם מצב זה מהווה עילה הלכתית לביטול החוזה.
בא כוח הנתבעים הפנה את בית הדין לתשובת משפט צדק1. שם מדובר על מי ששכר דירה מחבירו, אשר תחתיה היתה חנות ואחר זמן החנות עברה לידיו של גוי אלם. בעל משפט צדק קובע שזו סיבה לבטל את השכירות. הנתבעים טוענים שיש לדמות בין המקרים, וכשם שבעל המשפט צדק קבע שחשש מהתנהגות אלימה מהווה עילה לביטול השכירות, כך גם החשש של הנתבעים דידן מאפשרות של אלימות והאווירה של איום והטרדה נפשית, מהווה עילה לביטול השכירות.
אולם, למרות המצוקה הסובייקטיבית שכנראה חשו הנתבעים, אין מקום לדמות את המקרה שלנו למקרה של גוי אלם בחוץ לארץ בתקופה של אנטישמיות. עיון בתשובה מורה, שהגוי השיג גם את החנות בצורה אלימה, ועל כן יש בסיס איתן לחשש של שוכרי הדירה.
לעומת זאת, בנדון דידן, הנתבעים תיארו דרישות נוקשות, אבל בעלות בסיס משפטי,שיש בהן שמירה קפדנית על זכויות התובעים לפי הבנתם את ההסכם, שהייתה לפחות סבירה, אם כי לאו דווקא נכונה לגמרי. הנתבעים תיארו צעקות של מר אבנר פעם אחת באומרו שהנתבעים שקרנים, בשעה שאשתו של מר אבנר שוחחה עימם בטלפון. אירוע כזה ודומים לו, וכן לחץ רציף בטלפון, מהווים בסיס לאי נעימות, אבל לא לביטול חד צדדי של חוזה.
בשונה מהאמור בתשובת משפט צדק בה לא ניתן לפטור את הבעיה בכל דרך שהיא, במקרה שלנו, הנתבעים יכלו לפעול בדרכים שונות לפתרון הבעיה אך הם לא ניסו לערב מישהו אחר להסביר לתובע איך הם מצפים ממנו להתייחס אליהם.
מהפוסקים עולה, שכדי לבטל שכירות במהלך זמן השכירות, צריך שינוי משמעותי במצב, וכך כותב הרמ"א2: "מי ששכר בית לחבירו והיה אוהבו ונעשה שונאו, אינו יכול להוציא מן הבית". התדרדרות הקשר לכדי שנאה אינה עילה לבטל את השכירות. אומנם, בהמשך הסימן מביא הרמ"א את דברי המהרי"ל, שאם היה דין תורה בין השוכר והמשכיר בנוגע לסכסוך על בעלות בחלק מהבית והמשכיר ניצח, יכול המשכיר להוציא את השוכר מהבית באמצע הזמן בגלל שאינו יכול לחיות איתו ביחד בעקבות היחסים הקשים ביניהם. החילוק המסתבר3 הוא שיש להבחין בין השכרה רגילה בו סכסוך אישי אינו יכול להוות עילה לביטול ההסכם לבין מקרה המהרי"ל, שם השוכר והמשכיר חיו זה ליד זה בבית אחד, ושם סכסוך אישי יכול להוות סיבה לביטול השכירות. לחלופין.
לגופם של דברים, בענייננו, מסתבר שהכוונה אחרת של יועציהם של בני הזוג פינקלשטיין, כיצד להתמודד עם הלחץ של התובעים, שהיה בגבולות המותר (גם אם לא הראוי), היתה מאפשרת להם להתמודד איתו. זאת ועוד, כחלופה למגורים ותשלום שכר הדירה, יכלו הנתבעים להעמיד לתובע שוכרים חלופיים. זאת יכלו לעשות באמצעות נציגם - עורך הדין. אלא שלצערנו קיבלו עצה רעה מיועציהם, וניתקו את הקשר עם המשכירים להם התחייבו בשכר דירה עבור שנתיים שלמות.
בפסק הדין בית הדין אמנם ביקר את התנהגותו של מר אבנר, שלא היה בה דרך ארץ, אך חייב את בני הזוג פינלקשטיין, בתשלום החודשים בהם לא נמצא לדירה שוכר.
___________________________________________________________
1 ח"ב סי' לא; הו"ד בפתחי חושן הלכות שכירות פ"ו הע' כו
2 בחו"מ סי' שיב סע' ט
3 כך כתב הפתחי חושן שכירות, פרק ה' הע' טו ; אכן יש פוסקים (ביניהם הב"ח בחו"מ סי' שיב) שראו בזה מחלוקת בין הנימוקי יוסף למהרי"ל (שו"ת סי' עז, שהוא המקור ל"מצאתי כתוב"), אבל בצדק העירו אחרונים שהרמ"א לא סובר כן מכיון שמביא את שתי ההלכות .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
